10/09/2026
שרה צחקה. ואז הילד נולד.
אתמול שמעתי הרצאה שלכדה את תשומת ליבי והלכה איתי הלאה.
היא הזכירה שהפרשה הראשונה שקוראים דווקא בראש השנה היא הולדת יצחק. כששמעה שרה את ההבטחה שתלד בן, כולנו זוכרים, היא צחקה.
אולי היה זה צחוק של פליאה, אולי של מבוכה, ואולי צחוקה של מי ששומעת דבר שאינו יכול להתיישב עם כל מה שהיא ידעה עד כה על החיים.
אבל האמינה או לא, אפשרי או לא, הילד נולד.
כשחשבתי על זה, הבנתי ששנה חדשה היא לא רק על "התחדשות" במובן הרגיל והמוכר שלה. שנה חדשה מבקשת מאיתנו להטיל ספק במחשבות בתוכנו שלוחשות לא פעם: "זה בלתי אפשרי".
אחרי הכל, 'בלתי-אפשרי' ו'אפשרי' הן רק מחשבות.
האחת רחבה, השנייה צרה,
עם זאת, שתיהן עדיין רק מחשבות.
בתרגול הזן, זו וגם זו הן צמצום.
ודווקא בסיפור הזה הרגשתי איך לרגע אומרים לנו:
תהיו באשר תהיו, תניחו לכל המוכר והמצומצם, כי רק אז יכולים להופיע ניסים.
ולא במובן של כוח עליון שפתאום עושה קסם.
נס, במובן שדברים שהאמנו עד כה שהם בלתי אפשריים, יכולים להתחולל פשוט כי אנחנו לא מפריעים להם עם המחשבות והאמונות המגבילות שלנו. רק כי אנחנו פנויים לתת לעולם המשוגע והמפליא הזה הזדמנות להתחולל איתנו בכל רגע מחדש.
שרה צחקה מול ההבטחה. ומה אנחנו עושים מול החלומות של החיים שלנו? האם אנחנו מאפשרים לדברים לקרות ,כך מעצמם, בידיים פתוחות?
חלומות יכולים להתגשם. שפע נמצא בכל מקום.
לידות, של רעיונות, של שינויים, של דרכים חדשות, מתרחשות ברגע אחד.
מאחלת לנו שבשנה הזו נסכים לשחרר את מה שמוכר, נרחיב את גבולות התודעה, ונעז לפתוח את הלב לכל מה שכעת נראה לנו בלתי אפשרי. מיתות של מה שסיים את תפקידו סוגרות באהבה את מה שתם.
מאחלת שתהיה שנה של ידיים ולב פתוחים לכל האפשרויות שיבואו.
מה הדבר ה"בלתי אפשרי" שאתם מבקשים לעצמכם השנה? תכתבו שנוכל לקבל השראות זה מזה ומותר ואפילו מומלץ להשאיל אחד מהשני:)
