נוגה ברקת, הורות בגדילה

13/05/2022

ככה זה מרגיש כשמתגשם חלום🌸
הקליניקה עוברת הביתה

15/02/2022

ממליצה בחום:
קורס הורות אונליין בגישת אייכה, להורים לילדים מתבגרים בגילאי 10-15
"מהורות מתסכלת להורות מגדלת"!

17/12/2020

היא יושבת מולי בפגישה הראשונה
וברגע שהיא מתחילה לספר לי על הקשר שלה איתו עולות לה דמעות, דמעות על הילד האהוב שלה, דמעות על הקשיים שלו בעולם. היא מספרת על הכאב "הילד הזה הוא הבטן הרכה שלי", כואב לה שלמרות כל האהבה והמאמץ וההשקעה, יש רגעים שזה בלתי נסבל. כואב לה שהקשר הכל כך יקר איתו הולך ומסתבך. "אני לא יודעת אם אפשר בכלל לתקן את זה".
היא מספרת על הריבים, הצעקות, חוסר האונים שלה מולו. היא רק רוצה שיהיה לו טוב והוא בכלל לא רואה אותה.

אני יושבת מולה ומרגישה את הכאב, מדברת אליה דרך הדמעות שלה. נדרש לה הרבה כח כדי לעמוד מול המראה ולהיות מוכנה להסתכל, באמת להסתכל על האמהות שלה. נדרש לה גם הרבה אומץ, כדי להכניס מישהו למקום הרגיש והפגיע הזה ולהסכים לקבל את היד המושטת.

אל המסע הזה אנחנו יוצאות ביחד, אנחנו צוות.
ביחד אנחנו מתחילות בתהליך של שינוי.
השינוי הזה יגע בה, היא תלמד על עצמה ותקבל כלים חדשים כדי לתת ביטוי לעצמה ולמה שחשוב לה עבורה ומה שחשוב לה עבורו.
השינוי יגע גם בילד שלה, דרך הכלים שתקבל, היא תוכל לעזור לו לפתח יכולות שעדיין חסרות לו, כמו וויסות, איפוק, עצמאות, התמודדות עם כעס ותסכול ללא אלימות ועוד.
אבל בעיקר, השינוי יגע בקשר בינם ויפתח שם אפשרות להחליף את מאבקי הכוחות בתקשורת וליצור מחדש הקשבה וקירבה.

21/08/2020

זה בידים שלנו
לגדל את הילדים שלנו להיות בני אדם שרואים את האחר.
ללמד אותם אמפטיה, רכות, חמלה.
ללמד אותם שיש זולת.
להראות להם שיש מולם אחר: אמא, אבא, אח, חבר, מורה, בעל חיים -
יישות שלמה, עם רגשות, רצונות וצרכים שלפעמים שונים משלהם.
כשאנחנו עוזרים לילד שלנו לפתח את היכולת לראות את האחר, להתחשב בו, לתת לו מקום
גם כשלא מסכימים, גם שאין את אותם רצונות,
אנחנו בונים יסוד חשוב להיותו אדם שלא יעשה שימוש לרעה באחר,
אדם שרואה שמי שעומד מולו גם הוא אדם, נשמה,
ולא חפץ או כלי לסיפוק צרכיו בלבד.

01/07/2020

"יש לי "ילד נפיץ" ואני מותשת מהמאבקים איתו.
יש לי ילד מקסים - נבון, רגיש ואהוב, אבל קשה לו לקבל "לא", הפתיל שלו קצר, הוא מגיע מאפס למאה תוך דקה, הוא מתפרץ בזעם מול כל תסכול או קושי.
אני נזהרת איתו כל הזמן, הולכת על ביצים, חוששת לעשות משהו שידליק אצלו אש. התגובות שלו לא צפויות, הוא רואה את העולם בשחור או לבן וחושב שכולם נגדו. הקשיים שלו משפיעים על כל הבית וגם על הזוגיות. זה קורה גם מחוץ לבית, אני לפעמים ממש מתביישת. הסביבה שלי מאוד שופטת: "אתם חייבים לשים לו יותר גבולות", אנחנו מנסים, בכל כך הרבה צורות, אבל כל מה שאנחנו עושים לא באמת עוזר. כואב לי עליו. כואב לי עלינו."

הורות ל"ילדים נפיצים" מרגישה לפעמים כמו ברכבת הרים. יש בה לא מעט דאגה, התלבטויות וחוסר אונים. וגם הרבה בדידות. אני פוגשת את התחושות האלה הרבה, הן בקליניקה והן במרפאה לילדים עם קושי בוויסות התנהגות, שבה אני מדריכה את ההורים.

