דנה נתיב- טיפול רגשי והדרכת הורים - Dana Nativ

  • Home
  • Israel
  • Binyamina
  • דנה נתיב- טיפול רגשי והדרכת הורים - Dana Nativ

דנה נתיב- טיפול רגשי והדרכת הורים - Dana Nativ Contact information, map and directions, contact form, opening hours, services, ratings, photos, videos and announcements from דנה נתיב- טיפול רגשי והדרכת הורים - Dana Nativ, Family Therapist, Binyamina.

מלווה נשים להתחבר לגבולות שלהן מבפנים-
כדי להפוך את הבית והלב לחוף מבטחים💜
מטפלת בפסיכודרמה M.A ומדריכת הורים הוליסטית מוסמכת, מרצה ומנחת סנדנאות להורות מקרבת ומנהיגות אותנטית

היה רגע כזה של שקט שבו כולנו שקענו ביצירה של השלט החדש לדלת שלנו.ופתאום דמיינתי את דנה בת ה־22,שהייתה שקועה עמוק במשבר ג...
13/09/2026

היה רגע כזה של שקט שבו כולנו שקענו ביצירה של השלט החדש לדלת שלנו.

ופתאום דמיינתי את דנה בת ה־22,
שהייתה שקועה עמוק במשבר גיל 30 שהקדים להגיע,
מציצה לרגע דרך החלון של הבית שלנו.

היא לא האמינה למה שהיא רואה.
היא אפילו לא ידעה שאפשר לדמיין כל כך טוב.

וחייכתי אליה,
אליי.

כן, כן.
זה הבית שלך.
זה האיש שלך.
אלה הילדים המדהימים שלך.
אלה החיים שלך.
זו המציאות שיצרת לך.

והסתכלתי סביבי ורציתי לעגן בתוכי את הרגע הזה ממש, כמה סימבולי הוא.

כשכל אחד מבני הבית מטביע את כף היד או הרגל הקטנה על השלט בצבע הייחודי שלו
והזמן קופא לרגע.

יש לנו שם חדש למשפחה.

משפחת איתן.

״כאן יוצרים אהבה
משפחת איתן״

שנים שחלמתי על הרגע הזה והינה הוא כאן…

כל כך מתרגשת שיצרנו בית מספיק איתן כדי שיהיה בו מקום גם לרגעים שבהם אנחנו נשברים, מתערערים, רבים או הולכים לאיבוד. שאפשר להתפרק או להתרחק בו ולדעת שיש לאן לחזור.

בית שיש בו מקום לכל אחד מאיתנו להביא את עצמו במלואו, את כל קשת הרגשות.
ושהקשרים בו חזקים מספיק כדי להחזיק גם את החלקים האנושיים, הרכים והפגיעים שלנו.

את שם המשפחה הזה לא קיבלנו בירושה, מההורים, מהשושלת.
בחרנו אותו.

כאקט של בחירה אקטיבית.

לקחת את כל הטוב שקיבלנו אתנו ולבחור מה אנחנו בוחרים לעשות איתו. מה לשחרר, לשנות ולהעביר אחרת.

ואולי בגלל זה החלטתי שברשתות אני לא נפרדת מ״נתיב״.

אני אהיה דנה נתיב איתן.

קלטתי כמה שילוב שני השמות האלה יחד מספרים את הדרך שלי.

נתיב זו הדרך.
הדרך הייחודית של כל אחת ואחד מאיתנו בעולם.

ואיתן הוא הבית שאנחנו בונים בתוכנו תוך כדי המסע.

בית פנימי יציב מספיק כדי להכיל את מי שהיינו
ואת מי שאנחנו הופכים להיות.
את כל החלקים שבנו.
את כל הקצוות.

והאמת שזה גם מה שאני עושה כבר שנים עם הנשים שאני מלווה בקליניקה.

עוזרת להן לבנות בתוכן בית בטוח ונעים,
שבו הן יכולות להיות הן במלואן ולזהור,
להיזכר בכוח שלהן לברוא את חייהן,
ולצעוד בנתיב הייחודי שלהן בעולם.

