23/08/2026
הופכת לאלכימאית גם מחוץ לקליניקה...
כמו האלכימאים שניסו להפוך חומרים נחותים לזהב,
כמו העבודה בקליניקה. לעיתים זה יכול להראות כמו ניסיון להפוך משהו "לא מספיק טוב" למשהו בעל ערך.
אבל הכוונה בטיפול היא בדיוק הפוכה.
אנחנו פוגשים בקליניקה שוב ושוב חומרים שנדמים לנו בתחילה כחסרי ערך, בעייתיים או אפילו בלתי נסבלים: כעס, קנאה, פחד, בושה, כאב, חלקים שאנחנו מעדיפים להסתיר מעצמנו ומאחרים. הנטייה הטבעית היא לנסות להיפטר מהם ולהפוך אותם למשהו אחר.
אבל לרוב דווקא בתוך מה שנראה לנו "חומר נחות" מסתתר משהו משמעותי - צורך שלא קיבל מקום, כוח שלא הורשה להתבטא, רגש שנדחק, או חלק בנפש שמבקש להיכנס מחדש אל תוך התמונה.
כמו האלכימאי, גם אנחנו לא מייצרים את הזהב, יש מאין. אנחנו מחפשים אותו בתוך החומר שכבר נמצא שם.
כי המטרה היא לא להפוך להיות מישהו אחר, אלא לגלות את הזהב שכבר נמצא בתוך מי שאנחנו.
זה תהליך איטי, לפעמים אפל, לא תמיד נעים.
אבל דווקא מתוך המפגש עם החלקים שלא רצינו לראות, יכולה להיווצר אינטגרציה חדשה - תחושה של נפש שלמה, מורכבת וחיה יותר.
ובמקרה של האלכימיה בתמונות, נוצרה טבעת חדשה🙌
תמר נבון - מטפלת באומנות ופסיכותרפיסטית יונגיאנית
