Dr. Ido Mizrahi - ד"ר עידו מזרחי

12/01/2022

תודה… (-:

כל מטופל שמחלים הוא אירוע בלתי נשכח עבורי

21/06/2021

במסגרת תפקידי כמנהל השירות לכירורגיה קולורקטלית בהדסה הר-הצופים, אני שואף לשפר את איכות הטיפול הניתוחי בבעיות פרוקטולוגיות (טחורים, פיסורה, "שערה הפוכה", פיסטולה ואבסס פריאנאלי) ולקדם גישות ניתוחיות מהמובילות בעולם. מוזמנים להציץ בכתבה:
https://www.hadassah.org.il/new_proctological_clinic/

10/04/2021

אז זהו עדיף שלא!..
ישיבה ממושכת בשירותים עלולה לגרום לבעיות ב"עולם התחתון"

רבים פונים למרפאתי בשל בעיות פרוקטולוגיות נפוצות כגון פיסורה, טחורים, גרד אנאלי, וכאב אנאלי. אחת השאלות שאני שואל תמיד היא בנוגע להרגלי היציאות. ישיבה ארוכה וממושכת איננה מומלצת ואף עלולה לגרום להחמרה בבעיות פרוקטולוגיות אלו בגלל העומס על פי הטבעת. לחיצה ארוכה וממושכת עלולה לגרום להופעתם של טחורים ואף להוביל לצניחה מוגברת שלהם. לחיצה מאומצת עלולה להוביל לסדק (פיסורה) בפי הטבעת אשר גורם לכאבים עזים. לכן, אני מייעץ לכל המטופלים שלי שלא להיכנס עם פלאפון/ספר/עיתון לשירותים ובכך לקצר את משך הישיבה למינימום הנדרש. לפעמים שינוי קטן בהרגלי היציאה יכול להביא לשיפור משמעותי.

* התמונה לקוחה מתוך הספר "סיר הסירים" מאת אלונה פרנקל

15/11/2020

הופעת טחורים, פיסורה, ואבצס לאחר ניתוחים בריאטריים (״קיצור קיבה״)

מניסיוני, בעיות פרוקטולוגיות (פיסורה, טחורים, אבצס ופיסטולה, אי נקיטת צואה) לאחר ניתוחים בריאטריים הן בעיה שכיחה במטופלים אלו אך לצערי אין מספיק מודעות לקשר בין הניתוח הבריאטרי לבעיה האנאלית.

למה מנותח בריאטרי עלול לסבול יותר מבעיה פרוקטולגית?

הניתוחים הבריאטריים השונים גורמים לשינוי בדפוס פעולות המעיים. לדוגמא לאחר ניתוח שרוול קיבה מופיעה עצירות חדשה בכ-40% מהמטופלים וזאת ככל הנראה בשל הגבלה ביכולת השתייה. לעומת זאת, לאחר ניתוח מעקף קיבה שעיקר מנגנונו הוא תת-ספיגה מופיע שלשול בכ-46% מהמטופלים.

כיצד זה משפיע?

שינויים אלו בדפוס פעולת המעיים עלולים לגרום לאי נוחות רבה עבור המטופל ואף להופעה חדשה של בעיות פרוקטולוגיות או להחמרתן. עצירות ממושכת לאחר ניתוח שרוול קיבה יכולה לגרום להופעת פיסורה אנאלית המלווה בכאבים קשים. שלשול חומצי לאחר ניתוחי מעקף למיניהם עלול לגרום להופעת טחורים, אי נקיטת צואה (בעיית שליטה בסוגרים), או מורסה (אבצס) ופיסטולה פרי-אנאלית.

המחקר דל אך תומך בממצאים:

עד כה פורסמו רק שני מחקרים בנושא זה. המחקר הראשון מצא כי 18% מהמנותחים לאחר מעקף תריסריון סבלו ממחלה פרוקטולוגית כלשהיא ופיסורה היתה האבחנה השכיחה ביותר. המחקר השני כלל 137 מנותחים אשר עברו ניתוח מעקף קיבה או מעקף תריסריון. כ-37.2% מהם פיתחו בעיה פרוקטולוגית ומתוכם 27% נזקקו להתערבות כירורגית.

בימים אלו אני מוביל מחקר בהדסה הבודק שכיחות של בעיות פרוקטולוגיות לאחר הניתוחים הבריאטריים השונים (שרוול קיבה, מעקף קיבה ומיני מעקף קיבה) במטרה לקבל מידע נרחב אודות הקשר בין ניתוחים אלו לבעיות הפרוקטולוגיות השונות.

השלכות קליניות להבנת הקשר בין ניתוחים בריאטרים למחלות פרוקטולוגיות?

1. הגברת המודעות לבעיות פרוקטולוגיות בקרב מנותחים בריאטריים תאפשר פנייה מוקדמת לטיפול ובכך טיפול יעיל יותר.
2. הגברת המודעות בקרב המנתחים הבריאטרים, במטרה לשכלל את הרקע הפרוקטולוגי בתהליך קבלת ההחלטה לסוג הניתוח הבריאטרי המתאים.
3. הגברת המודעות בקרב הדיאטנים והדיאטניות במטרה לסייע בהסדרת פעולות המעיים ובכך למנוע או להקל על הבעיה הפרוקטולוגית.

