הילה פינקלשטיין קליניקה לתקשורת אפקטיבית

הילה פינקלשטיין קליניקה לתקשורת אפקטיבית טיפול רגשי וזוגי טיפול בהורות פסיכותרפיה דינמית אינטגרטיבית נעים מאוד . שמי הילה פינקלשטיין .

MSW קלינית ובוגרת תוכנית לפסיכותרפיה פסיכואנליטית זוגית . מנחת קבוצות ומדריכה מוסמכת עובדת בשיטה אינטגרטיבית של נפש גוף ורוח ( דינמי קוגניטיבי מיינדפולנס AEDP) .
אני מטפלת בזוגות , מתבגרים ואנשים בכל צמתי החיים .
במיוחד אני אוהבת לעבוד עם בנות ואמהות ולסייע בתקשורת ובהחזרת שמחת החיים למשפחה

06/09/2026

על מה הסרט הזה ? ( הגפרור שודר במוצ"ש ב כאן) על קיבוצניק בן 70 שיום אחד החליט לשרוף בתי דין רבניים
אבל על מה באמת ?
את השאלה על מה הסיפור ועל מה באמת למדתי ממירי רוזובסקי Miri Rozovsky
אז על מה באמת ?
התשובה נמצאת כמובן בעיני המתבונן .
הבחירה של כאן 11 להציג את הסרט הזה עכשיו היא סוג של חרב פיפיות . הסרט נכנס עמוק לתוך הקרע המדמם שבין דתיים לחילונים ובראשם הקיבוצניקים עם כל מה שהם מייצגים.
בתקופה הזו מאוד קל ללכת לקרע הזה ולא לראות מה הוא עושה לאדם הפרטי .
האדם הפרטי הוא ציון כהן
איש שאנחנו לא מכירים את ההיסטוריה שלו ( מי היו הוריו איזה ילד הוא היה ואיך קרה שהוא מפתח מנגנונים אומניפוטנטיים שגרמו לו להכנס לכלא ? ) אנחנו כן מכירים את האופן שבו המנגנונים הנפשיים שלו גרמו לו להפוך לרובין הוד שהחליט להציל את המדינה מהממסד הדתי .
ואנחנו כן מכירים את סיפור האהבה שלו ושל חנה אשתו .
כך שבעיני זה סיפור על זוגיות שאי אפשר איתה ואי אפשר בלעדיה
( מנסיוני בקליניקה בנות הזוג של רובין הוד רחוקות ממאריאן של הסרט במציאות הן הולכות ונעלמות לאיטן מתרחקות מעצמן ומבן זוגן כי המנגנון הזה שמציל את העולם לא רואה את עצמו ולא מאפשר להתקרב אליו )
מאחורי האומנופיטנציה יש פגיעות גדולה .
עכשיו רגע שלא נבין לא נכון - אומוניפוטנציה נמצאת על ספקטרום היא לא רק רעה ומסוכנת . כמו כל תכונה או ומנגנון נפשי יש לה הבטים שגם מסייעים לאדם להתמודד עם חייו . אי אפשר לקחת מרובין הוד שלנו את ההישגים שלו
כשהמנגנון יוצא מאיזון
ציון מוצא את עצמו הורג טווס שמפריע את מנוחת השכנים ובהמשך מתכנן בדקדקנות פצצות מתוחכמות ויוצא לשרוף בתי דין רבניים.
מנגנון אומוניפוטנטי יושב על פגיעה עמוקה בערך העצמי ונסיון להשיב לעצמי את השליטה ואת הערך .
אנחנו לא באמת מכירים את הסיפור של ציון אבל בין השורות אפשר להבין שהוא אדם מאוד מוכשר שמצא את עצמו מקפל כביסה ומנקה את חדרי האירוח בקיבוץ.
אני יכולה לשער שהזקנה הבדידות וריחוק בתוך הזוגיות גרמו לו לנסות להלחם במי שבעיניו פגע בו פגיעה אנושה .
אין בודד יותר מגבר מזדקן שנמצא בתוך קהילה שהיא לכאורה מאוחדת ומחבקת אבל בתוכה הוא פוגש את הבדידות שלו .
ציון הופך מרובין הוד לדון קישוט
הוא מוצא מנוחה אמיתית רק בכלא שם מקשיבים לו ושם הוא מתמודד עם הבקבקים .
התיאור על הבקבקים - חיפושיות מוצצות דם שציון התמודד איתם בכלא הוא מרתק
הבקבקים אמיתיים אבל התאור הוא תאור של התמודדות עם שדים אישיים.
מנגנון אומניפוטנטי מקושר למושג המרתק של כנופיה נפשית שטבע הרברט רוזנפלד .
הכנופיה הנפשית היא תערובת של עמדות נפשיות אומניפוטנטיות ואכזריות שאינן יכולות לשאת עמדה אינטגרטיבית של התפתחות ושינוי .
חנה של ציון מתארת חיים עם אדם שנפשו מפוצלת באופן שמרחיק ממנו את מי שאוהב אותו .
בתקופות שבהן החברה מפוצלת לטובים ורעים הפיצול הנפשי של האנשים הפגיעים והבודדים ביותר עשוי לדרדר אותם למחוזות מסוכנים.
את הסרט יצרה בכישרון ורגישות Noga Nezer