אז כנראה שזו לא רק החלפת שם.

עבורי זו תזכורת חיה לבחירה שיש לנו בתוך הסיפור שלנו, כל יום, כל רגע מחדש.

מתוך שנים של עבודה עם הורים,
אני מרגישה ויודעת בכל ליבי ש:

*אנחנו דור השינוי*

דור של אמיצים ואמיצות שמוכנים להסתכל אחורה בעיניים פקוחות,
לפגוש את מה שהיה ולבחור במודע מה אנחנו רוצים להעביר הלאה לילדים שלנו.

וזה לא קל בכלל אבל זו זכות עצומה ומרגשת
שמניבה פירות מתוקים מתוקים
🍎🍯

שתהיה לנו שנה טובה

של התחלות חדשות, של שינוי לטובה.

אנחנו ראויים לטוב, הרבה טוב.

הטרגדיה הגדולה של האנושות היא הורים שלא מצליחים לראות גם את עצמם וגם את הילדים שלהם.הרבה פעמים זה מרגיש כמו או־או:או אני...
09/09/2026

הטרגדיה הגדולה של האנושות היא הורים שלא מצליחים לראות גם את עצמם וגם את הילדים שלהם.

הרבה פעמים זה מרגיש כמו או־או:
או אני, או אתה.

או שאני מבטלת את עצמי כדי שיהיה לך מקום,
או שאני מבטלת אותך כדי לשמור על המקום שלי.

והילדים שגדלים בתוך התפיסה הזאת,
גדלים להיות מבוגרים שמכירים את אותה חלוקה:
לבטל את עצמם או לבטל אחרים.

וזה כבר הרבה יותר מסיפור של הורות.

כי ילדים שלא ראו אותם באמת,
שלא ראו את הלב, הרגשות והצרכים שלהם,
גדלים.

ויום אחד הם הופכים למבוגרים עם כוח, השפעה ואחריות,
וממשיכים ליישם את אותה תפיסה:
או אני או אתה.

פשוט כי הם לא למדו שאפשר אחרת.

ופה בעיניי נמצא אחד התיקונים הגדולים שלנו כהורים,
ואחת התרומות המשמעותיות שאנחנו יכולים לתת לדורות הבאים:

להרחיב את התפיסה שלנו.

ללמוד שהרגשות והצרכים שלי יכולים להתקיים לצד שלך.

שהכאב שלי לא מבטל את הכאב שלך.
שהצורך שלי לא הופך את שלך לפחות חשוב.
שאפשר לראות אותי וגם אותך.

ולפעמים הפתרון לא יהיה מושלם.
מישהו יצטרך לחכות, להתגמש, להתאכזב או לוותר.

ועדיין אפשר להישאר בקשר.
להמשיך לראות את כל מי שנמצא בחדר.
להמשיך לחפש דרך שבה כולם מרגישים נראים, אהובים ושייכים.

אין מאה אחוז.
אבל יש דרך.

וככה הילדים שלנו גדלים עם חוויה עמוקה:

יש לי מקום.
אני חשוב.
אני ראוי.

והמקום שלי לא בא על חשבון המקום של האחר.

גם הוא חשוב.
גם הוא ראוי.
גם לו יש מקום.

והם ילמדו את זה יחד איתנו,
כשיראו אותנו מחפשים את הדרך
וצועדים אותה.

צעד צעד…

בתמונה — רגע קטן מהחיים שבו הצלחתי לראות גם את הצורך שלי וגם את הצורך שלו.
פלא גדול 🌟

וזה נכון בהורות, אבל גם בזוגיות ובכל מערכת יחסים שאנחנו רוצות שתהיה מיטיבה:

יש מקום לי.
יש מקום לך.
ואפשר לחפש דרך שיש בה מקום לשנינו.

