12/12/2022
תגובה שהגבתי לאמא שמציגה את רוח הגישה ההיקשרותית אל מול אימוני שינה ♡
ערב הוא הזמן הכי מסוכן עבור היונקים ולכן החיפוש אחר קרבה, קשר, בטחון הם הכי חזקים דווקא לפני שנת הלילה.
המוח מחווט להרגיש נוכחות של דמות מטפל. תחשבי על הג'ונגל שממנו אנחנו באים, היינו שורדים אילו תינוקות היו מוטלים על האדמה לבד בלילה? האם הם היו מרפים לשינה ומרגישים בטוחים ומוגנים?
הטבע יצר בנו סטים של אינסטינקטים שנועדו לשרת את ההישרדות שלנו ותינוק ללא דמות מטפל נוכחת לא יוכל לשרוד. שינה הוא המצב הכי פגיע עבורנו כי אנחנו לא במודעות, אז הטבע יצר בתינוקות לא בשלים אינסטינקטים חזקים שנועדו לוודא שיש הגנה. "לימוד" הירדמות עצמאית הוא שבירה של האינסטינקטים ההישרדותיים האלה ולכן יועצות שינה שדוגלות באימוני שינה יגידו לך שהן ילוו אותך ללא הגבלת זמן או תקופה ארוכה של חודשים .
הסיבה: לוקח המון זמן לשנות את ה"תכנות" האנושי שנועד להגן עלינו מפני איום ממשי ואם התהליך הוא קצר ומהיר כנראה שהיה שם המון סטרס.
זה מה שהופך אותנו לזן שורד מיליוני שנים.
שואלת כדי לבדוק אם יצא לך לנסות -
מה קורה כשאת לא מניחה במיטה אלא מאפשרת הרדמה בידיים בלי לנסות להוביל להירדמות עצמאית?
אני מבינה שהקושי הוא הרדמות ארוכות.
להרדמות ארוכות - יש שלל סיבות. מבנה חלון ערות, כניסה חלקה לשינה, צרכים מתחרים בשינה..
דוגמאות להבדלים בין ייעוצי השינה ההתנהגותיים להיקשרותיים :
תחשבי למשל על תינוק שאמא בטוחה שהוא צריך לישון כי הוא מפהק ומשפשף עיניים, אבל האמת שהוא ער רק שעה וחצי כשהוא בגיל שהוא אמור להיות ער הרבה יותר. הוא מפהק כי המוח לא חווה מספיק גירייה. גם אנחנו מפהקים ונראים עייפים כשאנחנו משועממים. זה לא אומר שאנחנו בהכרח נכנס לפאזה של שינה:) ואז אמא מנסה להרדים ו... אין כניסה לשינה. האם הבעיה היא דרך ההרדמה או התזמון שלה? כנראה שהתזמון ♡
תחשבי על אמא שמקלחת תינוק לפני השינה כשהוא כבר עייף. המוח מפריש אדרנלין וקורטיזול כדי לתמוך בעוררות כי הוא מבין שאין תנאי שינה ואז אמא מהר מרדימה.. אבל יש בעיה. ההורמונים האלה מפריעים למוח להתכנס לשינה. המלטונין לא מצליח לעשות את העבודה שלו.
האם הבעיה היא דרך ההרדמה או מהלך הכניסה לשינה?
הפתרון הוא לא הירדמות עצמאית.
הפתרון הוא לעבוד נכון עם הגוף, הפיזיולוגיה והצורך הרגשי של הילדים שלנו בנו ❤️
זה לא אומר שלא נישן או שכל חיינו נרים בידיים. ההפך הוא הנכון. צריך לפרק ולהבין לעומק על מה דברים יושבים ומשם להגיע לפתרון.
בגישה ההיקשרותית שואלים "למה הילד שלי קם/לוקח לו זמן להירדם"
*במקום*
לשאול "איך אני מפסיקה את זה ומה עליי לעשות?"
להשליך הכל על דרך ההרדמה זה לעצום עיניים.
ההתעסקות היא תמיד עם שורש העניין ולא עם הסימפטום🤲🌱❤️
סתיו קורן וקנין- יועצת שינה ומדריכת הורים בגישה הקשרותית ♡