בעבודה שלי עם הורים ל"ילדים נפיצים" אנחנו פועלים יחד, כדי שההורים ילמדו להגיב באופן שונה למצבים נפיצים. הם לומדים לזהות את הסימנים המקדימים להתפרצויות, את ההסתבכויות סביב מצבים מורכבים ומאתגרים ומקבלים כלים להתמודד עם קשייו של ילדם, בדרך לא כוחנית, בה כל הדברים שחשובים עבורם, מקבלים מקום בתוך הקשר.

בעבודה המשותפת עם ההורים, אנחנו עוזרים לילדם לווסת את עצמו, לקחת אחריות ולגדול.

השינוי הזה אפשרי ואנחנו עושים אותו ביחד, יד ביד.

17/05/2020

כל כך שמחה לחזור לקליניקה!

חוזרת לפגוש פנים מול פנים ולב אל לב הורים שליוויתי בתקופה הזאת מרחוק, הורים שבימים המאתגרים האלה המשיכו לקבל כלים כדי לעזור לילדיהם לפתח יכולות חדשות ולחזק את הקשר איתם.

חוזרת לפגוש גם הורים חדשים, שהתקופה החולפת הציפה דאגה לילדם או קושי בקשר ומרגישים שעכשיו הגיע זמן לשינוי.

פותחת את הדלת בהתרגשות

13/02/2020

אם יוצאים, מגיעים למקומות נפלאים😊
אז יצאתי מאזור הנוחות שלי ובאתי לסמינר הקיבוצים להנחות סדנת אייכה, יחד עם השותפה המעולה שושי נוה.
הייתה חוויה מלמדת ומגדלת

01/02/2020

פוסט שלי על ילדים, הורים וגבולות

גבולות בהורות,
בואו נדבר על זה רגע.

אחת השאלות שמעסיקה הורים לילדים בכל הגילים היא שאלת הגבולות.

"אני חייבת לשים לו גבול"
"היא לא מבינה את הגבול"
"המתבגר שלי חסר גבולות"
מוכר לכם?

השיח על גבולות בהורות מדבר בדרך כלל, על המקום בו ההורה מסמן או מציב לילד גבול להתנהגותו.

בגישת אייכה, ההסתכלות על גבולות עוסקת בנקודת המפגש בין ההורה לילד, בה ההורה מסמן את הגבול של עצמו.

כשאני מסמנת את הגבול שלי, אני לא מנסה לשלוט במה שהילד יעשה או לא יעשה, אלא במה שאני יכולה או לא יכולה, מה גבול היכולת שלי, מה המגבלה שלי.

במקום "אתה לא תצעק עליי, לך לחדר שלך להירגע",
אגיד : "אני לא יכולה כשצועקים עליי. אני הולכת לחדר שלי להירגע".

כשאני מנכיחה את עצמי ואת הגבולות שלי, אני מלמדת את הילד לראות גם אותי בתוך הקשר, קשר שיש בו שניים, אני והוא. הגבול שלי הוא המקום בו אני שומרת על עצמי, מאפשרת לילד שלי לדעת איך מתאים להתנהל מולי, ובו זמנית גם עוזרת לו לפתח יכולת לשמור על עצמו.

חלק מהעבודה שלי עם הורים, הוא לעזור להם לזהות איפה נמצא הגבול שלהם,
ואיך לתת מקום לדברים שחשובים להם בתוך הקשר, תוך שמירה על הגבול של עצמם, ממקום בהיר ומכבד.

*כתבה נגה ברקת, עו"ס קלינית (MSW), מדריכת הורים ומטפלת בגישת אייכה הקשר המגדל.

22/08/2019

כשלילד שלנו קשה
אנחנו רוצים לקחת ממנו את הקושי ואת הכאב.
אנחנו מנסים לרכך עבורו, להסיר לו מכשולים מהדרך, לעשות במקומו, למנוע ממנו תסכול.

כשהילד שלנו נפגע,
מחברים, מהמורה, מהמדריך בחוג,
כשנעשה לו אי צדק, כשכואב לו
מתעורר אצלנו הרצון הכי טבעי לרוץ ולהגן, לסדר ולפתור לו.

בואו נזכור
שבדיוק במקומות האלה,
הילד שלנו פוגש את החיים.
ובחיים, בכל גיל ובכל שלב, דברים לא תמיד הולכים כמו שאנחנו רוצים.

בדיוק שם המקום שלנו לעצור את הדחף לגונן
עליו ולהעלים עבורו את הקושי
ובמקום זה, לעזור לו לפתח מיומנויות ויכולות להתמודדות ולעצמאות.

אנחנו לא נשאיר אותו שם לבד,
אנחנו נלמד אותו לגדול.