ד"ר דניאלה מזור- מטפלת מינית מוסמכת- פסיכותרפיה אינטגרטיבית

  • Home
  • Israel
  • Haifa
  • ד"ר דניאלה מזור- מטפלת מינית מוסמכת- פסיכותרפיה אינטגרטיבית

ד"ר דניאלה מזור- מטפלת מינית מוסמכת- פסיכותרפיה אינטגרטיבית 🌸 ד"ר דניאלה מזור
מטפלת מינית מוסמכת ומדריכה
פסיכותרפיסטית אינטגרטיביתCBT

60 שנה לדלת פתוחה 💜הייתה לי זכות גדולה לקחת חלק ביום העיון לציון 60 שנות פעילותה של עמותת דלת פתוחה – עמותה שפועלת לאורך...
09/09/2026

60 שנה לדלת פתוחה 💜

הייתה לי זכות גדולה לקחת חלק ביום העיון לציון 60 שנות פעילותה של עמותת דלת פתוחה – עמותה שפועלת לאורך שנים לקידום מיניות בריאה, ולהנגשת ידע, ייעוץ ומענים בתחום המיניות לבני ובנות נוער ולצעירים וצעירות.

למרכזי דלת פתוחה ברחבי הארץ יש משמעות עצומה: ביצירת מרחב בטוח לשאול, להתייעץ ולקבל מידע מקצועי ונגיש; בקידום שיח חיובי ואחראי על מיניות; ובהכרה בכך שידע, בחירה ואוטונומיה הם חלק בלתי נפרד מהזכות לבריאות מינית.

עבורי, זה היה גם רגע אישי ומרגש. זכות גדולה להיות חלק מיום כזה, ובעיקר להיות אחת מאותן דמויות שזכו לאורך השנים לעבוד בדלת פתוחה ולפעול למען המטרה החשובה הזו.
עבורי, היה עוד יותר מרגש לחלוק את הבמה עם שותפתי למרכז הטיפולי- רחלי ראובני.
רחלי ואני הכרנו בדלת פתוחה- ומאז, הכל היסטוריה🩵.

בהרצאה שלי, "קידום הזכות לאינטימיות, תשוקה והנאה בקרב א.נשים עם מוגבלות", ביקשתי להזכיר שמיניות נגישה אינה מסתכמת בהגנה, מניעת סיכון או העברת מידע. היא קשורה בזכות לאוטונומיה, לקבלת החלטות, לבעלות על הגוף, לאינטימיות, לתשוקה ולהנאה.

חיברתי בין מודל PLISSIT, שמתחיל במתן רשות לדבר על מיניות ולהכיר בה כלגיטימית, לבין העשייה שנעשתה לאורך השנים בדלת פתוחה בתחום של מיניות ומוגבלות – עשייה שביקשה לפתוח דלת גם בפני מי שלא תמיד קיבלו רשות להיכנס לשיח הזה מלכתחילה.

ואולי זו גם המשאלה שלי מיום העיון הזה: שהדלת הזו תמשיך להיות פתוחה ונגישה.
כי הדרך שנעשתה משמעותית – והצורך עדיין קיים.

צילום- קונסטנטין גרוסמןofficial racheli

קונסטנטין גרוסמן - צלם
#זוגיות #שיקום #שיקוםמיני #רפואהמינית #בריאותהאישה #קהילה #למידה #מוגבלות

פותחות שנה במרכז אמ"ה🌹לכבוד ראש השנה קיימנו מפגש חגיגי עם צוות המתמחות של מרכז אמ"ה, ושמחנו לארח את רועי קליין, פיזיותרפ...
09/09/2026

פותחות שנה במרכז אמ"ה🌹

לכבוד ראש השנה קיימנו מפגש חגיגי עם צוות המתמחות של מרכז אמ"ה, ושמחנו לארח את רועי קליין, פיזיותרפיסט (M.Sc.P.T), המתמחה ברצפת האגן בגברים ובטיפול בתלונות אגניות, לרבות תלונות הקשורות לתפקוד המיני.

