13/08/2026
הבוקר רשמתי לי:
ככה לאט לאט, אני לא מאמינה,
מפחדת אפילו לכתוב את זה-
הסטודיו מתמלא!
זה ממלא לי את הלב, וואלה - זה אמיתי?
כן!
זה קורה, ואפילו זה מרגיש שמתגבשת קהילה!
וואו זה מפחיד, אני מתרגשת –
תנשמי! לוחשת לי המורה ליוגה שבתוכי.
אני מביטה החוצה אל הטבע והשמים
עץ האורן הגבוה מגן נדב נראה גבוה במיוחד הבוקר.
ככה אני מקבלת פרספקטיבה.
אני נושמת ונזכרת בדרך שלי, ובכל מי שהיה חלק ממנה.
ועדיין
אחרי השיעור פגשתי מישהי מהקיבוץ, והיא אומרת לי-
״וואו שרית, ראיתי שהשיעורים שלך מתמלאים״
״וואלה, באמת?״ עניתי המומה.
הבוקר כתבתי לעצמי:
ככה, לאט־לאט… אני לא מאמינה.
מפחדת אפילו לכתוב את זה—
הסטודיו מתמלא!
זה ממלא לי את הלב.
רגע… וואלה, זה אמיתי?
כן. זה באמת קורה.
ואפילו מרגיש שמתגבשת כאן קהילה.
וואו, זה קצת מפחיד. אני מתרגשת.
״תנשמי״, לוחשת לי המורה ליוגה שבתוכי.
אני מביטה החוצה אל הטבע והשמיים.
עץ האורן הגבוה, מגן נדב, נראה הבוקר גבוה במיוחד.
ככה אני מקבלת פרספקטיבה.
אני נושמת ונזכרת בדרך שלי —
ובכל מי שהיה חלק ממנה.
ועדיין, אני צריכה לפעמים שמישהו מבחוץ יזכיר לי שזה באמת קורה.
אחרי השיעור פגשתי מישהי מהקיבוץ, והיא אמרה לי:
״וואו שרית, ראיתי שהשיעורים שלך מתמלאים!״
״וואלה, באמת?״ עניתי, המומה.
אז כן.
לאט־לאט, שיעור אחרי שיעור, נוצרת כאן קהילה.
קהילה של אנשים שבוחרים לעצור, לנשום, להתחבר לגוף ולתת לעצמם רגע של שקט.
ואם גם את מרגישה שהגיע הזמן להצטרף —
אני מזמינה אותך לשיעור 🤍
כתבי לי ואשלח לך את כל הפרטים.
#סטודיו #קהילה #תנועה #נשימה #התפתחות #שיעורים #הגשמתחלומות