בטיימינג מדוייק לקראת השנה החדשה עלתה למגזין לאישה ערכת הקלפים ME@YOU הקלפים פותחו כמענה לבקשה של אמהות שפגשתי בקליניקה ...
31/08/2026

בטיימינג מדוייק לקראת השנה החדשה עלתה למגזין לאישה ערכת הקלפים
ME@YOU
הקלפים פותחו כמענה לבקשה של אמהות שפגשתי בקליניקה ובסדנאות והביעו צורך לתקשר עם הבנות שלהן בבית וללא סיוע של מטפלת .
עם הזמן הקלפים מצאו את דרכם לקליניקות של מטפלות יועצות ומאמנות שעוסקות בטיפול והדרכת הורים למתבגרות ומתבגרים
בתוך הקלפים יש מפת שיחה ברורה שמלמדת הקשבה שיח רגשי וחתירה לפתרון בעיות
כל היופי הזה מופיע בעברית או באנגלית וניתן לרכוש אותו בלינק שמצורף בתגובה הראשונה .
הקלפים אויירו בכישרון ובחוכמה ע"י הלית קלכמן
ותודה ליעל גרטי
לינק בתגובה הראשונה פחות

מוצר חדש נולד עם אורנה שפטר
27/01/2026

מוצר חדש נולד עם אורנה שפטר

החיים עצמם- זהירות ספויילרטובי וקייט התגרשומי שמכור.ה כמוני לסדרה החיים עצמם יודע.ת על מה אני מדברת מי שלא - חבל . ( yes...
17/04/2022

החיים עצמם- זהירות ספויילר
טובי וקייט התגרשו
מי שמכור.ה כמוני לסדרה החיים עצמם יודע.ת על מה אני מדברת
מי שלא - חבל . ( yes vod
הסדרה הזו סיפקה לי סרטונים כשעוד לימדתי והנחיתי קבוצות ( אי שם לפני הקורונה ) בעיני היא בית ספר ליחסים .
הפרק האחרון עסק בהתפוררות הסופית של נישואיהם של טובי וקייט .
בסדרה כמו בסדרה כל משבר מכוער נראה נורא יפה .
אני לא מכירה גירושים עם ילדים צעירים שמסתיימים יפה כל כך
יחסי הציבור של גירושים בסדרות אמריקאיות הם בעייתיים ומבנים תודעה כוזבת .
שתיים שלוש דמעות, פגישה אחת או שתיים אצל המגשרת וטובי וקייט יורדים יחד במעלית צוחקים על השיר שמושמע ברקע ומבינים שהם ממשיכים להיות יחד בהורות משותפת
קייט מייד אחר כך מוצאת זוגיות שמתאימה לה יותר עם בן זוג שסוחב כמוה אבל מתמשך שהתקבע לדיכאון מוכחש .
ובכן..... בחיים עצמם זה כמובן לא ככה
זוג כמו טובי וקייט היה אמור להגיע כבר מזמן לספת הטיפולים כי קייט מתקשה עם המובחנות והנפרדות שלה ממשפחת המקור והיא מעדיפה להשאר קרוב לאמא ולהמשיך להתאבל על מות אביה שעם השנים הפך לדמות מושלמת.
הלוואי שקייט הייתה מגיעה עוד בגיל ההתבגרות לטפל בדיכאון שלה וכמו כן הלוואי שהם היו לוקחים הדרכת הורים מייד אחרי הלידה כי טיפול בילד עם נכות מחייב המון שיתוף פעולה ותקשורת בריאה של ההורים
וכל זה לפני שדיברנו על קווין ( חייבים לדבר על קווין )
השחקן המיליונר שמתעלק על האחים שלו וגר איתם חודשים ארוכים כי הוא כל כך פוחד מהלבד ומעצמו .
משפחת פירסון היא משפחה סבוכה ולכודה וכל הקשר הזה שמרגיש חזק ותומך לא מאפשר לבני הזוג שלהם לנשום .
היחיד שממש מצליח לבנות לעצמו חיים הוא רנדל שהתרחק לקצה השני של המדינה במודע או שלא במודע .
ורק אני שואלת את עצמי למה אני חייבת לקחת את העבודה הביתה.

