שירז בן שחר- פיזיותרפיה בראייה הוליסטית

04/01/2026

הכנסו לקישור, שלמו והבטיחו מקומכן
https://meshulam.co.il/purchase?b=9eeb430975e4d5d6c2101177d26157de

11/09/2025

💙הסתיים עוד מחזור של קורס טיפול מתקדם ברצפת האגן לפיזיותרפיסטיות💙
איזו זכות להיות חלק מצוות ההוראה!! בכל קורס אני מגלה שאני לומדת לא פחות ממה שאני מלמדת, כי כדי להעמיק באמת בתחום מסוים- אין כמו ללמד אותו 🙂
Mila Goldenberg

11/09/2025

✨️המחמאות הגדולות ביותר שיכלתי לבקש ✨️

06/06/2025

אוריה (בן 5)- "תראי עשיתי להם חיוך, כדי שהם לא יהיו עצובים"
🎗️

28/05/2025

25/05/2025

גם בטיפול, אנחנו לא מתחילות ללכת לפני שאנחנו שואלות:
לאן את רוצה להגיע?

הפחתת כאב, שיפור בתפקוד, חיבור לגוף-
המטרה היא המצפן.
וכשיש כיוון, הדרך כבר ברורה יותר.

09/05/2025

“If you want to master something, teach it.”

היום תרגלתי בקורס המתקדם לפיזיותרפיסטיות לרצפת האגן, כחלק מצוות ההוראה.
ובכל קורס זה מרגש מחדש. 🪄

להעביר ידע זו זכות.
וזו גם דרך עמוקה ללמוד, להתבונן, ולפעמים.. להתאהב שוב במקצוע.

(תראו את התמונה הבאה)

07/05/2025

איך נראה זיכרון שצומח מהשורשים שלנו?

בקיבוץ הסוללים, המקום שבו אני חיה, קיימנו לראשונה זיכרון בסלון קהילתי.
מפגש שקט ואמיתי, שצמח מתוך הקהילה ולטובתה.

לא טקס. לא במה.
רק מעגל של אנשים, עוגיות, הקשבה, וסיפורים שנשמרו בלב.
שתי אחיות ניצולות שואה, שחיות בקיבוץ מאז הקמתו ועד היום.
קולות של הדור השני.
וסיפור אחד אישי של אהבה וזיכרון שנשמר שנים רבות.

בימים שאחרי המפגשים קראתי את "האיש ששתל עצים" מאת ז’אן ז’יונו.
סיפור על אדם ששותל עץ ועוד עץ, בשקט, בהתמדה,
ובסופו של דבר משנה נוף שלם.
וזה בדיוק מה שהרגשתי שקרה גם אצלנו.

כל שיתוף היה כמו שתיל.
סיפור, קשר, חיבור בין־דורי.
וכששותלים יחד צומח יער.
יער של קהילה חיה.

23/04/2025

לנשום לתוך מה שכבר קיים🌬

אולי זה לא הזמן ללמוד תרגול חדש.
אולי זה לא הזמן לשפר את עצמי.

אולי זה הזמן לנשום לתוך מה שיש.
לתוך הגוף הזה,
שמרגיש לפעמים כמו מישהו אחר.

לנשום לתוך העייפות.
לתוך הכאב.
לתוך תחושת כובד באגן שאני לא תמיד יודעת להסביר.

להניח את הידיים שלי על הבטן
וללחוש לה –
"אני כאן."

בלי לתקן.
בלי לכווץ.
בלי להסביר.

פשוט להיות עם מה שיש.

לפעמים זה כל מה שצריך כדי להתחיל לנשום מחדש.