עידן פלש - יישומים פסיכולוגיים ליצירת שינוי

23/10/2023

מיקוד שליטה חיובי: מה אני יכול לעשות עכשיו?!

29/09/2023

לתופף בקדמת הבמה מול קהל של 500 ללא נסיון מקצועי יכול להיות מפחיד. אבל הפחד לא מסוכן 🎶

07/08/2022

מקפיץ פוסט מתקופת "שומר החומות" שהופך שוב להיות רלוונטי, להתבאסותנו 👇

אנחנו בארץ סופרים כבר שבועות של חדשות 'על הפנים', וזה אחרי שנה של מגפה עולמית.

במסגרת הבלאגן הזה,
התקשורת עושה שימוש לא מועט במושג 'נפגעי חרדה'. מה זה בכלל והאם זו באמת חרדה? מה לזה ולטראומה? ובעיקר האם הסיפור הזה חייב להוביל למה שנקרא 'פוסט טראומה'?

אנחנו שומעים על נפגעי חרדה שטופלו בביה"ח. מה זה הטיפול הזה בכלל? טוב, זה לא טיפול פסיכולוגי. יותר נכון לקרוא לדברים התערבות מיידית להפחתת סטרס. את ההתערבות הזו אפשר ליישם גם באופן עצמאי. כאשר חלק ממנה משותף גם לטיפול ארוך טווח.

שני המרכיבים הקוגניטיביים, והמפתח לטיפול ברוב הנוירוזות, הוא הגברת תחושת שליטה והפחתת שיפוטיות עצמית. השניים הללו רלוונטיים גם למצב חירום, ניתנים ליישום מיידי ויכולים לעשות את ההבדל ולמנוע מטראומה, האירוע עצמו, להפוך לפוסט-טראומה, ההפרעה הפסיכיאטרית.

עניין השיפוטיות העצמית קשור להתייחסות שלנו לרגשות שצפים בזמן אמת. אם נפמפם לעצמנו את העובדה הפשוטה שכל רגש הוא טבעי, בסדר ולא מעיד לא על שגעון, לא על חרדה או על טראומה, כבר התחלנו להרחיק את הפוסט-טראומה. חרדה היא הפחד מהפחד ולא הפחד עצמו.

גם את השליטה אפשר לשמר בזמן אמת. תחושת שליטה קשורה באוטונומיה. נזכור שהבחירה היא שלנו בכל מצב. כן, גם כשהפרצוף תקוע במדרכה והידיים מגוננות על הראש, יש לא מעט דרגות חופש.

צרפתי פה למטה הרפיה אפקטיבית במיוחד
בשיטת ג'יקובסון, ויש עוד כלים להתערבות עצמית מיידית שניתן למצוא בפוסט המלא
👇
https://youtu.be/TXKAJ1yI6-c

ימים טובים ורגועים 🤞🏼

קישור לפוסט המלא בתגובות

13/07/2022

בשיר, המולחן היטב אגב, של טל גורדון יש כל כך הרבה פסיכולוגיה אנושית. בוודאי כשמניחים את הטקסט על כורסת ה CBT.

קודם כל "הכעס". איזה שם לשיר. מילה אחת, רגש חם כמו שאנחנו אוהבים. בלי פלסף. ישיר. בן אדם כועס, מה יש?!
כמה קשה לפעמים אנחנו עובדים בקליניקה כדי להוציא כעס.

נחזור לשיר.

יש לנו מחשבות שמניעות את כל הכרכרה הזו, ולא סתם, מישהו פה רודף אותן, לא הן אותו, כמה עוצמה.

יש פה חושים שכבר לא מזהים בצורה מהודקת את המציאות, כי הסנסורים אטומים, ואז אנחנו שוב נתונים לחסדי המחשבה.

גם הזיכרון לא הכי חד. ומה מתערבב שם ומי נשאר בצד? אם זה הדובר, אז יש לנו פה אחלה דיפיוז'ן, כלי טיפולי מן המעלה הראשונה, שנגענו בו כבר פעם ומתואר בבלוג. (חפשו שם Defusion)

ובקשר להתנהגות. גורדון מטפלת גם בה. יש לנו גם זהירות, גם טלטלה, גם בריחה, הטמנת ראש בחול, צלילה ו… נפילה ואפילו נפילה מחדש.