בהרצאה - רועי לקח אותנו לעולם שלא תמיד מקבל מספיק מקום בשיח המקצועי – תפקוד מיני של גברים, תלונות וכאבים באזור האגן, והקושי לפנות לעזרה ולדבר על נושאים שלעיתים עדיין נתפסים כטאבו.

לצד הידע המקצועי, האנטומיה והפיזיולוגיה, דיברנו גם על החשיבות שבהפניה לטיפול מתאים ועל הדרך שבה פותחים שיח בנושאים אינטימיים – איך שואלים, איך מסבירים למטופל מה צפוי בתהליך ואיך מאפשרים שיח מקצועי, רגיש ולא שיפוטי.

התרשמנו במיוחד מהרגישות שבה רועי ניגש לנושאים האלה ומהיכולת שלו להנגיש ידע מורכב בגובה העיניים, תוך תשומת לב לאדם שמאחורי התלונה.

תודה רועי על הידע, הפתיחות והשיח החשוב, ותודה לצוות המתמחות שלנו על עוד הזדמנות ללמוד, לשאול ולהרחיב את נקודת המבט המקצועית.

שתהיה לנו שנה של המשך למידה, העמקה ושיח גם על הדברים שלא תמיד קל לדבר עליהם.physio racheli

#טיפולמיני #טיפולמיניזוגי #פיזיותרפיהרצפתאגן #זוגיות #רפואהמינית

קהילת איט״ה – ואיט״ה בקהילה 💜איט"ה - האיגוד הישראלי לטיפול התנהגותי-קוגניטיבי לפני מספר חודשים הצטרפתי לוועד הנבחר של אי...
10/08/2026

קהילת איט״ה – ואיט״ה בקהילה 💜
איט"ה - האיגוד הישראלי לטיפול התנהגותי-קוגניטיבי

לפני מספר חודשים הצטרפתי לוועד הנבחר של איט״ה – האגודה הישראלית לטיפול קוגניטיבי־התנהגותי, וכיום אני עומדת, יחד עם צהיינש אדל-קרוט, בראש ועדת הקהילה של האגודה.

כבר בתחילת הדרך היה לנו ברור שאנחנו רוצות לחשוב על המושג קהילה בשני הכיוונים שלו:
קהילת איט״ה – איך מחזקים את תחושת השייכות, הזהות והחיבור בין חברות וחברי האגודה;
ו־איט״ה בקהילה – איך אנחנו מנגישים לציבור ידע, מעלים מודעות ל־CBT ומחזקים את ההיכרות עם משמעותה של הכשרה מקצועית מוסדרת.

אחת היוזמות הראשונות שקידמנו מתוך התפיסה הזו היא מחולל תג איט״ה – תג דיגיטלי המאפשר לחברות ולחברי האגודה להציג את ההסמכה המקצועית שלהם כמטפלות ומטפלי CBT מוסמכים, או כמטפלים ומדריכים מוסמכים.

לכאורה, תג קטן על תמונת פרופיל.
אבל מבחינתנו יש מאחוריו רעיון גדול יותר.

מצד אחד – שייכות וזהות מקצועית. להיות חלק מקהילה מקצועית, להכיר בדרך ובהכשרה שעברנו ולהיות גאים בסטנדרטים המקצועיים שהיא מייצגת.

ומצד שני – אחריות כלפי הציבור. לסייע למי שמחפש טיפול לדעת שיש משמעות להכשרה, להסמכה ולזהות המקצועית של המטפל או המטפלת שאליהם הוא פונה.

המטרה היא לחבר בין שני הדברים האלה: לחזק את הקהילה המקצועית שלנו מבפנים, ובאותה נשימה להגביר את המודעות הציבורית לחשיבותה של הכשרה מקצועית מוסדרת ולסייע בזיהוי מטפלות ומטפלים המוסמכים בתחום ה־CBT.

והנה התג שלי (צילום- צרי אדמוני)
בעברית ובאנגלית.

קהילת איט״ה. איט״ה בקהילה.
מבחינתי, זו רק ההתחלה 💜





#טיפולסיביטי #טיפולהתנהגותיקוגנטיבי

יש קשרים מקצועיים שנולדים מתוך שליחות משותפת, ועם השנים, הם הופכים גם לחברות ולבית מקצועי🩵.לפני יותר מ־20 שנה הצטרפתי לצ...
04/08/2026

יש קשרים מקצועיים שנולדים מתוך שליחות משותפת,
ועם השנים, הם הופכים גם לחברות ולבית מקצועי🩵.

