21/02/2022
מיכלי הרגישה לא משהו בתקופה אחרי שחלתה בקורונה. אין טעם לחיים, הכול אפור ועגמומי, אין למה לצאת מהמיטה. מגעיל. ועצבות נוראית. המחלה ברובד הפיזי נמשכה שבוע בערך, אבל הפרק הנפשי שהגיעה אחריה נמשך כמעט שבועיים. הרבה דמעות נזלו שם. והתזכורות שזה רק המיינד לא ממש הועילו. "כן אני יודעת ש... אבל החוויה האישית היא סיוט אחד מתמשך – דיכאון".
ואז נזכרתי בכוח של העיסוי התאילנדי לטפל בדיכאון, סטרס וחרדה. הייתי עסוק בטיפול בכאבים גופניים עד ששכחתי עד כמה הוא משפיע על רבדים אחרים – הוא מניע אנרגיה ורוח ברחבי הגוף וכך שוטף ומטהר את הגוף האנרגטי.
יש לנו נטייה לשפוט דברים לפי הנראות שלהם ברובד הפיזי, המיידי. המחלה עברה, אין חום, נחת מספיק – יללא חזרה לעבודה, הכול בסדר איתך. לא לימדו אותנו איך להתייחס לרובד שנמצא מתחת לגוף הפיזי. אבל גם הוא דורש תשומת לב ובדיוק כמו הגוף הפיזי, גם הגוף האנרגטי זקוק לפעמים למקלחת.
נגענו בהרבה מקומות כואבים וחסימות. לאחר טיפול בן שעתיים היא שקעה בשנת ישרים. למחרת בבוקר היה שם חיוך והוא הלך וגדל עוד קצת בכל יום. משהו השתחרר, הניע מחדש, נפתח, נשם לרווחה.
אם משהו בסיפור הזה נשמע לכם מוכר, או שאתם מכירים מישהו שזקוק לניקוי וריפוי, מוזמנים ליצור איתי קשר.
052-5659818
