31/08/2026
היום אמא שלי בת 80, ורק ביום שישי גיליתי מה היא הורישה לי.
כבר יותר מחודשיים שאנחנו, שלושת האחים, מאחורי הקלעים של המסיבה: הקלטנו לה באולפן את ״עוד לא תמו כל פלאייך״ עם מילים ששינינו במיוחד בשבילה, מילי - האיש הכי נוסטלגי שאני מכירה - הרים מצגת מפוארת, שלוש חברות ילדות הגיעו במונית ספיישל, ואני פתחתי את הבוקר בסדנת יומן ויזואלי לנשות המשפחה, מותאמת ללקות הראייה של אמא, עם המון חומרים טקטיליים שאפשר למשש ולהרגיש.
כמעט הכול אמא ידעה מראש.
כי לא מפתיעים אישה בת 80, ובטח לא אחת סקרנית כמו אמא שלי 🤪
רק על תיאטרון הפלייבק לא סיפרנו לה.
כשנכנסתי לאולם, תמי, חברה של ההורים שלי והפייה הפרטית שלי (אבל זה כבר סיפור אחר), החמיאה לי על הבלונד החדש ואמרה שאני נראית כמו מרילין מונרו.
צחקתי ואמרתי:
״אחרי שיש לי כל כך הרבה דיפלומות על הקיר, אני יכולה להרשות לעצמי להיות בלונדינית.״ 🤪
ואז הגיע הפלייבק.
אחרי הסיפורים שאנחנו בחרנו מראש, אמא שלי סיפרה סיפור שמעולם לא שמעתי.
וזה די מדהים, כי אמא שלי היא ספר פתוח.
היא סיפרה שרק כשהייתה בטיפול לפני כמה שנים, הבינה למה כל חייה היה לה כל כך חשוב לדבר בעברית גבוהה, עשירה וספרותית.
היה לה חשוב שלא יחשבו שהיא
״הבלונדינית היפה והטיפשה״.
ואני יושבת בקהל.
עם הבלונד החדש שלי.
והמשפט שזרקתי לתמי כמה דקות קודם מתחיל פתאום להישמע אחרת.
ואז שושה ושירלי עושות את החיבור בהחזרה על הבמה:
״אצלך זה במילים.
אצלי זה בדיפלומות.
הכול עבר אליי, אמא.״
ושם הפכתי לשלולית.
כי לפעמים אנחנו יורשות מאמא שלנו לא רק תווי פנים, סיפורים או משפטים משפחתיים.
לפעמים עוברים אלינו גם הדברים שהיא הייתה צריכה לעשות כדי למצוא את מקומה בעולם.
אצל אמא שלי אלה היו המילים.
אצלי, כנראה, הדיפלומות.
אבל אולי אפשר להעביר בינינו גם משהו חדש:
אנחנו יכולות להיות גם וגם.
גם יפות וגם חכמות.
גם עמוקות וגם מצחיקות.
גם כל מה שכבר היינו - וגם כל מה שעוד מתחשק לנו להיות.
חשבתי שאנחנו אלה שמפיקים מסיבה כדי להפתיע אותה.
בסוף אמא הפתיעה אותי.
עוד לא תמו כל פלאייך, אמא. ❤️
יום הולדת 80 שמח
