בית של תקווה

30/10/2024

נפגש מחר ב19 בערב בהרצאה במסגרת ״עמיתים לזכויות״.
תודה על ההזדמנות

https://us02web.zoom.us/j/86021658600

02/10/2024

רגע לפני שנכנס החג, בחרתי לשתף אתכם במחשבות שהעסיקו אותי בשנה האחרונה ויותר מכל בשבוע האחרון שהוא מעין שבוע של התבוננות לקראת השנה החדשה ותשעה חודשים אחרי שנפתח ״תקווה על ההר״.
אומרים שהלמידה אינסופית, יומיומית ואכן למרות שהיו לבית הזה, שני אחים שקדמו לו, הוא מביא אותי מדי יום להתמודדות עם שאלות לגבי הדרך , להתבוננות בהשתאות בנשמות המיוחדות שמגיעות לבית מאז שנפתח, לשיעור הגדול שבאו ללמד אותי ואת הנשמה שלי במסעה כאן בעולם.
כשעובדים דיאלוגית, יש הרבה חוסר ודאות, נדרשת סבלנות, ויתור על המקום היודע, קבלה של הכאב והרבה אותנטיות.
הצוות מבקש בהירות, ועוסק בשאלת הגבולות וההתאמה לאורך כל הדרך.
מתי מחליטים שכבר לא מתאים ?
מתי אדם מסיים טיפול?
מה אפשר להכיל?
היכן עובר הגבול?
כמה זמן נדרש לטיפול בהפרעת אכילה?
אז כן, יש מסגרת ויש כללים אך נדרשת הרבה הקשבה מהלב , יצירתיות ובחינת השאלות הללו, פעם אחר פעם.
התשובה הגיעה מתוכי, ופשוט היתה בי הידיעה, שאין תשובה אחת , ואולי התשובה לא חשובה , אלא הדרך אל לב האדם, היכולת להיות במקום בו הוא נמצא, לראות אותו כאדם, לתת לו מקום לנשום ולהרגע, לתת לו בית, בית לתקווה.
לסביבה, יש את הכללים: מי יכול להתקבל לבית מאזן, מאיזה bmi מתקבלים למסגרת שיקום.
ובתוך הגבולות האלה, במסע משותף, אנחנו פוסעים יחד עם האדם עד לאן שהוא מאפשר לנו, מתוך אמונה שבכל רגע נתון, הוא עושה את הטוב ביותר עבור עצמו.
למעשה אין נכון או לא נכון, יש את מה שנכון עבורו, יש את מה שנכון עכשיו.
כדי להתחבר לאדם, נדרשת המוכנות להיות במקום שהוא נמצא, להיות איתו , לצידו במסעו להחלמה.
חנן בן ארי, לקח את סיפורו של רבי נחמן על ״ההינדיק״ והפך אותו לשיר.
מזמינה את כולנו להקשיב למילים ולזכור אותן
מאחלת שנה טובה , שנה של שקט ובריאות, שנה של פתיחת הלבבות ומציאת הנתיב ללב כל אחד ואחד.
ובליבי, נושאת תפילה לחזרת החטופים, החיילים והמפונים בשלום ובמהרה לבתיהם💜

האזינו לאלבום החדש של חנן בן ארי "יש כאן יותר מזה": https://fanlink.to/HananYeshמילים ולחן: חנן בן אריעיבוד והפקה מוזיקלית: תומר בירןבן המלך לא עלינו התחרפן ...

17/08/2024

ראיתי נשים/ ורד שם טוב

מנקרות אשר במשורה,
רצות עד קריסה,
מהדקות את חגורת הלב,
מלקות בשוטי רעב,
ומתיסרות בעקרבי בקרת.

הייתי נשים.
שכחתי לחיות.

קיבלתי השבוע מתנה את ספרה של ורד שם טוב, גוף זרה.
ורד מתארת בכנות רבה, התמודדות שאפשר לתת לה כותרות , אבל בחרתי שלא.
לכותרות אין משמעות מעבר לקיטלוג שהן עושות ואין צורך בהן מפני שכמעט כל אישה יכולה להזדהות עם הנכתב.
מרגע שאנחנו נולדים, החברה מכתיבה לנו מה זה אושר, מה יביא לאושר הזה, מהו אידיאל היופי ואיך אפשר להשיג אותו
אינסוף של שיטות, המלצות, מרדף אין סופי.