למה את לא כותבת על טיפולים זוגיים ?אני כמעט לא רואה שאת כותבת בבלוג או באתר על טיפול זוגי .באמת למה ?למה יותר קל לי לכתו...
20/01/2022

למה את לא כותבת על טיפולים זוגיים ?
אני כמעט לא רואה שאת כותבת בבלוג או באתר על טיפול זוגי .
באמת למה ?
למה יותר קל לי לכתוב על גיל ההתבגרות על דיכאון או חרדה.
( אני – רק דברים שמחים עוברים אצלי בקליניקה )
אז למה דווקא על זוגיות קשה לי לכתוב בנימה קלילה והומוריסטית ?
אולי בגלל שכשמגיעים לטיפול זוגי יש פחד מהתפרקות
יש ייאוש
והרגשה שטעינו פעם מזמן
ואולי כי מתחת להכל אחרי שמגרדים את הזעם חוסר האונים והצפייה שאם רק האחר/ת ישתנה הכל יהיה בסדר
אנחנו מגלים את הדבר הכי מפחיד שממנו ניסינו לברוח כל חיינו :
שאנחנו חוששים שאנחנו לא ראויים לאהבה
ומה שקורה בזוגיות מוכיח לנו את זה
אז באמת שאני לא מצליחה לכתוב על זה בקלילות למרות שאני יודעת
שלפעמים אחרי כל הצעקות והבכי והפחד לפעמים מופיעה ההבנה ואז יש הקלה ואפילו קצת הומור וחמלה .
מזל שיש כותבות מוכשרות ממני שיכולות לכתוב על זה שירים
ויסלבה שימבורסקה למשל

לפעמים אני משתעשעת במחשבה " מה היה קורה אם ג'ין אמא של אוטיס מחינוך מיני הייתה באה לטפל בהורות ובקשר שלה עם אוטיס" ג'ין ...
03/11/2021

לפעמים אני משתעשעת במחשבה " מה היה קורה אם ג'ין אמא של אוטיס מחינוך מיני הייתה באה לטפל בהורות ובקשר שלה עם אוטיס"
ג'ין היא הטייפ קאסט של פסיכולוגית שעושה את כל הטעויות האפשריות עם הבן הפרטי שלה .
היא אוהבת אותו זה ברור ומערכת היחסים שלה איתו היא פתוחה ושוויונית אבל חסרת גבולות . אוטיס לא מצליח להתבטא מול העמדה יודעת כל שלה .
כולם בביה"ס מקנאים באוטיס שאמא שלו כזו חכמה וקרייריסטית מגניבה וחברמנית
להבדיל מההורים האחרים שהם דמויות שרוטות פגועות ומרוחקות
אבל לחיות עם ג'ין זה ממש לא פשוט .
פעם מטופל שלי אמר לי " איזה כיף זה להיות מטפלת " את יושבת לך על הספה שומעת סיפורים ופצעים של אחרים ומרגישה שאת חזקה יודעת הכל ויכולה לעזור.
לו רק היית יודע – חשבתי לעצמי לו רק היית יודע כמה שהפצע שלי נמצא כאן על בחדר יחד עם הפצע שלך .
כמו שכל סופר צריך פצע כך גם כל מטפל/ת .
כשמטפלת באה לטיפול או להדרכה היא באה עם היכולת לדבר בשפה טיפולית אבל גם עם הפצע שלה וההגנות שלה .
השפה הטיפולית יכולה להיות גשר בינה לבין המטפלת ובאותו אופן היא גם סכר שעוצר את ההצפה הסכר הזה הוא הגנה או מחסום.
המטפלת/ בעמדת המטופלת חושבת : "אני מבינה מה קורה כאן ביני לבינך, אני לא אתמסר כל כך בקלות כי יכולתי לשבת כאן במקומך בעמדה הקשובה ויודעת כל ואת לא תשחקי לי כאן את המשחק של המטפלת יודעת כל כי אני יודעת שאת חרדה בדיוק כמוני "
הרגע הזה של התמסרות לטיפול ולקשר הוא רגע קדוש .
אי אפשר לספק לו נוסחה וכשהוא קורה במפגש הטיפולי זה מרגיש כמו לרקוד טנגו.
כמו שכמעט כל הורה יודע מתי הוא חש התמסרות וזרימה בקשר עם הילד ומתי משהו מרגיש טכני או להבדיל חונק ושואב .
כדי לטפל בגי'ן ולרקוד איתה טנגו צריך ללמוד לשרוד את העמדה יודעת כל שלה ולראות את נפשה המפרפרת שכמהה להחזקה יציבה ואוהבת .
הלוואי שג'ין תבוא לטיפול בהורות שלה עם אוטיס .
בינתיים אני ממש נהניית ממנה בנטפליקס

