25/08/2026
על תחושת הבלבול, השעמום ואיבוד הרצון אצל נערים
נערים רבים שאני עובד איתם מדווחים על שעמום. כשאני שואל אותם: "מה בא לך לעשות? הם לא פעם עונים: "אני לא יודע."
בעיניי זו אחת המצוקות הגדולות של התקופה. בן שאינו יודע מה הוא רוצה, מה מעניין אותו או מה יעשה לו טוב.
איך זה קורה?
בנים לומדים את העולם דרך משחק. לאורך רוב ההיסטוריה הם שיחקו, התחרו, ניצחו והפסידו. דרך החוויות האלה הם למדו להתמודד עם הצלחה, אכזבה, בושה, התמדה ומסוגלות.
היום, במידה רבה, משחקי המחשב והטלפון החליפו את המשחק בחוץ. אחד ההבדלים המעניינים הוא הדרך שבה חווים כישלון. חברות המשחקים משקיעות משאבים עצומים בפסיכולוגיה של חוויית המשתמש, כדי לגרום לשחקנים לרצות להמשיך לשחק. לכן גם אחרי הפסד מקבלים מוזיקה, צבעים, אנימציות, עידוד לנסות שוב ותחושת התקדמות. במילים אחרות, גם הכישלון עטוף בחוויה נעימה ולעיתים אפילו בתחושת הצלחה.
לעומת זאת, הפסד בכדורגל, כישלון במבחן או דחייה חברתית אינם עטופים בחוויה נעימה. לכן חלק מהבנים והנערים עלולים להעדיף יותר ויותר עולמות שבהם גם הכישלון מרגיש בטוח יותר, ולהימנע ממצבים אמיתיים שבהם אפשר להיכשל.
בשלב מסוים כבר לא צריך אפילו להיכשל כדי להרגיש אי־נוחות. מספיק להשתעמם. ואז מגיע הצורך המיידי במסך, במשחק או במישהו שיבדר אותם.
לאט לאט הקשב מופנה יותר לגירויים מבחוץ ופחות לעולם הפנימי. מי שאינו רגיל להקשיב לעצמו מתקשה לדעת מה הוא רוצה, ומה באמת מעניין אותו.
לכן, הדרך להתמודד עם שעמום אינה רק להפיג אותו, אלא גם להסכים לפגוש אותו. דווקא ברגעים שבהם אין גירוי חיצוני אפשר להתחיל לשאול: מה אני מרגיש? מה בא לי לעשות? מה אני יכול ליצור? משם מתחילים להיוולד רצון, יצירתיות ועצמאות.
השלב הראשון כדי לעזור לבנים להפסיק לפחד מהשעמום הוא להסכים להיות איתם בשקט.
להסכים לאכול יחד בשקט. לנסוע יחד באוטו בשקט. לטייל יחד ברחוב בשקט. לא למהר למלא כל רגע בשאלות כמו: "איך היה בבית הספר?", "איך אתה מרגיש?" או "ספר לי מה עבר עליך היום".
כשבן או נער אינו רגיל להקשיב לעולמו הפנימי, לעיתים אין לו תשובות לשאלות האלה. לכן הוא עונה בקצרה: "בסדר", "לא יודע", "כיף", "לא כיף". לא מתוך חוסר רצון לשתף, אלא משום שעדיין לא פיתח את ההרגל להתבונן פנימה.
ההזמנה שלי אליכם היא להעז להיות עם הבנים גם בשקט. בלי מסכים, בלי גירויים ובלי תחקורים. פעמים רבות, דווקא אחרי תקופה שבה הם מרגישים שאין מהם ציפייה לדבר, הם אלה שמתחילים את השיחה, שואלים שאלות, משתפים מעצמם וחוזרים להסתקרן.
אחת המתנות הגדולות שאפשר לתת לבן או לנער היא גם האפשרות להשתעמם. לא כל רגע פנוי חייב להתמלא. לפעמים דווקא מתוך השקט ומתוך היעדר הגירוי מתחיל להיוולד הרצון.
לעוד תוכן בנושא הורות לנערים מוזמנים לרשום לי ״אני״ בתגובות ואצרף אתכם לקבוצת ווטסאפ בה אני כותב בנושא.
נדב נחושתן
עו״ס קליני ומאמן כושר
עוזר לגברים ונערים להתחזק פיזית ומנטלית.