לפני יותר מ־20 שנה הצטרפתי לצוות המתנדבות של דלת פתוחה חיפה,
אחרי תקופה משמעותית בה עבדתי במרכז הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית.
את רחלי ראובני הכרתי שם, כשהיא ניהלה את הדלת הפתוחה בעיר שלנו.

מה שהתחיל כעשייה משותפת בתחום החינוך המיני,
הפך עם השנים לחברות משמעותית, לשותפות מקצועית
והיום אנחנו שותפות במרכז הטיפולי שלנו.

לכן, יש משהו מרגש במיוחד בכך ששתינו נרצה בכנס לציון 60 שנה לדלת פתוחה.

מעבר להתרגשות האישית, זו גם הזדמנות לעצור ולהגיד תודה לארגון שכבר שישה עשורים מוביל את תחום החינוך המיני בישראל.
ארגון שהכשיר דורות של אנשי ונשות מקצוע, קידם שיח פתוח ומבוסס ידע, והשפיע על חייהם של אינספור צעירים, צעירות, משפחות ואנשי מקצוע.

אם התחום קרוב לליבכם – כמטפלות ומטפלים, מחנכות ומחנכים, יועצות ויועצים או כל מי שמאמין בחשיבותו של חינוך מיני איכותי – אני מזמינה אתכםן להצטרף ליום שכולו ידע, השראה ומפגש עם מיטב המומחיות והמומחים בתחום.

אשמח מאוד לפגוש אתכם שם, לחגוג יחד 60 שנות עשייה, ולהמשיך לקדם יחד את התחום שכל כך חשוב לכולנו 🤍

יום שני | 7.9.2026
בשעה 08:45
באוניברסיטת תל אביב

להרשמה:
https://forms.gle/nSGNT5ejBhq5Hfwc8racheli official
#זכויות #טיפולמיני #חוסןרגשי #זוגיות #בריאותהאישה

יש מי שרואה בעבודה סוציאלית מקצוע טיפולי,אני רואה בה גם מחויבות אזרחית, חברתית ואנושית🌹בימים האחרונים פייסבוק ממשיך להזכ...
03/08/2026

יש מי שרואה בעבודה סוציאלית מקצוע טיפולי,
אני רואה בה גם מחויבות אזרחית, חברתית ואנושית🌹
בימים האחרונים פייסבוק ממשיך להזכיר לי זיכרונות מהפעילות שלנו במטה החטופים בחיפה.

תמונה אחר תמונה,
ובהן תיעוד של העצרות, המייצגים, מפגשים עם משפחות, הכנת שלטים, חיבוקים, אירועי ספורט ועוד.

אני מתבוננת בפנים שבתמונות ורואה בהם עצב, חוסר אונים, עייפות ולצידם גם תקווה שמסרבת להיעלם.
אני נזכרת בבני ובנות המשפחות שעמדו על הבמה שלנו בכיכר החיפאית ובמאבק הבלתי נתפס נגד הזמן – נלחמנו יחד כדי להציל את מי שעוד ניתן היה להציל וכדי להחזיר לקבורה ראויה את כל מי שלא הצלחנו להציל בזמן.

אני מסתכלת על הצוות שלנו היפה והערכי, המתנדבים והמתנדבות של המטה החיפאי.
אנשים שלא השלימו עם המציאות, אלא בחרו לפעול בתוכה.
שבוע אחר שבוע עשינו את מה שיכולנו,
לפעמים זה היה הרבה, לפעמים מעט,
אבל תמיד עמדנו לצד המשפחות בצעקה אחת ברורה "את כולםן עכשיו!".

רק בדיעבד הבנתי עד כמה זו הייתה עבודה סוציאלית.
לא משום שחלקנו הינו עובדים סוציאליים,
אלא משום שזו הייתה המהות של המקצוע: מחויבות לאדם, נוכחות ברגעי משבר, מאבק לצדק, וההבנה שלפעמים גם כשאין פתרון – אסור לעזוב את מי שמתמודד.

