13/12/2024
באחד הבקרים השבוע הגיע אליי ילד עם בובות ספיידרמן גדולה עם ידיים שבורות.
כשהתיישבנו בשולחן הוא הסביר לי שהידיים שלו שבורות ,אבל הוא עדיין גיבור.
אמא שלו הוסיפה שבבית הסבירו שיש אנשים שמאבדים חלקים מהגוף שלהם והם גיבורים כמו החיילים שנמצאים עכשיו בקרב במלחמה ולצערנו הרב הם נפגעים מאוד וחלקם מאבדים חלק אפילו מהגוף. הכל למען שמירת קיום המדינה והם אפילו מוכנים להקריב את החיים שלהם או חלק מהגוף שלהם ולשמור על המדינה בתוך התקופה המאוד מאוד לא פשוטה הזאת שבה מדינת ישראל נלחמת על הקיום שלה עם אויבים שתוקפים מסביב.
התרגשתי מאוד וחיזקתי את כל הדברים של האמא.
הנחנו את הבובה בקצה השולחן כדי ש"תצפה" בנו כמו שאני עושה הרבה פעמים עם ילדים שמביאים בובות אבל לא תמיד אפשרי שזה יהיה חלק מהטיפול.
בעודי ממשיכה את הטיפול עם הילד אני מוצאת שהעיניים שלי נחות על הבובה חסרת הגפיים ונזכרת בכתבה מדהימה שקראתי לאחרונה על חיילים שחזרו מהקרב לבנות זוגן כשהם פגועים או קטועי גפיים.
בכתבה הם משתפים באומץ על ההתמודדות שלהם חזרה בזוגיות ובאינטימיות שלהם ובעצם איך רובם מתארים בתוך התהליך את האובדן על מה שאבד ולא יחזור ואיך הם נאלצים באהבה גדולה לבנות מה שנקרא הרגלים חדשים, מבנים חדשים כדי לקיים את האינטימיות ביניהם בעיקר הגופנית והמינית ואני רוצה לשים כאן חלק מהדברים שנאמרו וכמה אפשר לקחת את זה לחיים שלנו גם תודה לאל אנחנו לא חלילה פגועים בגוף או קטועי איברים.
דניאלה: "אני כל הזמן חשבתי על איך זה ייראה, האם זה יגעיל אותי, אפילו במגע. אנחנו כבר שש שנים ביחד והדבר שהכי היה כיף לי בעולם זה להחזיק לך את היד, ופתאום היד שונה. בסורוקה הקשר שלנו השתנה, הייתי ממש צריכה לסעוד אותו, ברמת הדברים הכי קטנים שאת לא חושבת בחיים שניתקל בזה. לראות אותו במצב הכי נמוך שהוא יכול להיות. היה לאלון קצת קשה בהתחלה, עד שהייתה התמסרות מצידו לסיטואציה.
"ניסיתי לחשוב על הדברים הטובים, שהגענו לרמת אינטימיות וחברות שאין לאף זוג שאנחנו מכירים, אבל הכאפה הגיעה בשיקום. פתאום הוא קצת יותר בסדר אבל הכל לא נוח לו, פתאום יש לו התקפי זעם, פתאום אני אשמה בַּכל. הדינמיקה בינינו השתנתה, ואחרי הפציעה אלון פחות מתגמש. או שהוא היה אומר לי, 'את כאן כל היום, אבל אני צריך גם שתדברי איתי, שלא רק תתנהגי אליי כפצוע'. אני צריכה להיות עוגן רגשי עבורו, שאני לא בהכרח יודעת להיות. והוא אומר לי את זה אחרי שהייתי חודש וחצי בלי בית, לא עשיתי שום דבר שקשור בעצמי, הייתי לידו 24/7 וכל דבר שהוא עשה - הלכתי ועשיתי גם. אפילו לא הבנתי שאולי הוא צריך גם ספייס".
החיים מניחים בפנינו כל הזמן אתגרים שמאלצים אותנו להתמודד, להסתגל, להשתנות, לגדול.
החיים והמוות משתלבים אחד בשני כל הזמן. כל דבר בעולם הזה סופו להסתיים ולשנות צורה ועל כן בעיניי האתגר הגדול שניצב בפנינו כל הזמן הוא ללמוד לקבל את השינוי ולאהוב את חיינו, את עצמינו, את אהובינו ללא תנאי לא משנה באיזה אופן וכמה רחוק השינוי הזה לוקח את חיינו.
לקישור לכתבה:
https://www.ynet.co.il/dating/couples/article/yokra14146808