השבוע לפני 9 חודשים ( ירחי לידה) נולד ״תקווה על ההר״, האח הצעיר של בתים של תקווה, בית מאזן למתמודדים עם הפרעת אכילה.
תשעה חודשים של דרך, של מסע נשמה, של תובנות ולמידה. תשעה חודשים של הקשבה ברגישות רבה לנשמות שמתכנסות בבית כדי לעבור שינוי ולבחור לחיות.

כל כך הרבה מחקרים, ידע, הגדרות מה נכון ומה לא.
בסופו של דבר, יש קווי דימיון, אבל כל אחד ואחד עם הייחודיות שלו ועם החליפה שמתאימה לו במיוחד.

מה נכון מה לא נכון? שאלת השאלות והתשובה משתנה מעת לעת , למה שנכון בכאן ועכשיו, רק להיום.
מקדישה את הפוסט הזה לכל מי שבוחר בהרבה אומץ, לבוא לטיפול ולהתבונן בשאלות עם הרבה פתיחות, כנות ואומץ , לצוות שלי שלא מפסיק ללמוד, לשאול, למצוא את הדרך עבור כל אחד ואחת ולא לקבל דברים כמובנים מעליהם ולעצמי על המסע שלי אל עצמי, כדי לא לשכוח לחיות.
שבת שלום🌻🌈

20/05/2024

מוזמנים לפנות או לשתף
פניות מתאימות יענו
ניתן לשלוח קו״ח למייל:
[email protected]

14/05/2024

״עצמאות״- שאלתם את עצמכם מה זה בשבילכם?

עצמאות מבטאת גדילה
עצמאות מבטאת נפרדות ויש בה את המילה עצמי
עצמאות מבטאת בחירה
עצמאות מבטאת חופש
עצמאות מבטאת התרגשות
עצמאות מבטאת מסוגלות
יום העצמאות היה תמיד יום של גאווה לאומית, של ביחד, של שמחה. השנה התחושה שקשה לעבור מעצב לשמחה שיום הזכרון ממשיך, שהבדידות של האנשים יותר בולטת
אתמול התקיים טקס אחר, טקס כואב ומרגש, טקס שהיתה בו אמירה נוקבת, טקס שבו משפחות החטופים נתנו ביטוי להפקרה , להתעלמות, לניכור
אחת אחרי השניה כובו המשואות של מצבים בלתי נסבלים שמתרחשים כאן, במדינת ישראל מדי יום, מצבים שהשכל הישר והלב הפתוח לא יכולים לשאת ולהכיל.
הפקרה של החטופים, הפקרה של נשים נפגעות תקיפה מינית, הפקרה של חיילים, הפקרה של משפחות המפונים, הפקרה של חיילי המילואים ומשפחותיהם, הפקרה של הבריאות הנפשית של כולנו.
בסיום הטקס הודלקה משואה אחת, משואת התקווה
מאחלת לכולנו שלא נשכח שלמרות הכל ״עוד לא אבדה תקוותינו״

מנחים: לוסי אהריש וג'קי לוי

13/05/2024

התעוררתי הבוקר וגשם שוטף ירד
השמים בוכים, אלוהים בוכה על ההרוגים במערכות ישראל , על הנרצחים וכולנו מתפללים לשלומם וחזרתם של החטופים והלוחמים

31/03/2024

לפני שלושה וחצי חודשים, פתחנו בשעה טובה את הבית המאזן במכמנים.
הבית מיועד לאנשים שמתמודדים עם הפרעת אכילה , חלקם עם פוסט טראומה מורכבת.
כמו תינוק שנולד, גם הבית הזה, צעד אחר צעד, גבשנו צוות מקסים, עברנו מסעות יחד עם הדיירים, מסעות בהם דייקנו צרכים, בנינו נהלים ייחודיים, גילינו כוחות גם אצלינו ובעיקר למדנו המון.
עבורי זה ממש מסע חיים, מסע לריפוי עצמי.
והיום אני שמחה לבשר שבשעה טובה, גם הבית במכמנים, מצטרף להסכם עם קופ״ח מכבי וללקוחות הקופה, הטיפול ללא עלות.
נשמח לקלוט כל מי שזקוק לטיפול
מחכים לכם במכמנים באהבה💜

