15/09/2026
למה בעצם אנחנו מאחלים “כתיבה וחתימה טובה”?
מי כותב? מי חותם? מה, אם נהיה טובים עכשיו אז יכתבו אותנו בספר החיים, ואם לא אז נישאר בחוץ? ככה זה עובד?
ואם כן, אז מה נהיה “ילדים טובים” עד יום כיפור, ואז כשנחתם בספר החיים נעשה מה שבא לנו? העיקר שנכנסנו?
אבל מה זה בכלל אומר להיות כתוב “בספר החיים”?
האם זה אומר המון כסף? הרבה בריאות? נחת מהילדים? הצלחה בעבודה?
או שאולי להיות כתוב בספר החיים זה בכלל שאנחנו אלה שכותבים את עצמנו שם? עובדה שאנחנו קובעים שאנחנו שם, ולא מקבלים לא כתשובה.
בואו נבין מה זה באמת אומר. כי זה נשמע הרבה יותר טוב מ”ספר המוות”, אבל בפועל מה זה אומר להיות *בספר החיים*?
יש אנשים שפיזית הם *חיים*, אבל מבפנים מרגישים כמו מתים. בלי אנרגיה, בלי חיות, בלי שמחה, רק ריקנות מתמשכת.
ומנגד, יש אנשים שכבר לא איתנו בפיזי, אבל החיות שהם השאירו דרך הדרך שבה הם חיו עדיין משפיעה ומורגשת. דרך ספרים, סרטים, ניגונים, שיעורים, אפשר עדיין להרגיש ולחוות את החיות שלהם פועמת בעולם.
*הבחירה להיות בספר החיים היא בידיים שלנו*. אנחנו אלה שיכולים לבחור בזה.
זה קורה כשאנחנו רוצים להיות *מחוברים למקור החיים- לבורא עולם.* זה שמנשים אותנו בכל נשימה ונשימה, זה שמפרנס, זן, אוהב, שומר, משגיח ומגן עלינו. וכשאנחנו מיוזמתנו בוחרים להיות מחוברים אליו, אנחנו כותבים את עצמנו בספר החיים.
ואחד הדרכים להיות מחובר אליו, זה *להדמות לו, להיות בשיווי צורה
