מיכל אוליאל - מלווה רגשית ופיננסית בתהליכי פרידה וגירושין

  • Home
  • Israel
  • Nili
  • מיכל אוליאל - מלווה רגשית ופיננסית בתהליכי פרידה וגירושין

מיכל אוליאל - מלווה רגשית ופיננסית בתהליכי פרידה וגירושין מטפלת LICBT, מדריכת הורים, מרצה ומנחת קבוצות הורים וצוותי הוראה, מוסמכת מכון אדלר ומשרד החינוך. התמחות בהורות למתבגרים ומשפחות משולבות.

מטפלת רגשית, מנחת הורים ומלווה פיננסית בתהליכי פרידה וגירושין מסייעת לשקם את הערך העצמי, לחזק את הביטחון, להתמודד עם האתגרים והחרדות הרגשיים כדי לבנות עתיד טוב יותר

10/09/2026

בשנים האחרונות, כשהילדים לא איתי בחג, אני מעדיפה לנסוע.
לרוב מעדיפה לא להתארח אצל המשפחה.

אבל פעם, כשהילדים היו קטנים וארוחת החג היתה נערכת בבית הוריי, לצד העצב שהיה בחסרונם בערב החג, היתה גם שמחה.

על ההזדמנות להיות עם ההורים שלי, עם האחים.
על הרגעים השקטים יותר, שאפשרו לשבת, לדבר, להקשיב.
פשוט להיות יחד.
ככל שעוברות השנים, אני מבינה עד כמה הרגעים האלה היו יקרים מפז.
רגעים שלא חשבתי אז עד כמה הם משמעותיים,
והיום אני נושאת איתי כזיכרונות של בית.

אז עם כל הקושי ותחושת המחנק, תנסי לתת לעצמך את הההזדמנות לחזור להיות לערב אחד בת, אחות או אפילו נכדה.

מאחלת לכולנו שהשנה הזו תהיה טובה אלינו

החופש הגדול נגמר.והנה, הגשם הראשון הגיע.מוקדם עדיין לקרוא לזה סתיו, אבל משהו כבר השתנה.האוויר, האור, הריח.זה זמן כזה, בי...
31/08/2026

החופש הגדול נגמר.
והנה, הגשם הראשון הגיע.
מוקדם עדיין לקרוא לזה סתיו, אבל משהו כבר השתנה.
האוויר, האור, הריח.

זה זמן כזה, בין לבין.
בין מה שהיה למה שעוד רגע מתחיל.
וזה גם זמן טוב לעצור רגע ולחשוב על הקיץ שעבר.
היו תכניות שעבדו בדיוק כמו שרצינו.
היו כאלה שהשתנו.
וכאלה שפשוט לא קרו.

לרוב אנחנו יוצאים לדרך עם תמונה מאוד ברורה של איך הדברים אמורים להיראות
ואז החיים, כהרגלם, עושים קצת מה שהם רוצים.
טיול שהתבטל.
תכנית שלא הסתדרה.
משהו שחשבנו שיקרה ולא קרה.
לעתים, דווקא משהו שלא תכננו נכנס ומסדר מחדש את כל התמונה.

אני חושבת שהחלק הקשה הוא לא רק השינוי עצמו.
אלא הפרידה מהדבר שכבר דמיינו.
מהחופש שהיה אמור להיות.
מהשנה שהייתה אמורה להיראות אחרת.
מהאופן שבו חשבנו שהחיים שלנו יתקדמו.

אני מאמינה שאנחנו לא תמיד צריכים למהר למצוא את ה"טוב" בשינוי.
צריך פשוט להכיר בזה שזו לא הייתה התכנית.
להתאכזב.
להתבאס.
להתאבל קצת על מה שלא קרה.
ורק אז לבדוק מחדש - מה נכון לי מכאן?

לא כל שינוי בתכנית הוא כישלון.
לפעמים תכנית שלא הצליחה כמו שחשבנו היא רק הסתעפות בדרך למטרה
(כך אמר לי מישהו חכם ואני מאמצת את המחשבה)

והיום, עם סוף החופש הגדול והגשם הראשון,
יש משהו יפה דווקא במחשבה הזו
ואז צריך רק להסכים לנוע.

