אינה רסובסקי - עו"ס קלינית ופסיכותרפיסטית. טיפול נפשי במבוגרים ומתבגרים

24/08/2022

התמונה של הילדה על הנדנדה תלויה אצלי בקליניקה כבר הרבה שנים ב"פינת הילדים". מפני שכבר מזמן אני מטפלת רק במבוגרים ומתבגרים אני מתלבטת מידי פעם האם להחליפה ותמיד משהו עוצר בי. לפני זמן קצר סיימתי להנחות עם חברה קבוצת פסיכולוגים מאוקראינה. קבוצת מטפלים שנפגשה מספר חודשים בחלונות זום למפגש אנושי, הדרכתי, מקצועי. הייתה קבוצה מטלטלת בצלי המלחמה עם אין ספור דילמות אישיות ומקצועיות. אך הידיעה שיש מפגש קבוע, עזר למטפלים גם בימים מאוד קשים. זה נתן הרגשה של החזקה, של יחד עבור המטפלים שהתחברו ממדינות שונות, לפעמים בחושך תחת הפצצות, לפעמים עם הפרש שעות, כך מישהי התחברה כשאצלה היה 23:30 והייתה מסיימת את יומה עם הקבוצה ופותחת איתנו את היום הבא.
כל הזמן התמונה של הילדה על הנדנדה הייתה מאחורי. בסיום התהליך אחת מהמשתתפות אמרה: "כל שבוע הסתכלתי על התמונה שמאחוריך. בפגישות הראשונות הייתה הרגשה שעננים שחורים, שמיים אפורים ושילדה בסכנה. משבוע לשבוע שמיים נעשו בהירים יותר ועכשיו אני יכולה לראות עננים לבנים ובהירים, שמיים כחולים וכייף לילדה להתנדנד". חשבתי על זה שהיא אמרה משהו גם על התהליך הטיפולי. לרוב מתחילים אותו כשיש הרגשת סכנה, חוסר אונים, ערפל עולה מסביב ולאט לאט יש התבהרות ועם הזמן אפשר להנות מתנועה ותנופה.
אז בינתיים אני משאירה את התמונה על הקיר.

21/11/2021

טיפול דינאמי וקיר האמוניטים
במהלך הטיול במכתש רמון ביקרתי בקיר האמוניטים. למדתי שאמוניטים היו בעלי חיים ימיים טורפים ואינטליגנטים, האמוניט גר בתוך הקונכייה והיו לו זרועות כמו לדיונון שבעזרתן שחה ובעזרתן טרף. הם נכחדו לפני כ- 65 מיליון שנה יחד עם הדינוזאורים. חשבתי על "אמוניטים" לא מודעים שלפעמים אנחנו פוגשים בתוכנו, ששולחים זרועות, טורפים ופגעים בנו ואז אנו שוב נכנסים לקונכייה. בקליניקה אני פוגשת אנשים שמוכנים באומץ להתבונן ב"אמוניטים" פנימיים, להבין מה מסתתר מאחורי התנהגויות שלא גאים בהן, להכיר את הזרועות המזיקות, לנסות להגיע לגרעין. העבודה היא לא פשוטה ולעתים כואבת. בטיפול דינאמי אנו מנסים להבין את התהליכים הנפשיים והקונפליקטים הלא מודעים העומדים מאחורי התנהגויות האדם. הטיפול נקרא טיפול דינאמי מפני שהוא מתמקד בדינאמיקה הפנימית, הלא מודעת, של הנפש ובכוחות הפנימיים שפועלים בה ומשפיעים על חיינו. מטרת הטיפול היא להגיע לחוויות, רגשות וקונפליקטים אלו, להתבונן בהם ולהבין אותם. לפי הגישה, החלקים הנסתרים של הנפש הם כאלו מפני שהם מלווים ברגשות מכאיבים שלא ניתן היה להתמודד עימם. העלאת התכנים הללו משחררת חוויות וזיכרונות שלא עובדו אל המודעות ומאפשרת למטופל להתמודד עמם בסביבה הבטוחה של חדר הטיפול ביחד עם המטפל. תהליך זה מחליש את השפעתם ומביא לאיזון נפשי ולצמיחה והתפתחות רגשיים.

