09/10/2017
האם כדאי לרופאי המשפחה להפנות ישירות למרפאות כאב בבתי החולים ?
האם מתפתח לנגד עיננו מודל טיפול ברפואה ראשונית של מרפאות כאב בקהילה ?
מהם אם כן מרפאות כאב בקהילה, מהו יעילות הטיפול בכאב אצלן לפי דיווח המטופלים.
תוצאות מחקר שהייתי בין מוביליו תומכות בהפנית למרפאות כאב בקהילה .
את מרפאת כאב בקהילה מוביל רופא משפחה מומחה לאחר שעבר הכשרה מסיבית של לפחות 300 שעות לימוד ויותר בתחום רפואת כאב אבחון וטיפול .
הם ממוקמים במרפאות ואליהם מופנים מרופאי משפחה , אורטופדים , נוירולוגים , ראומטולוגים רופאי אאג ואף ממטופלים אחרים שהמליצו לחבריהם .
במחקר :
5 רופאי משפחה העוסקים בטיפול בכאב בקהילה בחנו במשך שנה את תוצאי הטיפול שלהם ב 997 מטופלים שהופנו אליהם במסגרת מרפאות הכאב השניוניות .
במחקר נמצא כי מספר הטיפולים הממוצע היה 3 . כ 60 אחוז מהמטופלים סבלו מכאב מעל 6 חורשים מה שמוגדר ככרוני.
האבחנה השכיחה ביותר בקהילה היתה תסמונת כאב ממקור שריר (כ 82 אחוז ) וגם הטיפולים השכיחים היו בהתאם: דיקור יבש , שחרור מיופאציאלי והזרקות לנקודות הדק .
טיפול תרופתי ניתן רק לקצת יותר משליש מהפונים דבר המעיד על יעילות הטיפולים הלא תרופתיים . היו מעט מאד הפניות( כ 5%) למרפאות כאב בבתי חולים, הפניות לרופאים מומחים אחרים והפניות לבדיקות הדמיה נוספות .
שביעות רצון המטופלים היתה גבוהה מאד הן בסיום הטיפולים בסדרה הראשונה והן מחצית השנה לאחר מכן שבה נשאלו המטופלים על הקלת הכאב בטווח הרחוק יותר .
מה המסקנות ?
מרפאות כאב בקהילה המנוהלות על ידי רופא משפחה מומחה הינן מודל חדש שלא נוסה במקומות רבים בעולם.
במחקר זה מצאנו כי הן יעילות מאד הן מבחינת שביעות רצון מטופלים והן מבחינת רמת הפניות נמוכה מאד למרפאות שלישוניות בדיקות הדמיה ומומחים שונים .
לאור זאת, נראה מודל זה כאחד הפתרונות היעילים לטיפול המשבר בכמות העצומה של החולים הסובלים מכאב בקהילה .
לי אישית כרופא משפחה העוסק בטיפול בכאב והשתתף במחקר , העיסוק במרפאת כאב שניונית בקהילה מעצים אותי , מונע שחיקה ונותן לי כלים עוצמתיים לעזור למטופלים שחלקם כבר התיאשו למצוא מזור לכאבם .
ולפיכך ממליץ לכל מטופל המעונין בטיפול בכאב לפנות קודם למרפאת כאב בקהילה .
Adv Exp Med Biol. 2017 Oct 5.
Specialized Pain Clinics in Primary Care: Common Diagnoses, Referral Patterns and Clinical Outcomes - Novel Pain Management Model.
Fogelman Y, Carmeli E, Minerbi A, Harash B, Vulfsons S