אתמול הסתכלתי על השמיים האלה וחשבתי
כמה יופי יש מסביב וכמה חשוב לחפש אותו במיוחד ברגעים של השיבוש

18/08/2026

מה קורה כשהחרדה נכנסת לחדר הגישור

כשזוג יושב בחדר הגישור, השולחן מלא בניירות אבל החדר מלא במשהו אחר לגמרי.
אחד מגיע מפוחד מהעתיד, השנייה פגועה ולא מוכנה לוותר,
ושניהם בעיקר בחרדה גדולה על הילדים והבית.

בתוך סערה כזאת, היכולת להקשיב, לחשוב בהיגיון ולקבל החלטות שקולות, פשוט נעלמת.

שם בדיוק אני פוגשת אותם. וכאן נכנס הליווי הרגשי שלי.

אני לא מחליפה את המגשר.ת ולא עוסקת בהסכם עצמו.
התפקיד שלי הוא לצעוד יחד עם המתגרשים,
להבין מה מפעיל אותם, להוריד את מפלס החרדה, ולהפריד בין הכאב הסוער לבין ההחלטות שצריך לקבל

כשהחרדה נרגעת והערפל מתפזר, משהו בחדר משתנה.
מגיעים לשיחות הגישור כשיכולים שוב לחשוב, להקשיב באמת ולבחור

לפעמים, לפני שניתן בכלל להגיע להסכמות
צריך קודם לתת מרחב רגוע למה שקורה לאנשים שבחדר

זהו. חרא של פוסט.כי בחיים האלה יש הרבה שיט. לפעמים מגיע יום שבו את מסתכלת על החיים שלך וחושבת:זה לא מה שתכננתי לעצמי.ממש...
13/08/2026

זהו. חרא של פוסט.

כי בחיים האלה יש הרבה שיט.
לפעמים מגיע יום שבו את מסתכלת על החיים שלך וחושבת:
זה לא מה שתכננתי לעצמי.
ממש לא.

השבוע יצא לי לפגוש ולשוחח עם כמה חברים, ומשהו בשיחות נשאר איתי.
הרי כולנו נושאים מתי שהוא איזה שיט

חבר אחד חווה בדידות כי הילדים שלו ניתקו איתו קשר, הוא לא מבין למה. והבדידות הפכה לשאלה הרבה יותר גדולה: אז בשביל מה בעצם כל זה?

אחר סיפר שאשתו בתהליך פרידה מהעולם, והוא מתמודד עם הידיעה שהזמן שלהם הולך ואוזל.

חברה אחרת שיתפה שבן הזוג שלה, הודיע יום אחד, בלי הכנה, שהוא בוחר בחיים אחרים. מבחינתו יש יותר מדי שיט במדינה שהוא לא יכול לשאת אז הוא החליט לעזוב -הכל. היא נשארה עם תחושת נטישה.

וחשבתי על אישה שפנתה אליי לאחרונה. היא התגרשה לפני שנים. הילדים גדלו, היא המשיכה הלאה.
ואז הגיעה חתונה של הבת.
מפגש עם הגרוש. כמה משפטים שנאמרו.
ופתאום כאוס. כאב שהיא האמינה שכבר מאחוריה.

אני חושבת שלמרות הזמן, אנחנו לא באמת "מתגברים" על הכאבים.
הם משנים אותנו.
מעצבים אותנו.
הם הופכים להיות חלק ממי שאנחנו
לוקחים משהו ממי שהיינו קודם, ומוסיפים לנו משהו שלא ביקשנו ולא תמיד ברור לנו

בשיחה עם אחד החברים עשיתי את מה שאני כנראה עושה באופן טבעי, ניסיתי להראות את האור.

אמרתי שיש עוד דברים לחכות להם. אנשים טובים. טבע. חוויות. חיים.

הוא לא התחבר.
אמר לי שכאב הבדידות גדול מדי. גדול עליו.