יש מישהו או מישהי שאתן רוצות לצעוד איתם בדרך הזאת?
שלחו להם את הפוסט 💜

18/08/2026

מי שמחזיקה את כולם
צריכה לפעמים שיחזיקו אותה ואיתה💜

תודה שזכיתי בכאלה חברים. תודה 🙏

מתהלכת בעולם ורואה לבבות של ילדים פצועים.בחוץ יש אמא שצורחת על הילדה שלה שתיכנס כבר לאוטו, ואם לא… עוד צרור איומים.ואני ...
14/08/2026

מתהלכת בעולם ורואה לבבות של ילדים פצועים.

בחוץ יש אמא שצורחת על הילדה שלה שתיכנס כבר לאוטו, ואם לא… עוד צרור איומים.

ואני רואה שם מתחת את חוסר האונים.
של האמא.
אבל בעיקר של הילדה שהיא הייתה.

כי במצבים של חוסר אונים אנחנו מיד חוזרות אל התקופה שבה היינו חסרות אונים בהגדרה - הינקות והילדות.

כשהיינו תלויות במבוגרים כדי לשרוד.
ושם ספגנו.
שם נוצרו האוטומטים שלנו.

והם אלה שיוצאים היום מול הילדים שלנו כשאנחנו בחוסר אונים.

וזה לא משנה כמה למדנו,
כמה אנחנו מודעות או מפותחות.

ברגעים מסוימים, מי שמנהלות את הסיטואציות מול הילדים שלנו הן הילדות שהיינו.

וככה, בגוף מבוגר ובכוח של מבוגר, נמצאת ילדה פגועה.

שרצתה שיראו אותה.
שדעתה תיחשב.
שרצתה להרגיש ראויה, נראית ואהובה מעצם היותה.

וכשהילדה הפגועה הזאת מנהלת את המערכה,
אין אף מבוגר אחראי בבית.

זה הילד שלך מול הילדה שבתוכך.
וזה לא כוחות.

כדי לחזור להיות האמא, ההורה, המבוגרת,
אנחנו חייבות להכיר בילדה הפגועה.

לראות אותה בעיניים טובות.
ולתת לה היום את ההכרה והנראות שהיא הייתה צריכה אז.

אז, ורק אז, נוכל לחזור לעמדת ההורה ולפגוש את הילד שלנו מתוך מה שהוא באמת צריך עכשיו.

לפעמים זה חיבוק.
לפעמים זה גבול ברור.
לפעמים זו נוכחות, עזרה לשאת את התסכול, או פשוט מבוגרת שלא נבהלת ממנו.

כי מה שהוא צריך יותר מהכול זה לפגוש מולו מבוגרת,
לא ילדה פצועה שנלחמת בו.

להיות חסרת אונים זה קשה.
זה כואב.
זה בלתי, בלתי, בלתי נסבל.

אבל בואו לא נשכח -
יש לנו היום אונים.

וגם לילדים שלנו, למרות שהם תלויים בנו, יש אונים. יש בהם כוחות.

וכדי שנוכל לחזור לכוחות שלנו ולעזור להם לראות ולחזק את הכוחות שבהם,
אנחנו צריכות להסכים לפגוש את החוסר.

וזה לא תמיד פשוט לפגוש אותו לבד.

אולי כי רובנו למדנו להיות לבד עם הקושי והכאב שלנו.

אבל אפשר.
לגמרי אפשר.
להיות עם זה ביחד.

אני עדיין בחופשת לידה, אבל אפשר לפגוש אותי דרך התוכנית הדיגיטלית שיצרתי - ״שדון הכעס שלי״.

יצרתי אותה כדי לעזור לנו להבין מה באמת קורה ברגעים שבהם הכעס משתלט, וללמוד לעצור את ההעברה הבין-דורית.

לא דרך עוד הלקאה עצמית, אלא דרך חמלה, אחריות וכלים שאפשר לקחת לרגע האמת.

צעד צעד.
ללמוד לחזור לכוחות שלנו.
ולגדול.

כי הילדים שלנו לא צריכים שנפסיק להיות מופעלות.
הם צריכים שנלמד לחזור להיות המבוגרות בחדר.

אם תרצי פרטים נוספים, תכתבי לי ״שדון הכעס״ ואשלח לך באהבה 💜

09/08/2026

כשהילד שלנו מביא למשחק שלו תכנים אלימים, זה יכול להיות מאוד מבהיל.