והחוזים שחתמנו עם עצמנו. אז מה. זה לא שמישהו יקח אותנו לבית משפט, אם נפר אותם. במיוחד אם עבר זמנם, אז בטח שלא חייבים להמשיך לפעול על פיהם. נראה לי קצת כמו "השקעה שקועה", שגם עליה דברנו (תמצאו בבלוג בקלות עם חיפוש המילים הללו)

עיוותי חשיבה - גם הם לא נחסכו מאיתנו. "כשאת תבואי לא יקרה כבר כלום". מה אתה יודע על מה יקרה כשהיא תבוא?! חיזוי עתידות או 'כדור הבדולח' הקטן שאנשים מחזיקים בכיס הוא אחד העיוותים הכי מנטרלים ומשתקים שיש.

אני לא יודע מה עבר על גורדון בעת כתיבת הדברים, אבל יצירת המופת שלה זועקת לקריאה טיפולית של הטקסט מהתחלה ועד הסוף. לפחות בעיניי.

עכשיו נשאר רק לשתוק ולפנות את הבמה ל'רוקפור' מבצעים קצת טל גורדון.

רוקפור בקליפ ל "הכעס" מאלבומם הראשון, מתוך זהו זה."מילים: טל גורדון; לחן: אמיר צורף"

17/06/2022

רבים מגיעים לטפל בבעיות שלהם מאוחר. רבים מדיי ומדיי מאוחר. זו דחיינות עם גוון מיוחד ומבאס במיוחד. המחיר כבד וזה באמת לא הכרח מציאות, לפחות בחלק לא מבוטל של המקרים.

סיבות לדחות לא חסרות. חברתיות, כלכליות, סטיגמתיות. ב 2 דקות הקרובות (לא כולל הוידאו המצורף) ניגע באחת מהן. זו שנוכל להבין דרך מה שהמדע הרלוונטי מכנה "דה סנסיטיזציה", ובפשטות התרגלות.

כאשר המיימדים של המפלצת הפסיכולוגית כבר בלתי ניתנים להתעלמות, או בהשאלה, כאשר החור בשן מכאיב ממש, מגיעים בזחילה למרפאת השיניים. למה חיכינו עד עכשיו?!

אם השינוי היה קיצוני, היינו חשים בו מיד. קחו למשל מטוס נוסעים גדול. הוא יודע להגיע לתאילנד בסביבות 900 קמ"ש, מה מהדבר הזה מורגש במהלך הטיסה?! לעומת זאת, ההמראה המורגשת היטב, לא חולמת בכלל על איזורי המהירות הללו.

לרוב המפלצת הפסיכולוגית גדלה לאט מדיי. בעיקר עם הפרעות כמו OCD, אגרנות והתנהגות הימנעותית. זה ה 900 קמ"ש של המטוס, לא ההמראה שלו. טיפת חרדה או דכאון התווספה למצב שקדם לה. קצת לא נעים בשן הטוחנת השמאלית-תחתונה. לא נורא, מתרגלים. כשהטיפה הבאה תצטרף היא תצטרף לאוקיינוס + הטיפה הקודמת שכבר הוטמעה בים הטיפות. אז זה לא באמת משנה.

מבחינת המוח "אין שינוי, אז וודאי אין סכנה". חסכון באנרגיה. חבל. המחיר כבד.

מתי ניתן לעצור מוקדם?! האמת שתמיד. הנקודה היא זיהוי והחלטת ביצוע. אני רואה שיש כאן מגמה ולמרות שהיא נסבלת עכשיו, מעצם היותה כזו, שווה להפשיל שרוולים עכשיו. מה שעובר בראש באותם רגעים הוא חשוב במיוחד. מחשבות הן השחקן המרכזי כאן, הבעיה שמחשבה יכולה להיות מאד חמקמקה, לכן הברומטר שלנו הוא דווקא ההתנהגות. ברגע שזו השתנתה, אל תשנו פוזיציה במיטה ותגידו לא נורא, זה קטן. הבחנת בזה, הורדת מהטייס האוטומטי. זה הזמן לעבור לידני, זה הזמן לפעול.

מהירות איננה מורגשת, תאוצה כן. זיהיתם התנהגות, עברתם לידני, פעלו.

Enterprise Take Off/Warp Scene All Copyright goes to Paramount Pictures Corp.