המפגש אתו ליווה אותי כמה ימים.
הבנתי שאני לא באמת יודעת מה זה הכאב שלו.

ואולי זו אחת ההבנות הכי חשובות שלי על אובדן וצער

לא כולם יכולים להיאחז בתקווה, כי לפעמים הכאב פשוט ממלא את כל המקום
לא כל כאב יכול להפוך לצמיחה. לא כל משבר צריך להגיע עם שיעור.

אז מותר פשוט להגיד:
כן. זה חרא.
וכן. זה כואב.

החופש הגדול כאמא גרושה הרבה אמהות נכנסות לסטרס לקראת החופש הגדול ועוד יותר בסוף אוגוסט- כשאין מסגרות לילדים ועכשיו את צר...
10/08/2026

החופש הגדול כאמא גרושה

הרבה אמהות נכנסות לסטרס לקראת החופש הגדול ועוד יותר בסוף אוגוסט- כשאין מסגרות לילדים ועכשיו את צריכה לשבור את הראש איך את מעסיקה אותם.

כשאת גרושה זה מורכב עוד יותר כי גם אם הילדים אמורים להיות אצל אבא חלק מהזמן, איכשהו את עדיין מוצאת את עצמך אחראית כמעט בלעדית על הילדים בחודשיים הללו ואת צריכה לג'נגל בין ילדים, בית ועבודה שלא בהכרח מתחשבת.

עם כל הטרלול , אני דווקא אהבתי את החופש הגדול

אהבתי שלא צריך לקום בבוקר בלחץ.
לא להעיר, לא להכין כריכים, לא לבדוק מי התלבש ומי עדיין במיטה, לא לצעוק "נו, אנחנו מאחרים", ולא לחשוב בערב על שיעורים, מבחנים ועוד לחצים שבחופש הגדול נעלמים.

התאים לי השיבוש הזה בסדר היום.

ברור שהיה "משעמם לי".
והיו מריבות.
והיו ימים שכבר לא ידעתי מה לעשות איתם.
אבל מבחינתי זה היה נסבל יותר מהמרוץ של שנת הלימודים.

ואז, לקראת סוף אוגוסט, היה מגיע הזמן המשפחתי שלנו.

לא טסנו לחו"ל. לא היינו במלונות יקרים או חופשות מיוחדות
היינו מטיילים. לפעמים עם חברים ולפעמים רק אנחנו.
ישנים בקמפינג או בבית הארחה בכנרת.

זה נשמע ממש נחמד כשכותבים את זה ככה, נכון ?

אבל לטייל לבד עם שלושה ילדים זה קשה. מאד קשה
זה לשאת את כל האחריות לבד ולהתמודד עם המריבות של הילדים והנהיגה וכל הלארגן ולסחוב

והיום, כשאני חושבת על זה, אני מבינה עד כמה חלק מזה נבע מהאמונה שאני חייבת "לפצות" אותם.
היה לי חשוב ליצור עבורם וגם עבורי זיכרונות משפחתיים ולא משנה אם לא היו לי כוחות ושהייתי בלי אוויר.

והנה שוב אוגוסט.

את רואה תמונות של משפחות באילת, ביוון, בקפריסין. בצימר או לפחות באיזו אטרקציה שווה כל יומיים.

ואת לא תכננת נופש כזה.
אולי כי אין לך מספיק כסף לחופשה יקרה
אולי אין לך מספיק כוח לארוז, לנסוע ולהתמודד לבד עם הילדים.
ואולי גם אין לך תקציב לכל האטרקציות האחרות.

ואז את מרגישה שהחופש שלהם לא מספיק.
את נכנסת למחשבות שהם מפסידים, שלא יהיו להם חוויות מדהימות מהחופש הגדול, ובינתיים הם איתך ואת מרגישה שאת צריכה לעשות יותר.

הם לא תמיד צריכים שתעשי יותר.
הם מעדיפים את הנוכחות שלך. את החיבור. את הזמן שלכם יחד.

