09/06/2026
סיפור אמיתי לגמרי 😄
אתמול בערב, רגע אחרי שסיימתי ללמד יוגה, קיבלתי טלפון ממי שהיה הבעלים של אלומיניום – המופע שהופעתי בו לפני יותר מ 20 שנה.
יש לו פנצ'ר רציני בהפקה של המופע של עומר אדם, והוא שואל: "תגידי, יש מצב שאת באה לעזור לנו להופיע?"
התשובה הראשונה שלי הייתה: "אני בת 50!!"
ועל זה הוא ענה מיד: "את לא בת 50..." 😅
האמת? זה הצחיק אותי.
בכל זאת, עברו מעל שני עשורים מאז הימים ההם, והחיים שלי היום מלאים בדברים אחרים – היוגה, הסטודיו, המטופלים, התלמידים והדרך שבחרתי לעצמי.
אז למרות הפיתוי והמחמאה, בסוף הודיתי לו על הפירגון ואמרתי שלא.
ובכל זאת, רגע לפני שסגרנו את השיחה, שלחתי לו את התמונה הזו שצולמה בשיעור.
לא כדי לשכנע אותו. בעיקר כדי להזכיר לעצמי.
שהשנים אמנם עוברות, אבל תרגול עקבי לאורך זמן באמת עושה את שלו. שהיוגה שומרת על הגוף חיוני, חזק וגמיש הרבה מעבר למה שהייתי מדמיינת פעם. ושיש משהו מאוד משמח בלגלות שהגוף עדיין מרגיש בבית גם במקומות מאתגרים.
ואולי זו בכלל המתנה של גיל 50: לדעת להגיד "לא" להצעה מפתה, להיות שלמה לגמרי עם הבחירה, ואז להסתכל על תמונה מהשיעור ולחשוב לעצמך:
טוב... העקרב עדיין נראה לא רע בכלל. 🦂😂
ולגבי המופע של עומר אדם? - ביקשתי שישלח תמונות (בכל זאת עבדנו יחד 6 שנים! ואשמח לדעת שהכל בסוף הסתדר הכי טוב כמו שהוא יודע🙏❤️)