01/11/2020

מנצל את יום הטבעונות הבינלאומי כדי לספר לכם על הקשר בין תזונה, טבעונות וסרטן.

יתכן שבמילים אלו כבר איבדתי חלק מהקוראים, אני בטוח שחלק גדול מהקולגות שלי מרימים גבה אבל המידע שאציג בפניכם פשוט חשוב מדי מכדי שאחסוך אותו מכם.

מה הקשר?
בבקשה:
1. האיגוד האירופאי לאונקולוגיה (European Society for Medical Oncology (ESMO)) פרסם ב-2011 כי צריכה של בשר אדום (בקר, כבש, חזיר וסוס) ו/או בשר מעובד (נקניקיות, פסטרמה, סלמי, בייקון) מגביר את הסיכון לחלות בסרטן המעי הגס והרקטום. על בסיס מה? זאת בנקודה הבאה...

2. הקרן העולמית לחקר הסרטן והמוסד האמריקאי לחקר הסרטן (World Cancer Research Fund and American Institute for Cancer Research (WCRF/AICR) ) פרסם כי צריכה של מנה אחת (50 גרם) של בשר אדום אחת לשבוע מגבירה את הסיכון לחלות בסרטן המעי הגס ב-40% ושצריכה של כל 50 גרם נוספים מגבירים את הסיכון ב-20%.

לא משכנע? בואו נמשיך...

3. החברה האמריקנית לאונקולוגיה קלינית American Society of Clinical Oncology (ASCO) מצטרפת להמלצה להגביל את צריכת הבשר האדום מחשש שצריכה זו מגבירה את הסיכון לחלות בסרטן המעי הגס והרקטום. לא מאמינים... כנסו וקראו בעצמכם www.cancer.net/

4. מכון הסרטן הלאומי האמריקני United States (US) National Cancer Institute (NCI) מדווח גם הוא כי צריכת בשר אדום מגבירה את הסיכון לחלות בסרטן המעי הגס והרקטום.

5. האיגוד האמריקני לסרטן American Cancer Society (ACS) ממליץ ב-2012 על הגבלה של צריכת בשר אדום מחשש לסיכון מוגבר לחלות בסרטן המעי הגס.

רק האמריקאים השתגעו?? ממש לא!

6. המוסד הצרפתי הלאומי לסרטן Institut National du Cancer (INC) ממליץ גם הוא על הגבלת הצריכה של בשר אדום ובשר מעובד.

7. הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן International Agency for Research on Cancer (IARC) סיווגה ב-2015 בשר מעובד כקרצינוגני (גורם לסרטן) בבני אדם.

8. על סמך הנקודה הקודמת, הארגון העולמי לבריאות World Health Organization (WHO) קובע כי צריכה של בשר אדום ובשר מעובד קשורה לסיכון מוגבר לחלות בסרטן המעי הגס והרקטום.

נחשו מה מפחית את הסיכון לחלות בסרטן המעי הגס??
כלכלה המבוססת על צמחים בלבד או במלים אחרות טבעונות. שוב כנסו ללינק ותיווכחו בעצמכם www.cancer.net.

אסיים בנימה אישית: אני טבעוני כבר כ-6 חודשים.

28/10/2020

בתקווה שבקרוב יחול שינוי זה גם אצלנו בישראל

השבוע התפרסמה ההמלצה של הוועדה המרכזית של כל האיגודים הרפואיים בארה"ב להורדת גיל בדיקות סקר למניעת סרטן המעי הגס ל45 שנים (הגיל הנוכחי בישראל ובארה"ב הוא 50 שנים)
הגוף הממליץ United States Preventive Services Task Force בחן את הנתונים המצטברים בשנים האחרונות שמראות על עליה נמשכת, כבר 10+ שנים, של עליה משמעותית בשכיחות המחלה אצל צעירם בגילאים 20-50 שנים. עקב כך שרוב המקרים התגלו אצל בני 45-49 שנים ההמלצה היא להתחיל בבדיקות סקר בגיל 45 שנים כדי לאבחן את המחלה בשלב מוקדם ככל האפשר.
להערכתנו יש בארץ כ- 350 מקרים חדשים כל שנה, של חולים צעירים שבהם המחלה מתגלה מאוחר (מדי...) וההתקדמות שלה מהירה ואגרסיבית. זאת החלטה חשובה שאולי תשפיע בעתיד גם על גיל הבדיקות הסקר בארץ

סרטן המעי הגס ניתן למניעה ולגילוי מוקדם אם מבצעים את בדיקות הסקר לפני ההנחיות החל מגיל 50 (ומעתה בגיל 45 בארה"ב). בישראל הבדיקות המומלצות (בדיקת דם סמוי, או קולונוסקופיה) נעשות ע"ח קופ"ח והציבור מוזמן לפנות לרופאי המשפחה לביצוע הבדיקה