ואת לא צריכה להוכיח לאף אחד שאת יכולה.
אם בא לך לקחת אותם לחופשה - קחי. גם אם זה רק לכמה ימים. גם אם זה קרוב. גם אם זה לא נראה כמו החופשות שאת רואה באינסטגרם.

ואם אין לך כסף לזה, או כוח לזה,
או אומץ להתמודד עם שלושה ילדים לבד במקום חדש

גם זה בסדר.

אפשר שיהיה קיץ טוב גם בלי אילת ובלי חו"ל ובלי לו"ז מלא באטרקציות.

ונכון, זה לא פשוט. לא מול הילדים וגם מול עצמך.
זה דורש שינוי נקודת מבט ומיקוד במה חשוב לך -החיבור שלכם כמשפחה, הזמן שלכם יחד, וגם זמן סולו עם כל אחד מהם.

כשזה יהיה ברור לך עמוק בפנים, יהיה לך יותר קל להעביר את המסר הזה גם לילדים.

אני חושבת שהדבר שהכי עזר לי היה להחליט מה אני רוצה שהילדים שלי יזכרו מהקיץ שלנו.
לא כמה אטרקציות עשינו.
אלא שהיה לנו זמן ביחד. שנהנינו, טיילנו, ושהיינו קצת פחות בלחץ.

וזו התזכורת שאני רוצה לתת לך עכשיו, רגע לפני סוף החופש:
אל תתני לתמונות של החופש של אחרים לגרום לך להרגיש שאת לא עושה מספיק.

את בוודאי עושה הרבה יותר ממה שנדמה לך.

החופש הגדול לא צריך להיות מושלם
הוא צריך להיות החופש שמתאים לך

יש אנשים שחושבים שמערכת יחסים עם בן הזוג נועדה לרפא את פצעי הילדות שלנו.יש בזה משהו נכון.מערכות יחסים אכן נוגעות במקומות...
15/06/2026

יש אנשים שחושבים שמערכת יחסים עם בן הזוג נועדה לרפא את פצעי הילדות שלנו.
יש בזה משהו נכון.

מערכות יחסים אכן נוגעות במקומות העמוקים ביותר שלנו. הן מפגישות אותנו עם פחדים, חסכים ופצעים ישנים שלא תמיד ידענו שהם עדיין שם.
אבל יש כאן גם בלבול.

רבים משליכים על בן הזוג את האחריות לרפא את הכאב שלהם, בעוד שבפועל הדרך להחלמה עוברת דרך ההתמודדות שלנו עם מה שבן הזוג מעורר בנו.
עם אותם טריגרים שגורמים לנו להתגונן, לברוח, להילחם או לתקוף.
אותם מנגנוני הישרדות שפיתחנו לאורך השנים כדי להגן על עצמנו.

המחשבה הזאת עלתה בי כשישבתי עם זוג הורים בתהליכי פרידה.
במהלך המפגש נשמעו צעקות, הרבה כעס והמון האשמות.
אבל מעבר למילים, יכולתי ממש להרגיש את הכאב.
את הבדידות.
את התחושה של כל אחד מהם שהוא לא נראה, לא מובן ולא מקבל את מה שהוא כל כך זקוק לו.

"הוא תמיד תוקף."
"היא תמיד מתרחקת."
ככה הם תיארו אחד את השנייה כשהגיעו אליי להדרכה.
הוא הרגיש שהיא לא באמת איתו.
שכשקשה, כשיש קונפליקט, כשהוא צריך אותה היא נעלמת.
היא הרגישה שהוא לא מפסיק ללחוץ.
שכל שיחה הופכת לחקירה, שכל ויכוח הופך למתקפה.

וככל שהעמקנו, ראיתי שני אנשים שפוחדים להיפגע.

אצלו, הפחד מנטישה ומבדידות הפעיל מצב של מלחמה.
כשהוא הרגיש שהיא מתרחקת, הוא דחף יותר, דרש יותר, כעס יותר, ניסה לקבל תשובה עכשיו.
אצלה, דווקא העוצמה של התגובה שלו הפעילה את מערכת ההגנה שלה.
כשהרגישה מוצפת, מבוקרת או מותקפת, היא נסגרה, שתקה, התרחקה או פשוט ויתרה על השיחה.