בתים מאזנים, המהווים חלופה לאשפוז ומונעים אשפוז, הפכו לחלק מרכזי בתחום הטיפול בבריאות הנפש בארץ בכלל וכעת גם בתחום הטיפול בהפרעות אכילה. הבתים ממוקמים בקהילה ומעניק...

21/02/2024

משפחת בית של תקווה מחפשת מדריכים/ מלווים לבית למתמודדים עם הפרעת אכילה בדגש פוסט טראומה שנמצא בישוב מכמנים
אם אתם מכירים אנשים שעובדים עם הלב, מחפשים עבודה מאתגרת , מענינת, ומצמיחה כאחד, תשתפו את הפוסט

08/01/2024

*תקווה על ההר- הבית המאזן הדיאלוגי למתמודדים עם הפרעת אכילה*

אחרי שש שנים שלוינו מאות אנשים בבתים של תקווה בכרמיאל, פתחנו את הבית המאזן הדיאלוגי למתמודדים עם הפרעת אכילה, בישוב מכמנים.

מתמודדים עם הפרעת אכילה מרגישים פעמים רבות לבד, הם חשים היא שהסובבים איתם והחברה מתקשה לקבל אותם ולהבין את מצבם.

הפרעות אכילה נובעות ממצוקה נפשית או בעיה רגשית שהביטוי שלה בא ע״י האוכל. יש חיבור פיזיולוגי ורגשי בין אוכל לרגשות, חיבור שמבטא מצוקה גדולה.

בספרה של ד״ר איילה דראי היא מביאה ציטוטים מעבודת הדוקטורט שלה:

הפרעת האכילה יכולה לבטא *זעקה לעזרה*: ״הרגשתי שהרזון הזה זה סוג של , תעזרו לי, אתם לא רואים שהמצב שלי קשה? אני צריכה את העזרה שלכם , כי אם לא תעזרו לי, אני אמות״.

*ייאוש*:״ הפרעת אכילה זה אדם שמבטא את עצמו דרך האוכל, ושופט את עצמו דרך המשקל״.

*אובדן*: ״הרצון הזה להיעלם, כאילו יה אלוהים, תיקח אותי לאיזה שנתיים, שלוש, תעלים אותי מהמקום הזה. תן לי לחזור, עוד שנתיים, שלוש- אחרת: בריאה, מחוזקת רק לא להיות איפה שאני״.

*תקווה*: דרך הגעה לטיפול ורכישת כלים , גוברת האפשרות להתבטא. לפני כן פחדתי לבקש עזרה, היום אני כבר לא מפחדת לבקש עזרה״

אם גם אתם רוצים לנוע מייאוש ואובדן לתקווה, ולרכוש כלים להתמודד עם המצוקה שלכם, אנחנו מאמינים שלכל אחד יש את הדרך הייחודית שלו וביחד נוכל למצוא אותה.

אנחנו כאן בשבילכם ב״תקווה על ההר״.

הבית שלנו מאפשר טיפול בסביבה נעימה , מכילה ומשפחתית ובמגוון ערוצים:
*ליווי רפואי, פסיכיאטרי ותזונתי
*טיפול פסיכותרפיה פרטנית וקבוצתית
*בניית תוכנית מותאמת אישית מתוך הקשבה ודיאלוג לתקופת הטיפול בבית
*בניית תוכנית להמשך
*דיאלוג פתוח עם האדם ומשפחתו.

לפרטים ניתן לפנות:
*לד״ר יעל עדן ברוך: 0586607677
*לאליעד מנור : 0503983888 ( ניתן לשלוח ווצאפ)
או למייל שלנו: [email protected]

קישור לדף הנחיתה:

https://tikva-house.com/