תגידי אמא מה זה הספר הזה ? את צריכה ספר הדרכה על איך לאהוב אותי ?לא הכל קשור אלייך מאמי שלי אמרתי לה . ולא אנחנו לא לומד...
28/09/2021

תגידי אמא מה זה הספר הזה ? את צריכה ספר הדרכה על איך לאהוב אותי ?
לא הכל קשור אלייך מאמי שלי אמרתי לה .
ולא אנחנו לא לומדות איך לאהוב את בנותינו בעקבות הספר כי אי אפשר ללמד אהבה .
אפשר לטפל בדיכאון ואז אולי תתאפשר אהבה שלא תתנהג כמו שנאה
סיימתי מזמן את הספר ובאמת שהסקירה על הספר מתבשלת לי בראש לאט. מאוד לאט כי מדובר בספר מורכב.
יש לי חברות שאמרו שהן בלעו אותו בלילה אחד.
אני לא הצלחתי לבלוע אותו מהר למרות שהוא כתוב נהדר וחף מקלישאות .
הספר מתאר דיכאון בלי לקרוא לו בשם וממחיש את המחיקה הנפשית של האם בעובדה שכמעט לא מורגשת ששמה של הבת מוזכר שוב ושוב ואילו שם האם כמעט לא ידוע .
זה לא ספר שמח ולא ספר אופטימי אבל זה ספר עמוק וחכם .
המלצתי עליו לנשות טיפול כספר מקצועי .
אני זוכרת שבתחילת הכשרתי כמטפלת ביקש מאיתנו אחד המורים לפסיכותרפיה להקשיב למשפט הראשון איתו נכנס המטופל לחדר
בתוך המשפט הראשון מתגלמת כל הדרמה .
" בפעם הראשונה שראיתי את נכדותי עמדתי מעבר לרחוב, לא העזתי להתקרב.
בשכונת הפרוורים של חרונינגן החלונות גדולים ונמוכים, התביישתי בקלות שבה השגתי את מבוקשי, נבהלתי מהיותן שלל זמין למבטי, אבל גם אני הייתי חסרת הגנה, אילו הסבו מעט את פניהן הן היו רואת אותי שם"
בתמונה הזו מתוארת בעיני כל הדרמה הנפשית .
הסבתא המנוכרת, שלא ידעה שיש לה נכדות ומצאה אותן בעבודת בילוש לאחר שבתה ברחה ממנה והסתירה ממנה את החיים החדשים שבנתה בהולנד. עומדת בחושך מחוץ לחלון המואר ומלא החיים.
כל חייה נמצאים מעבר לחלון.
היא מתארת את נכדותיה כשלל זמין למבטיה ובאותו הזמן מרגישה חסרת הגנה .
במשפט אחד קצר מתוארים היחסים של האם והבת ואת התפיסה של האם את עצמה .
הבנות הן שלל ציד לציידת שלא מסוגלת לכבד את הריחוק שבתה כפתה עליה כדי שתוכל לבנות חיים נורמליים ללא האחיזה שיש לאמה בתוך נפשה .
ויחד עם זה מי שנראית לנו כתוקפנית ואובססיבית חשה שהיא חסרת הגנה.
באחד הטיפולים בקליניקה שוחחתי עם הורים לנערה על ההבדל בין יחסים סימביוטיים לבין יחסי טפילות .
כמו בטבע ביחסים סימביוטיים זה לא יכול לחיות ללא זה לעומת יחסים טפיליים שבהם האחד מרוויח על חשבון האחר שיכול לחיות בלעדיו .
מעבר לדיון הביולוגי המרתק שהתרחש בקליניקה הרי שכאשר עוסקים ביחסים נפשיים ומשפחתיים האבחנה לא תמיד ברורה וגם אם לעיתים אנו חושבים שברור לנו מי הגדול החזק מי הקורבן ומי המקרבן הרי שלפעמים אנחנו מגלים שלא הבנו כלום והצורך לאבחן במהירות מי אשם ומי נאשם מפספס את המורכבות .
" אני מסבירה לד"ר שונפלר שהמחלה מקרבת אליה את החולה והיא פועלת יחד איתו, זו שותפות "
כך מסבירה האם בספר לפסיכיאטר שלה .
זה בעיני אחד ההסברים הטובים והממצים ביותר של דיכאון .
לסיכום : מדובר בספר מורכב חכם ומלא בשכבות פסיכולוגיות וספרותיות

Address

Ramat Hasharon

Alerts

Be the first to know and let us send you an email when הילה פינקלשטיין קליניקה לתקשורת אפקטיבית posts news and promotions. Your email address will not be used for any other purpose, and you can unsubscribe at any time.

Contact The Practice

Send a message to הילה פינקלשטיין קליניקה לתקשורת אפקטיבית:

Shortcuts

Share