וכך נוצר מעגל:
הוא נלחם כי הוא מפחד לאבד.
היא מתרחקת כי היא עימות מפחיד אותה.
ככל שהוא רודף יותר , היא בורחת יותר.
ככל שהיא בורחת יותר , תחושת הנטישה שלו גדלה.
ושניהם נשארים עם אותה תחושה כואבת:
"לא רואים אותי."

אחד הדברים המשמעותיים ביותר בתהליך הוא להבין שההתנהגות שאנחנו רואים היא לא בהכרח הסיפור.
מאחורי הכעס יכול להסתתר פחד.
מאחורי ההתרחקות יכולה להסתתר מצוקה.

אין כאן באמת מי צודק ומי לא אלא שני אנשים פצועים שמדברים זה עם זה דרך מנגנוני ההגנה שלהם.
וכשמצליחים לזהות את הפצע שמפעיל את התגובה אפשר להתחיל להגיב אחרת. מתוך בחירה

אתמול סיימתי עוד מחזור של הסדנה הרגשית-פיננסית.האמת?לא כך תכננתי לסיים אותו.המפגש האחרון היה אמור להתקיים פנים אל פנים, ...
09/06/2026

אתמול סיימתי עוד מחזור של הסדנה הרגשית-פיננסית.

האמת?
לא כך תכננתי לסיים אותו.

המפגש האחרון היה אמור להתקיים פנים אל פנים, אבל המציאות של הימים האחרונים והמצב הביטחוני שינו את התוכניות, ובסופו של דבר נפגשנו בזום.
את ההודעה על המעבר לזום קיבלתי כשהייתי בנסיעה בדרך להדרכת הורים גרושים.

בזמן הנהיגה הראש שלי כבר התחיל לחשב מסלול מחדש איך מעבירים את הפעילות שתכננתי כפרונטלית לזום? איך שומרים על החוויה גם דרך המסך?

זה היה שיעור קטן במה שאנחנו מדברות עליו בסדנה.

לא תמיד אפשר לשלוט בנסיבות, אבל אפשר לעצור, להתאים את עצמנו ולהמשיך
כי החיים לא תמיד עובדים לפי התוכנית..
יש אירועים שלא בחרנו בהם.
יש שינויים שנכפים עלינו.
יש תקופות של חוסר ודאות.

השאלה היא לא אם יהיו שיבושים בדרך אלא כשיהיו שיבושים - איך אנחנו ממשיכות ?

במהלך הסדנה דיברנו על כסף, על הרגלים, על פחדים, על אמונות ועל קבלת החלטות.

דיברנו רבות על היכולת לקחת בחזרה את תחושת השפעה על החיים שלנו.
גם כשהמציאות בחוץ לא תמיד יציבה.
להתחיל תנועה קטנה, להתחייב לדבר אחד כי החיים לא מחכים לתנאים מושלמים

אני מסיימת את המחזור הזה עם הרבה הערכה לנשים שבחרו להגיע, לשתף, להתבונן בעצמן ולעשות שינוי ועם תזכורת שגם בתקופות של חוסר ודאות אפשר להמשיך לצמוח.

ותודה לכן על האמון ועל הזכות ללוות אתכן בדרך

"הדבר הראשון זה להאמין בעצמך שאת מסוגלת ולתת זמן להירפא."זה מה שא' ענתה לי במפגש הסיום שלנו, כששאלתי אותה: "אם תפגשי היו...
07/06/2026

"הדבר הראשון זה להאמין בעצמך שאת מסוגלת ולתת זמן להירפא."

זה מה שא' ענתה לי במפגש הסיום שלנו, כששאלתי אותה:
"אם תפגשי היום אישה שנמצאת במקום שבו את היית כשהכרנו, מה הדבר הכי חשוב שהיית אומרת לה?"