הזיכרונות האלה אינם רק זיכרונות אישיים,
הם תזכורת למה שקרה כאן באמת.
ותזכורת למה שאסור לנו לשכוח🎗️.

שנת לימודים תשפ"ו הסתיימה🌹וכעת סיימתי לבדוק את העבודות האחרונות מהקורס "בעיות מיניות במשפחה (טיפול מיני)" במסגרת לימודי ...
28/07/2026

שנת לימודים תשפ"ו הסתיימה🌹
וכעת סיימתי לבדוק את העבודות האחרונות מהקורס "בעיות מיניות במשפחה (טיפול מיני)" במסגרת לימודי תואר שני במסלול טיפול זוגי בבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת חיפה.
כמו בכל שנה, מצאתי את עצמי קוראת את הרפלקציות האישיות של הסטודנטיות והסטודנטים כי יש משהו בחלק הזה שמאוד מרגש ומדייק אותי.

מאז 2020- אנחנו מדברים הרבה על האתגרים של הסטודנטים בשנים האחרונות, ובצדק.
על ההתמודדות שלהםן עם הלימודים לצד המילואים, החרדה, האובדן, המעברים בין למידה פרונטלית לזום, ועל הקושי ללמוד בתוך מציאות שלא מפסיקה להשתנות.

ומי חושב עלינו, המרצות והמרצים, המורות והמורים?
גם אנחנו חיים בתוך אותה מציאות.
גם אנחנו נכנסים לכיתה אחרי לילות ללא שינה, חדשות קשות, אזעקות, דאגה לילדים, למטופלים ולחברים.

גם אנחנו מנסים להחזיק רצף, כשבפועל הרצף נשבר שוב ושוב.
ובכל זאת, בכל פעם מחדש אנחנו נכנסים לכיתה ובוחרים להיות שם.
לא רק כדי להעביר חומר, אלא כדי להחזיק מרחב.
מרחב שמאפשר לחשוב, לשאול, להתווכח, לטעות, להסתקרן, ולפעמים פשוט לנשום לשעה וחצי בתוך מציאות שלא תמיד מאפשרת את זה.

השנה דיברתי לא מעט על טיפול מיני בתקופת מלחמה,
ניסיתי להסביר מה המשמעות של טיפול נפשי במציאות שבה אין באמת שגרה.
מה המשמעות של שמירה על סטינג כשהחיים עצמם שוברים שוב ושוב את גבולות.
איך ממשיכים לדבר על קרבה, על מיניות, על זוגיות ועל פגיעוּת, כשהאיום נמצא גם מחוץ לחדר הטיפולים.
יש דברים שאפשר להסביר במילים.
אבל יש גם דברים שרק מי שחי כאן יכול להבין באמת.

אולי דווקא בגלל זה אני מאמינה כל כך בחשיבות של ההכשרה שלנו כאנשי טיפול,
לא רק ללמוד תיאוריות אלא ללמוד להיות נוכחים גם כשהמציאות אינה יציבה.

אני רוצה שנזכור,
שגם אנחנו זקוקים למה שאנחנו מבקשים מהמטופלים שלנו:
לעצור מדי פעם, לפנות זמן לעצמנו, למשפחה, לחברים,לזוגיות,
ולמה שממלא אותנו ומחזיר לנו כוחות.

באחת הרפלקציות שקראתי כתבה סטודנטית שהקורס פתח עבורה דלת לשיח שלא העזה לנהל קודם – על מיניות, על מבוכה, על סקרנות ועל האפשרות להמשיך ללמוד ולהעמיק בתחום ואמרה תודה על האפשרות לפגוש גם את עצמה במסע הזה.

אני חושבת שבסופו של דבר, זו בדיוק הסיבה שבגללה אני ממשיכה ללמד,
לא כי יש לי את כל התשובות,
אלא כי בכל שנה מחדש אני זוכה לראות
עוד דור של מטפלות ומטפלים שמוכן לשאול שאלות אמיצות,
לפתוח דלתות שנשארו סגורות זמן רב מדי,
ולהמשיך את השיח במקום שבו הוא כל כך נחוץ.