18/11/2020

בתקופה זאת לפעמים כל כך קשה לחשוב שיהיה טוב, שיהיה בסדר... מוזמים לצפות באנימציה מקסימה:

השיר 'בסדר' מביא פס קול של הלב, כל כך קשה לחשוב שיהיה טוב, שיהיה בסדר. קליפ: גיל אלקבץ לחן מילים שירה ונגינה במקלדות: טובה גרטנר גיטרה בס: אשר לוי עיבוד והפק...

25/10/2020

תקופת הקורונה היא ממושכת. כולנו רוצים לחזור לשגרה, לא לחשוש מקרבה, לראות הבעות פנים של אנשים ברחוב, לבלות ולתת חיבוק אוהב ליקירנו. בתקופה הזאת מרגישים רגשות שונים כמו פחד, לפעמים איימה, בלבול, אי ודאות, חוסר סבלנות ועוד. לא תמיד יודעים איך לעזור לחבר או קרוב משפחה שנמצא במצוקה.
באנימציית הקצרה והיפה הזאת, ד"ר ברן בראון מזכירה לנו שאנחנו יכולים ליצור קשר אמפתי אמיתי רק אם אנחנו מספיק אמיצים כדי להתחבר לחולשות שלנו. היא עושה הבחנה משמעותית בין אמפתיה לסימפתיה. מזמינה אותנו ליותר אמפתיה.

20/05/2020

משתפת בכתבה על התמודדות עם אי ודאות שלקחתי בה חלק ופורסמה בYNET.
על מנת לקרוא את הכתבה יש אמנם צורך להירשם שכן זו הדרך היחידה לקריאתה. מדובר על הליך פשוט וקל, צריך ללחוץ על הלינק ואז להזין פרטים. אין צורך להתייחס לסכום החיוב שעומד על 15.90 ₪ כי החודש הראשון מתנה. בתוך החודש הזה ניתן ליהנות מהתכנים ובסיומו תבחרו אם להאריך בעלות 15.90 ₪ או לבטל ואז אין חיוב כלל. עקרונית ניתן לבטל עוד לפני תום החודש אם מעוניינים.
אשמח לקבל את תגובתכם וכמובן מוזמנים לשתף.

אם יש משהו שמשותף לרוב בני האדם בעולם, הרי זו הרתיעה מחוסר ודאות. רובנו פשוט מעדיפים לצעוד על קרקע מוצקה, בטוחה ומוכרת, ולהרגיש ש"אין לנו מושג קלוש" רק כשמדובר בהפתעה ל...

10/05/2020

ווירוס קורונה גרם לרובינו קודם כל לעצירה. עצירה במרתון של החיים אחרי עוד עבודה, עוד תעודה, עוד טיול, עוד קניה, עוד הספק, עוד ועוד... לעצור ולשאול את עצמינו מה חשוב לנו באמת. כמה פעמים אמרנו לעצמינו כשיהיה לי זמן בבית אני... אשחק יותר עם ילדי, נבלה יחד כמשפחה, אקרא יותר, אלמד משהו שמזמן רציתי, אצייר ועוד. נכון שנכנסנו למצב חירום והחשש הגדול למצב הבריאותי והכלכלי לא נתן לעתים מנוחה. ריחוק חברתי, חשדנות, מסכות - כל זה משפיע עלינו ולעתים אינו מאפשר פניות אמתית והקשבה למשאלות ותשוקות הלב. אך אם אפילו לזמן קצר היה ניתן להיות פשוט כאן ועכשיו, בהווה, ללא מחשבה על הדבר הבא שיש לי לעשות, בטוחה שזה היה משמעותי. האם נלמד משהו מהתקופה? זה תלוי בכל אחד מאתנו. מניחה שהקורונה הפגישה אותנו עם התמודדויות רבות אישיות, משפחתיות, חברתיות. גילינו בעצמינו כוחות, חששות, חרדות, מצבי רוח ורגשות שאולי לא היינו במגע אתם קודם. אני מזמינה אותך להיות עם מה שעולה יחד, לצאת למסע המשותף כדי לחיות את החיים מלאים יותר ומספקים יותר גם אם בחוץ יש סכנות.
מוזמנים לפנות ולהפנות.
נייד: 0523201561

21/01/2020

לידה / עידית ברק

הָרוֹפְאָה שׁוֹאֶלֶת:

הַלֵּדָה הָיְתָה רְגִילָה?

