28/05/2014
אילנה ארד לוין עונה על שאלות פונים:
שלום,אני בת 26,בתולה ומרגישה שבחיים שלי לא אתן לאף גבר לגעת בי. אני רוצה זוגיות,אני רוצה ילדים,אני רוצה משפחה,אני רוצה לחלוק את השמחות שלי עם מישהו קרוב,לפרוק את עמל היום,בלילה,עם מישהו,רוצה להרגיש אהובה ומספקת ולהסתפק ממישהו/מישהי.
היו לי גברים,מבחינה רגשית היינו מחוברים כמו זוג אמיתי. אך כשזה גולש לאנטימיות,אינני מסוגלת לראות בבן אדם שמולי,שמנסה לגעת בי-אדם. פתאום נראה לי כמו חיה,פתאום כאילו הגוף שלי עטוף בנחושת שאין לחדור אליה. חשבתי שזה א-מיניות ואולי אינני יודעת מה ההגדרה המדוייקת של הסטייה הזו,אבל לפי מיטב הבנתי,זה כשאין בכלל עוררות מינית והדבר אינו נכון לגבי. אני נוגעת בעצמי אבל אינני יכולה להחדיר דבר לתוכי. כל הניסיונות עלו בבחילות וסחרחורות ובדיכוי של הרצון להרגיש. אני משתמשת בצעצוע מטופש שאינו חודר. אבל מרגישה ויודעת שאפשר ומגיע לי יותר מרוקט פוקט מטופש. איך עוברים את המחסום הזה? זה מחסום או משהו מולד? או מחלת נפש? מה הסיפור שלי? חשוב לי לציין שלא עברתי שום הטרדה מינית או טראומה שהייתה יכולה לגרום למצב כזה.. הטראומה היחידה בחיי זה שאמא שלי מתה כשהייתי בת 15. וגם לזה לא הייתי קוראת טראומה,אלא אירוע משפחתי לא רצוני.
מניחה שיציאו לי כאן טיפול פסיכולוגי או משהו כזה. אז ניסיתי.. כמה וכמה מטפלים מסוגים שונים ואינני מבינה מה הקשר בינהם לבין המציאות. ואינני בן אדם פוסל,לגמרי לא. אני מכבדת כל אחד מהאנשים האלו וגם את המקצוע וגם את הנכונות.. לי זה לא מתאים. הייתי רוצה להבין,הייתי רוצה לעבור את המחסום הזה,שכל עוד הוא קיים ופעיל,חסרות לי המון חוויות,נחסכים ממני הרבה דברים שלא הייתי רוצה לחסוך בהם..
פונה יקרה,
קיימות שתי אפשרויות:
1. שתפני לקהילות של א-מיניים שם יש גם גברים וגם נשים, ואולי תצליחי למצוא זוגיות שאינה כוללת בתפריט מגע גופני.
2. את מתארת מצב שבו האדם שמולך הנוגע בך הופך בעיניך ל"כמו חיה", גופך "עוטה נחושת" וכמו כן בחילות וסחרחורות. חשוב להדגיש כי מיניות בין שני בני אדם לא חייבת לכלול חדירה לנרתיק. אפשר לקיים מיניות גם ללא חדירה לנרתיק ואפשר באמצעות הזרעה להביא גם ילדים לעולם. העניין הוא שנדמה שחוסר סיפוקך מן הרוקט-פוקט, המביאך לאורגזמה, יתכן שמצביע על רצון בחדירה. התסמינים שציינת אותם את חווה כאשר מדובר במגע בך הם תסמינים מובהקים של חרדה.
3. אינני יודעת מה את עושה בחיים, מה רמת התפקוד שלך, מה מקצועך, האם יש לך חברים, האם את מתפקדת באופן עצמאי ומפרנסת את עצמך. אם התשובות לכל השאלות שהועלו הן חיוביות, כלומר את אדם מתפקד מכל הבחינות שצוינו פרט לנושא המיני, הרי שאין לדבר על מחלת נפש אלא על חרדה מינית מאוד עמוקה.
4. הדרך להתמודד עם חרדות מיניות היא באמצעות טיפול של פסיכוסקסולוג, כלומר אדם שהוא גם פסיכולוג קליני וגם סקסולוג מוסמך ויתכן בהחלט שכדאי ליישם פה שיטות של כמו טיפול בוגיניסמוס.
http://www.tapuz.co.il/blog/net/viewentry.aspx?EntryId=2411427
http://www.tapuz.co.il/blog/net/ViewEntry.aspx?EntryId=3045524
5. טיפולים פסיכולוגים קודמים ככל הנראה העלו חרס בשל חוסר השילוב המקצועי בין פסיכולוגיה לסקסולוגיה. כמו כן, מתמיה אותי שמות אימך בהיותך בת 15 אינו נחווה על ידך כטראומה אלא כ"אירוע משפחתי". יש חשיבות לדעתי גם לדעת האם אמך נפטרה מסרטן הקשור לרחם או לשדיים, אך זו השערה פרועה ויתכן ומות אמך נבע מכל סיבה אחרת אפשרית.
לסיכום, או שתלמדי לחיות עם הבעיה ותשלימי איתה ותפני לקהילות הא-מיניות, או שתיאלצי לפנות לטיפול נוסף פסיכוסקסולוגי כדי להתמודד עם רף החרדה הגבוה מאוד שלך בכל הנוגע למגע של זולת אחר בגופך.
כל טוב ובהצלחה,
אילנה