23/09/2026
היום הייתי ביום ״חופש״
עלק חופש
כל היום עניתי לטלפונים, חזרתי למיילים, בניתי תוכניות עבודה וכתבתי מסמכים
עוד שיחה, עוד משימה, עוד משהו קטן שחייבים לסיים...
בערב הילדות חזרו הביתה
ובמקום לפתוח את הידיים לחיבוק, פתחתי את הפה וצעקתי שיהיו בשקט
שמעתי את עצמי ועצרתי
מה קורה לי??
כל היום הייתי זמין לכולם, וכשהילדות שלי הגיעו אליי כבר לא נשאר לי מקום
הייתי טעון, לא זזתי, לא פרקתי אנרגיה, לא יצאתי לטבע
קראתי לזה יום חופש, אבל לא נתתי לעצמי רגע לנשום
גם אני צריך להזכיר לעצמי להשתמש בכלים שלמדתי ושאני מלמד אחרים
אז נעלתי נעלי ריצה ויצאתי
8 קילומטרים בשקיעה
צעד אחרי צעד, הנשימה הסתדרה והמתח התחיל לרדת
תודה כוח עליון על היכולת לעצור, להקשיב ולבחור אחרת
חזרתי הביתה רגוע יותר
לנשיקה ולחיבוק שהגיעו להן כבר כשנכנסו בדלת
הריצה לא מחקה את הצעקה
אבל עוד היה ערב להיות בו איתן
קצת מסריח
אבל אבא נוכח 🙏