11/09/2026
לקראת השנה החדשה נכתבות הרבה ברכות , הרבה שירים ומילים יפות .
אבל מה שתופס אותי בכל השנה הזאת
זה לא הסיכומים ולא ההבטחות.
זו היכולת שלנו להיות בהתחדשות.
הנקודה הזאת שגורמת לנו להתחיל את היום, כל יום, מחדש.
ביפן, אצל הסמוראים, היה מנהג.
הם היו כותבים שיר.
שיר למוות.
שיר למוות של אותו היום.
כי הם האמינו שאדם צריך לזכור
שהוא מתחיל את היום, והוא לא יודע אם הוא יסיים אותו.
שאולי זה היום האחרון שלו בעולם.
וזה לא רעיון עצוב. להפך.
זה בדיוק מה שגורם לאדם להעריך. לחוות.
להיות בדקה הזאת, בנקודה הזאת,
כאילו היא האחרונה שלו.
אז מי מאיתנו לא היה רוצה לחיות ככה?
לא מתוך פחד. מתוך נוכחות.
לקום בבוקר, לנשום,
ולהבין שהיום הזה לא הובטח לנו.
הוא ניתן לנו.
ראש השנה הוא רק תזכורת.
ההתחדשות האמיתית לא קורית פעם בשנה.
היא קורית כל בוקר,
למי שבוחר בה.
שתהיה לכולנו שנה של נוכחות.
של הערכה.
של התחלה מחדש, יום אחרי יום
שלכם שאול🩷 וכמובן גם שנה טובה מלילך וכל המשפחה .
