05/02/2025
אזרתי אומץ וקיבלתי החלטה
להפסיק לצבוע שיער.
בעבר התיעצתי עם הספר שלי אך הפחד גבר עלי והמשכתי לצבוע.
היה בי החשש ממראה שיער לבן,
והשאלות כל הזמן התרוצצו בראש.
איך אני יחזיק מעמד עם שורשים בלתי צבועים?
איך אנשים יגיבו אלי, לא נעים אני עובדת מול קהל .
איך אני ירגיש כלפי עצמי אני אראה זקנה ?
וכמובן השאלות מהסביבה הקרובה.
הגיע ה 7.10 מלחמה , אזעקות, אנשים בבתים, הספר שלי לא חזר לעבוד.
הייתי עם שורשים לבנים בשיער.
בעבודה רמזו "מה קורה עם השיער?"
במשפחה שאלו בעדינות
" מה את לא צובעת את שיער? "
ואני שיחקתי עם המחשבה שאולי הגיע הזמן... והתירוץ שנתתי לכולם היה שהספר בחופש.
זה נתן לי זמן לעכל את ההחלטה שאני עומדת לקבל.
הייתי מסתכלת במראה ומדמיינת לעצמי איך הצבע לבן הסילבר יראה עלי.
באותה תקופה שמתי לב שיש סביבי עוד נשים שלא צובעות את השיער וקיבלתי מהן כוח.
אך כשהזמינו אותי לראשונה לאירוע בתחילת התהליך התביישתי ללכת וגם חששתי ממה יגידו או שישאלו.
אמרתי לעצמי תלכי בגאווה עם ההחלטה שלך.
מספר חודשים אחרי פגשתי קרובת משפחה שאמרה לי
" אני חייבת לשאול אותך את כל הזמן היית מסודרת עם צבע בשיער מה קרה שאת עכשיו נראת ככה? "
עניתי לה שהחלטתי לחזור לשיער הטבעי ולהפסיק לצבוע ,במידה ואני לא יאהב את התוצאה הסופית תמיד אפשר לחזור לצבע.
היו מספר פעמים שנגשו אלי נשים שלא הכרתי ופירגנו שהשיער נראה יפה .
היו גם שאמרו שלא מתאים לי.
ולהם עניתי "צריך לחכות בסבלנות עד סוף התהליך".
מאז עבר שנה וחצי, השיער ארוך .
לא אשקר לכל אורך התקופה היו ימים שלא אהבתי את מה שראיתי במראה
והיו ימים שמאוד שמחתי ואהבתי.
קשה לי עדיין להסתפר ולשחרר את השיער הצבוע
אך ההרגשה הכייפית היא שהשתחררתי משיעבוד הצביעה של השורשים כל שלושה שבועות..
כיום אוהבת לראות את עצמי במראה.
מחזיקה מעמד ולא נשברת.
ומזכירה לעצמי כל פעם מחדש את יכולת הרצון והתמדה שלי .
( עדיין בתהליך מה יהיה בעתיד ימים יגידו ☺️).
בהצלחה לי🌹