ובימים כאלה, זו תקווה גדולה💛.
אוניברסיטת חיפה - University of Haifa

ביום ראשון האחרון עמדתי שוב על הבמה באודיטוריום הכט באוניברסיטת חיפה.🌹יש אולמות שהם רק אולמות כנסים, ויש מקומות שמחזיקים...
21/07/2026

ביום ראשון האחרון עמדתי שוב על הבמה באודיטוריום הכט באוניברסיטת חיפה.🌹

יש אולמות שהם רק אולמות כנסים, ויש מקומות שמחזיקים בתוכם פרקים שלמים מהחיים.
אודיטוריום הכט הוא כזה עבורי, ועבור דורות רבים של סטודנטים לעבודה סוציאלית באוניברסיטת חיפה.

ב-19.7.26 הוזמנתי על ידי ד"ר עידית עוז, ראש חטיבה לשירותים סוציאליים במחוז חיפה, לקחת חלק בכנס המטפלים של אגף השיקום של משרד הביטחון, שנערך בשיתוף המרכז הקליני האוניברסיטאי הבין-תחומי של אוניברסיטת חיפה, תחת הכותרת "משדה הקרב לשדה השיקום".

יכולתי לבנות הרצאה על תיאוריות, מודלים והיסטוריה של חקר המיניות, אבל הפעם בחרתי בדרך אחרת.

בחרתי לספר סיפורים.

לא סיפורים של מטופלים מסוימים, אלא דמויות טיפוליות שנבנו מתוך שילוב של חוויות, דילמות וסוגיות שאני פוגשת לאורך השנים בקליניקה – מקרים מורכבים המייצגים מציאות טיפולית, מבלי לחשוף אדם אחד.

דרך אותן דמויות דיברנו על שלוש אוכלוסיות מרכזיות שאיתן עובד אגף השיקום: אנשים עם מוגבלות פיזית, אנשים לאחר פגיעות ראש ואנשים המתמודדים עם פוסט־טראומה.

מולי ישבו מטפלות ומטפלים מנוסים, שפוגשים מדי יום אנשים המבקשים לחזור לחיים – לזוגיות, למשפחה, לעבודה ובעיקר לעצמם.

אפשר היה להרגיש את הצמא לידע, אבל גם את הצורך להיות יחד. לצאת לרגע מהבדידות של חדר הטיפולים, לפגוש קולגות, ולהיטען מחדש כדי להמשיך לשאת כאב, מורכבות – וגם תקווה.

בהרצאה דיברנו על שיקום מיני, אבל בעצם דיברנו על הרבה יותר ממיניות.

דיברנו על איכות חיים.
על אינטימיות.
על זהות.
ועל הזכות להמשיך לרצות, לחשוק, להתגעגע, לאהוב ולהרגיש.

כי שיקום מיני אינו מותרות.
הוא חלק בלתי נפרד מהשיקום עצמו, ומהאמונה שגם אחרי פציעה, מלחמה או טראומה – האדם נשאר אדם, עם חלומות, עם כמיהה לקרבה ועם הזכות לחיים מלאים.

ובין כל ההתרגשות המקצועית, חיכתה לי באותו ערב גם התרגשות אישית – גמר המונדיאל של ארגנטינה. 🇦🇷
לפעמים החיים מזכירים לנו שהלב יודע להכיל יותר מתשוקה אחת.

תודה לד"ר עידית עוז על ההזמנה, על האמון ועל ההזדמנות לקחת חלק בכנס משמעותי כל כך.💛

#נגישותלנכים #נגישותלכולם #נגישותישראל #נגישות #זכויותאדם #זכויות #טיפולמיני #טיפולמיניזוגי #חוסןרגשי #זוגיות #שיקום #שיקוםמיני

@אוניברסיטת חיפה - University of Haifa



19 שנים של נגישות-  19 שנים של שינוי אמיתי💙היום זכיתי להשתתף באירוע לציון 19 שנים להקמת סניף צפון של נגישות ישראל (ני"צ)...
13/07/2026

19 שנים של נגישות- 19 שנים של שינוי אמיתי💙

היום זכיתי להשתתף באירוע לציון 19 שנים להקמת סניף צפון של נגישות ישראל (ני"צ).

