19/04/2026
אחרי אשפוז ממושך במחלקות שונות של בית החולים, למדתי להבחין בשלושה סוגי מטפלים בין אנשי הצוות (רופאים, אחיות, כוח עזר, מנהלה).
כשירות לציבור, אני מציע לכל מאושפז לזהות מהר את סוג המטפל.ת כך שיידע איך לפעול מולו:
1. "זה לא אני" - בעיקר חדשים, אבל רבים שמאמינים שהפרוטוקולים והנהלים שנקבעו הם בעלי קדושה מיוחדת, ויש תמיד לפעול לפיהם.
לאור תחלופת כוח אדם הגדולה, אפשר להבין את הקפדת ההנהלה על ביצוע נהלים. ואכן, הם פרי נסיון מצטבר וידע רב ממקרים דומים.
מבחינת המטפל הפועל לפי נהלים, הוא אף פעם לא אשם, תמיד האחריות היא של מי שכתב את הפרוטוקול. רק אלה המפעילים שיקול דעת יכולים להחליט אם מדובר בנסיבות שאינן מתאימות לפרוטוקול, ואף להבין שבחלק מהמקרים הנוהל נכתב על ידי עורך דין, לא איש רפואה.
+ מול מטפל כזה, הדרך היחידה היא למצוא את המילים המתאימות הכתובות בפרוטוקול, ע"מ להפעיל אצלו את המתג המתאים שיאפשר לשיתוף פעולה מצידו.
2. "אתה לא קובע" רבים רואים במקצוע הזדמנות להפעיל סמכות, תוך אבחנה ברורה מי המטפל (הוא\היא) ומי המטופל (אתה\את). המטופל הווה אובייקט, לכל היותר תינוק שנשבה - אין לו שיקול דעת, לא מבין מה הטיפול הדרוש לו, ועל המטפל לקבוע מה עליו לעשות וכיצד לנהוג, ולפי הצורך -- לחנך אותו.
+ מול כאלו, אין כל טעם להתווכח - רק להתחנף, לשמוע מה הם אומרים ואחר כך לפעול לפי שיקול דעתך.
3. "האנושי" - רוב המטפלים הם כאלו, הרואים עצמם שותפים בטיפול במאושפז, במסע משותף לרפואה שלמה. הם יודעים לגלות חמלה, מקשיבים למטופל ופועלים בשיקול דעת בהתאם לידע הרפואי ובתיאום עם המטופל. אלה אנשים שאפשר לשתף בהתלבטויות, בפחדים וגם לשמוע בקולם, בידיעה שהם דורשים לטובתך, גם אם עצתם לא מוצאת חן בעיניך.
