30/08/2026
מסכים עם כל מילה
מכל מי שיכול היה להציל לי את האוזניים, זה היה דווקא רופא קרבי מ-669.
לפני שנה הנחיתי סמינר לצוות הרפואי של יחידת 669 במסגרת עמותת כפר מעבר, שמלווה לוחמים במעבר מהלחימה חזרה אל החיים.
באתי לשם כדי לתת.
להעניק מרחב של נשימה, הקשבה ועיבוד לאנשים שעברו מצבים שרובנו אפילו לא יכולים לדמיין.
לא ידעתי שאחד המשתתפים שם עומד לשנות לי משהו קטן, אבל משמעותי מאוד.
במהלך אחת ההפסקות רופא צבאי שהוא גם רופא אף-אוזן-גרון, שלף מכשיר קטן שמתחבר לטלפון הנייד. בקצה שלו הייתה מצלמה זעירה, ופתאום כולנו יכולנו לראות על מסך הטלפון מה באמת קורה בתוך תעלת האוזן.
כשהגיע תורי, הוא הכניס בעדינות את המצלמה לאוזן שלי.
תוך שניות הוא אמר:
"אתה משתמש במקלוני אוזניים."
זו אפילו לא הייתה שאלה.
הוא פשוט ראה את זה.
ואכן, הייתי משתמש בערך פעם בשבוע.
המראה על המסך היה רחוק מלהיות נעים. תעלת האוזן הייתה מלאה בפציעות קטנות.
אחר כך הוא בדק רופא אחר שהיה איתנו. האוזן שלו נראתה חלקה ובריאה לגמרי.
הוא סיפר שלפני שלוש שנים גם האוזן של אותו רופא נראתה כמו שלי, ואחרי שהוא ביקש ממנו להפסיק להשתמש במקלונים, האוזן שלו השתקמה לחלוטין.
ואז הוא אמר לנו בצורה שלא השאירה מקום לספק:
"אסור, אסור, אסור להכניס מקלוני צמר גפן לתוך תעלת האוזן."
מאותו יום הפסקתי להשתמש בהם.
בהתחלה זה היה לא פשוט.
כול חיי הבוגרים הייתי בטוח שאני מנקה את האוזניים.
יש בפעולה הזו משהו קצת ממכר.
אבל אחרי כמה שבועות קרה משהו מפתיע.
האוזניים פשוט הרגישו טוב יותר.
הבנתי שהאוזן יודעת לנקות את עצמה. השעווה יוצאת בהדרגה באופן טבעי. כשאנחנו מכניסים מקלון פנימה, אנחנו בעיקר דוחפים אותה עמוק יותר, ועל הדרך גם עלולים לפצוע את העור העדין של תעלת האוזן.
וכל זה חזר אליי השבוע כשראיתי בחנות קופסה של מקלונים.
על האריזה כתוב בגדול:
"מקלוני צמר גפן לניקוי האוזניים."
ובצד, באותיות קטנות, אזהרה:
"לשימוש חיצוני בלבד. אין להחדיר לתעלת האוזן."
לא יכולתי שלא לחייך.
אם אין להחדיר לתעלת האוזן, אז למה הם עדיין נקראים "מקלוני צמר גפן לניקוי האוזניים"?
הרי אף אחד לא קונה אותם כדי לנקות את תנוך האוזן.
אני לא יודע אם זו פשוט מסורת שיווקית שנשארה איתנו שנים, או שהגיע הזמן לעדכן גם את הכיתוב שעל האריזה למה שהרפואה כבר יודעת מזמן.
מה שנשאר איתי מכל הסיפור הזה הוא הרבה יותר ממקלוני אוזניים.
נסעתי להנחות סמינר לצוות הרפואי של 669.
בסופו של דבר, אחד הרופאים שם לימד אותי משהו שאני מיישם עד היום.
מאז אני מוצא את עצמי חושב על זה בעוד מקומות בחיים.
כמה פעמים אנחנו מחפשים מה עוד לעשות כדי להשתפר, כשלפעמים השינוי מתחיל ממה שאנחנו מפסיקים לעשות?
האוזן יודעת לנקות את עצמה - אם רק נפסיק להפריע לה.
אולי גם מערכת העצבים יודעת להתאזן - אם נפסיק להעמיס עליה ללא הפסקה.