ובצדק…

אנחנו חיים במציאות אלימה ולא מותאמת לילדים.
גם כשאנחנו עושים כל מה שאנחנו יכולים כדי לשמור עליהם, חלק מהתכנים האלה בכל זאת חודרים לעולם שלהם.

אבל בואו לא נשכח משהו חשוב:

המשחק הוא לא הבעיה.
הרבה פעמים הוא הפתרון.

דרך המשחק ילדים מעבדים את מה שאין להם עדיין מילים לעבד.
פחדים, בלבול, חוסר אונים וחוויות שהיו גדולות עליהם מלהכיל או להתמודד.

וכאן מתחילה העבודה שלנו.

לא למהר לעצור את המשחק ולהעלים אותו אלא קודם כל לתת מקום לבהלה שלנו.
להרגיע את מערכת העצבים שלנו.
לעשות את ההפרדה בינינו לבינם.

כי רק כשאנחנו כבר לא מוצפים, אנחנו יכולים להיות סקרנים באמת.
להיכנס לעולם הפנימי שלהם.
לשאול, להקשיב, להבין מה הם מנסים לעבד, ולהיות שם איתם.

וזו בדיוק ההזדמנות להפוך רגע שמפחיד אותנו, לרגע של חיבור וביטחון.

מסקרן אותי לשמוע -
הנושא הזה מעסיק גם אתכם?
אילו שאלות הוא עוד מעלה אצלכם?
תכתבו לי בתגובות או בפרטי אשמח לענות באהבה🫶🏼

#הורותמודעת #אלימות #עיבודרגשי #טיפולרגשילאימהות

‎כשמדברים על “בית רעיל”‎הרבה אנשים מיד מתכווצים.‎כי זה נשמע מאשים, קיצוני, שיפוטי.אין כאן שום כוונה להאשים אלא להגביר את...
21/05/2026

‎כשמדברים על “בית רעיל”
‎הרבה אנשים מיד מתכווצים.
‎כי זה נשמע מאשים, קיצוני, שיפוטי.
אין כאן שום כוונה להאשים אלא להגביר את המודעות.

‎כי ברוב המקרים,
‎לא מדובר ברוע
‎אלא בחוסר שנובע מחוסר מודעות.

‎חוסר הקשבה או פניות
‎חוסר תחושת מוגנות,
‎חוסר מקום לרגשות,
‎חוסר גבולות מיטיבים.

‎ילד שגדל בסביבה כזו
‎לא “מתקלקל”
‎הוא מסתגל
‎הוא מפתח דרכים לשרוד, כדי להתאים את עצמו למשפחה ולסביבה שלו.

‎והדרכים האלה,
‎שהיו חכמות ויעילות אז...

‎יכולות להפוך לאוטומטים כואבים היום:
‎במערכת היחסים מול עצמנו
‎בזוגיות, בהורות ובכל הקשרים המשמעותיים.

‎ההבנה הזו לא נועדה להאשים אף אחד.
‎היא נועדה לאפשר
‎תיקון בין־דורי.

‎להפסיק לשאול
‎“מה לא בסדר בי?”
‎ולהתחיל לשאול
‎“מה עברתי? מה חוויתי?
‎ומה יכול לתמוך בי כדי להתנהל אחרת ולהעביר לילדים שלי אחרת?”

‎עצם הזיהוי
‎הוא כבר צעד משמעותי
‎בריפוי

‎אם משהו פה נגע בך
‎שמַרי את הפוסט
‎או כתבי לי 💜 בתגובות

#הורותמודעת #ריפויביןדורי #ריפויעצמי #טיפולרגשילאימהות

אמרתי ש״הכל בסדר״ אבל נשארתי לבד עם הפחדיש חוויות שמבחוץ נראות לנו קטנותאבל בפניםבחוויה של הילד שלנוהן מרגישות גדולות ומ...
29/04/2026

