04/07/2026
כמה זמן זה לא קרה לי…
ופעם זה קרה המון.
היום, כששחזרנו הביתה, נכנסתי לקנות סיגריות.
המוכר מסתכל עליי ואומר לי:
“הייתי מת להיות בראש שלך…”
בהתחלה לא הבנתי מה הוא רוצה ממני.
רק כשיצאתי מהחנות נפל לי האסימון
הוא חשב שאני מסטול גמור...
כי ככה לפעמים זה נראה מהצד.
דיבור קצת שונה, משהו בהתנהגות, שנייה של חוסר הבנה וכבר המוח של הצד השני משלים סיפור שלם.
האמת? עברתי תאונת דרכים קשה, והדיבור שלי השתנה מאז.
אבל הוא לא ידע את זה. והוא גם לא היה אמור לדעת.
מה שכן… זה תפס אותי.
זה לא המוכר אלא בגלל כמה מהר אנשים מסביבנו בונים סיפור על בן אדם שהם בכלל לא מכירים.
שנייה של הסתכלות, משפט אחד, הבעה — וזהו.
כבר יש להם “מי הוא”, “מה הוא”, ו”למה הוא ככה”.
ואז אני חושב לעצמי:
כמה אנשים חיים עם שיפוט כזה כל יום…
בלי שמישהו בכלל שאל אותם שאלה אחת לפני זה.
אולי בפעם הבאה שנחשוב שאנחנו “מבינים” מישהו —
נזכור שאנחנו בעצם רק מנחשים.
שבוע טוב ובשורות טובות♡