יש משהו מרגש במיוחד בלראות אנשים שעוצרים לרגע ומביטים לאחור. 19 שנים של עשייה, של חלום שהפך למציאות, ושל השפעה שנוגעת באינספור אנשים.

כשיובל וגנר, מייסד נגישות ישראל, פנה בזמנו לד"ר רויטל שורץ-סבירסקי וביקש ממנה להקים את הסניף הצפוני, קשה היה לדמיין עד כמה רחוק יגיע המסע הזה.
היום, כשהקשבתי לרויטל מודה, אחד-אחד, לכל מי שצעד איתה לאורך הדרך,
היה אפשר להבין שההישגים של ני"צ מעולם לא היו של אדם אחד.
הם נולדו מתוך קהילה של אנשים שהאמינו שאפשר – וצריך – לשנות מציאות.

במהלך השנים פעלו ופועלים מתנדבות ומתנדבים רבים, המשקיעים מזמנם ומכישוריהם בסקרי נגישות, בפעילויות הסברה, בהדרכות וביוזמות רבות שמטרתן אחת – להפוך את החברה שלנו למודעת, מכילה ונגישה יותר.

הסלוגן של נגישות ישראל – "נגישות. רגישות." – מצליח בעיניי לתמצת עולם שלם.
כי נגישות אינה נוגעת רק לאנשים עם מוגבלות. היא נוגעת בכולנו.

אולי יום אחד אנחנו עצמנו נתמודד עם מגבלה. אולי בן משפחה, חברה טובה או שכן. אבל גם אם לא – עצם ההבנה שלכל אדם מגיעה האפשרות להשתתף, לבחור, להגיע ולהיות חלק, הופכת אותנו לחברה טובה יותר.

עבורי, נגישות תמיד הייתה הרבה מעבר לרמפה, למעלית או לתקן כזה או אחר.
היא הדרך שבה אנחנו בוחרים לראות אנשים.
היא היכולת לשאול מה יאפשר לכל אדם להיות חלק, ולא מה מונע ממנו להיות.

19 שנים הן חיים שלמים🌹.
שנים שבהן ני"צ לא רק קידמה נגישות, אלא גם העניקה משמעות, שייכות ותחושת שליחות לכל כך הרבה אנשים – למי שנעזרו בפעילותה, וגם למאות המתנדבות והמתנדבים שבחרו להיות חלק ממנה.

התרגשתי גם לשמוע את הרצאתו של פדות רוטנמר – "מכוונת גבוה" – שהייתה סיום מלמד ומצחיק למפגש שכל כולו עסק באמונה ביכולת של אנשים ושל חברה להשתנות.

ני"צ היא הרבה יותר מעמותה.
היא קהילה.
היא משפחה.
והיא הוכחה לכך שכאשר משלבים חזון, התמדה ואנשים טובים – אפשר לשנות מציאות.

💙 מזל טוב לנגישות ישראל צפון על 19 שנים של עשייה, של השפעה ושל תקווה. מי ייתן ותמשיכו להזכיר לכולנו שנגישות אינה רק זכות – היא הדרך שבה אנחנו בוחרים להיות חברה.

מזל טוב לרויטל-מנהלת נגישות ישראל צפון, חברתי האהובה,
שאין דבר שהיא לא יכולה...
אולי יש דברים שהיא לא רוצה מספיק- למרות שאת זה עוד לא ראיתי בה.
אוהבת אותך ✨

Access Israel- נגישות ישראל


#נגישותלנכים #נגישותישראל #נגישות #זכויותאדם #זכויות #שיקום

Address

Carmel Center
Haifa

Alerts

Be the first to know and let us send you an email when ד"ר דניאלה מזור- מטפלת מינית מוסמכת- פסיכותרפיה אינטגרטיבית posts news and promotions. Your email address will not be used for any other purpose, and you can unsubscribe at any time.

Contact The Practice

Send a message to ד"ר דניאלה מזור- מטפלת מינית מוסמכת- פסיכותרפיה אינטגרטיבית:

Shortcuts

Share

Category