אמרתי ש״הכל בסדר״ אבל נשארתי לבד עם הפחד

יש חוויות שמבחוץ נראות לנו קטנות

אבל בפנים
בחוויה של הילד שלנו
הן מרגישות גדולות ומפחידות מאוד

ולפעמים
מה שנשאר איתו
זה לא רק מה שקרה

אלא מה שלא קרה אחר כך

המילים “הכל בסדר”
נאמרות מתוך רצון להרגיע

אבל לפעמים
דווקא הן משאירות את הילד לבד

כי נוצר פער
בין מה שהוא מרגיש בפנים
שמרגיש ממש לא בסדר

לבין מה שנאמר לו מבחוץ

ובתוך הפער הזה
הוא עלול להתחיל לחשוב
שמה שהוא מרגיש הוא לא בסדר

ושעדיף לא לשתף

אז הוא נשאר לבד
עם הפחד
עם הבהלה
עם הגוף שלא מצליח לשכוח

ילדים לא תמיד מספרים
לא כי אין להם מה להגיד
אלא כי הם לא בטוחים
שיש מי שיכול באמת להיות איתם בזה

להקשיב
להבין
להחזיק

ואנחנו…
לא יכולות למנוע מהם כל חוויה

אבל אנחנו כן יכולות להיות
המקום שאליו הם חוזרים

המקום שמקשיב, נוכח
לא ממהר להרגיע או למצוא פתרון
אלא מסכים להיות רגע איתו ביחד בתוך מה שקשה

זה הבסיס ל״ילד מוגן״ 💜

ילד שיודע
שגם כשקשה
הוא לא נשאר לבד

אם זה נוגע בך ותרצי להצטייד בכל הכלים החשובים כדי ללמוד וללמד את הילדים שלך מוגנות
כתבי לי “קבוצה”
ואצרף אותך לקבוצת ההשקה של “ילד מוגן”
כדי לשמוע ראשונה ולקבל את מחיר ההשקה המיוחד 💜

#הקשרמעלהכל #הורותמודעת #ביטוירגשי

גם את מוצאת את עצמך כועסת עלייך על שהיית אמא לא מספיק טובה?אנחנו גדלנו על הרעיוןשכדי להשתפרצריך להיות קשות עם עצמנו.לשפו...
16/04/2026

גם את מוצאת את עצמך כועסת עלייך על שהיית אמא לא מספיק טובה?

אנחנו גדלנו על הרעיון
שכדי להשתפר
צריך להיות קשות עם עצמנו.
לשפוט, לבקר, לדחוף.

אבל בתהליכי שינוי והתפתחות-
ההפך הוא הנכון.

דווקא החמלה והרכות
הן אלו שמאפשרות לשינוי לקרות באמת.
מהשורש.
מתוך חיבור ולא מתוך מלחמה פנימית.

אני מכירה את זה היטב…
שנים חשבתי שרק אם אהיה יותר קשוחה איתי
אצליח יותר.

בפועל זה יצר בדיוק את ההפך.
יותר תסכול
יותר מרירות
יותר הלקאה עצמית
ויותר כעס על עצמי.

בתוך ההורות שלי הבנתי
שאם אני לא רוצה ללמד את הילדים שלי
לכעוס על עצמם
ולהיות קשים עם עצמם

אני חייבת ללמוד
להיות רכה וטובה אליי.

עבורי
ועבורם.

ואז גיליתי
שדווקא משם
דברים מתחילים לזוז.
להשתנות.
להתפתח.
בקלות יותר.

השלב הראשון והכי חשוב
הוא לשים לב לרגעים האלה
שבהם את כל כך קשה עם עצמך

ולהבין
שיש דרך אחרת.

אז אני סקרנית 💜
באילו רגעים את הכי קשה עם עצמך?
ואיך היית רוצה לדבר אלייך אחרת ברגעים האלה?

כתבי לי בתגובות
ואני אעזור לך להתחיל לייצר שם קול חדש🌿

Address

Binyamina

Telephone

+972547289328

Website

Alerts

Be the first to know and let us send you an email when דנה נתיב- טיפול רגשי והדרכת הורים - Dana Nativ posts news and promotions. Your email address will not be used for any other purpose, and you can unsubscribe at any time.

Shortcuts

Share