הַמִּשְׁקָל תַּקִּין?

הַאִם הִיא הִתְפַּתְּחָה יָפֶה?

אֵיךְ הִיא לוֹמֶדֶת?

יֵשׁ לָהּ חֲבֵרִים וַחֲבֵרוֹת?

הָאֵם עוֹנָה: כֵּן, כֵּן, כֵּן

וְכָל הַלֹּא

רוֹעֵד לָהּ בְּכָל הַגּוּף

להגיע עם ילד /נער או ילדה /נערה לטיפול נפשי זה לא פשוט. שאלות רבות מתרוצצות בראש ההורים: מה יקרה כאן? מה יספר עלי? מה פגום בי שלא הצלחתי למצוא דרך לילד שגידלתי? האם נוכל להתקרב? האם יחזור מה שאבד? ועוד. לעתים ספקות, רגשות אשם ודאגה לילד/ה מציפות ולא נותנות מנוחה. כשכן מעיזים וכן מוצאים במטפל שותף לחיפוש הדרך, כשנוצרת הרגשה שיש על מי לסמוך, הרעד נרגע ואפשר להגיע יחד למקומות נפלאים.

09/01/2020

גשם בחוץ, רוחות חזקות, סערה... בקליניקה חמים ונעים, אך לעתים סערות שבפנים חזקות יותר, עוצמתיות יותר, כואבות יותר מאלו שבחוץ. לפעמים חשוב לתת לסערות הפנימיות לצאת החוצה, להקשיב לסיפור שהן מספרות, להיות בהן יחד ולא להיבהל מעוצמות שמביאות. יחד פחות מפחיד ווכשנותנים מקום ובמה לסערה היא בדרך כלל נרגעת.

04/12/2019

"אני רוצה לעוף כמו ציפור", "לציפור אין דאגות היא חופשיה"... לעתים אני שומעת משפטים האלו ודומים להם ממטופלי. אני מקשיבה לכמיהה לחופש, למעוף, לעצמאות, לרצון לפרוץ גבולות, למשאלה להניח את הדאגות. מנסה להיות עם כל אחד בחיבור לכמיהות האישיות שלו, אצל כל אחד זה מרגיש אחרת, בא מהיסטוריה אישית שונה.
חשבתי על החיים המורכבים של הציפורים הנודדות, על קשיים שבדרך, על כך שלא כולם זוכות להגיע ליעד ולעתים זקוקות לסיוע ועזרה, כמו מזון, קרש לנוח בו ולצבור כוחות. מסקרן מה הציפורים חושבים עלינו, בני אדם. לפעמים גם אנחנו נודדים. נודדים בין המקומות, בין הבתים החיצוניים והפנימיים, בין החלקים שבתוכינו. טיפול יכול להיות לא רק מזון לנפש וקרש לצבירת כוחות, אלא גם מקום שמאפשר ביטוי לכמיהות ומשאלות, מקום שעוזר למצוא חופש מבפנים.

18/07/2019

בְּתוֹךְ הַלֵּב שֶׁלִּי
יֵשׁ עוֹד לֵב,
בִּפְנִים עוֹד לֵב
וְעוֹד לֵב.
בַּלֵּב הֲכִי קָטָן
יֵשׁ נְקֻדָּה.
מִישֶׁהוּ נָגַע בָּהּ
וְהִיא רָעֲדָה.

מילים כל כך מרגשות של שלומית כהן אסיף מתוך הספר "נשיקה בכיס". כשיש נגיעה בנקודה שבלב במהלך המפגש הטיפולי זה רגע מרגש עבור המטופל והמטפל. בדרך כלל מתלווה לזה שקט, לפעמים דמעה, ידיעה שזה רגע קסום. לפעמים זה רגע שבו כאב מורגש בעוצמה, לפעמים הוא כל כך חזק שיש הרגשה שלא ניתן לשאת אותו. אך כשמרגישים אותו במקום בטוח, נמצאים אתו יחד, לעתים הוא מביא הקלה ומשהו בלב מתרחב ונעשה יותר אפשרי. מודה על הזכות ללוות את מטופלי ברגעים כאלו.