כשא' הגיעה אליי לפני שנה וקצת. היא הייתה אחרי עשרות שנים של נישואים בהם היא חוותה אלימות רגשית וכלכלית.

גם אחרי הפרידה, הקושי לא הסתיים.
ההליכים המשפטיים והכלכליים נמשכו, ההסכמות לא כובדו, וכל עימות עם הגרוש עוררו מחדש את הטראומה

הקושי הגדול היה להאמין בעצמה.
להאמין בשיקול הדעת שלה, שהיא יודעת לקבל החלטות
להאמין שהיא יודעת מה צריך לעשות בתפקיד החדש ולא לחשוב שהיא לא מספיק טובה.
להאמין שהיא יכולה לבנות חיים חדשים אחרי שנים שבהן הקול שלה הלך והצטמצם.

והיה שם גם פחד נורא מההשלכות של הבחירות שלה

במהלך השנה וחצי האחרונות הלכנו צעד צעד.
היו ימים של התקדמות וימים של נסיגה.
היו רגעים של אמונה ורגעים של תסכול.
והמציאות המשיכה להכאיב. ויחד עם הכאב נפתח גם צוהר לתקווה.

לאט לאט , נבנה משהו חדש
א' התחילה לסמוך על עצמה.
היא למדה לזהות את הצרכים שלה.
להציב גבולות.
להפסיק למדוד את הערך שלה דרך העיניים של אחרים.
ולראות שגם כשהמציאות שהיא רוצה לעצמה עדיין לא התממשה במלואה היא כבר לא אותה אישה שהייתה בתחילת הדרך.

במפגש הסיום הסתכלתי עליה וראיתי אישה חזקה יותר.
לא כי כל הבעיות נעלמו, אלא כי היא גילתה בתוכה כוחות שהיו שם כל הזמן, ורק חיכו לקבל מקום.

והמשפט שלה נשאר איתי:
"תאמיני בעצמך שאת מסוגלת. ותני לעצמך זמן להירפא."

החלמה ממשבר היא לא מרוץ ופצעים שנוצרו במשך שנים לא נסגרים בשבוע.
כשנותנים לעצמנו זמן, תמיכה ואמונה, וגם לומדים לשים לב לדברים הטובים ולא רק למה שעדיין פחות - דברים מתחילים להשתנות.

וזה ממש לא קל לראות את הניצוץ הקטן כשאת עמוק בתוך החשיכה.
לכן לפעמים צריך מישהי שתלווה אותך בדרך

האומץ ליצור תנועה 👣כשיוצאים לדרך, לא תמיד יודעים איך יראה סוף המסלול. אבל לפעמים, כל מה שצריך זה פשוט להעז לעשות את הצעד...
25/05/2026

האומץ ליצור תנועה 👣

כשיוצאים לדרך, לא תמיד יודעים איך יראה סוף המסלול. אבל לפעמים, כל מה שצריך זה פשוט להעז לעשות את הצעד הראשון.

אנחנו נמצאות עכשיו בעיצומו של מחזור נוסף בסדנת "שקט פיננסי הוא שקט נפשי", ומתחילות לראות את התנועה הקטנה, כמעט בלתי נראית אבל נוכחת אם זה השינוי בתפיסה, או בהרגל אחד שעושה הבדל .

התהליך הזה מביא איתו שני כוחות חזקים:
1. לקיחת אחריות – ההבנה שהשליטה על העתיד הפיננסי שלנו נמצאת בידיים שלנו, ורק שלנו.
2. תחושת מסוגלות – הידיעה הברורה שאנחנו יכולות, יודעות ומסוגלות לנהל, להוביל וליצור לעצמנו מציאות של שקט וביטחון.

שקט פיננסי הוא לא רק מספרים בבנק, הוא קודם כל שקט נפשי. מסע של אלף מייל מתחיל בצעד אחד קטן והתנועה שכבר נוצרה בחדר הזה היא ההוכחה הכי טובה לכך

07/05/2026

שקט פיננסי הוא שקט רגשי

כשמדברים על כסף את מרגישה שאת מאבדת שליטה ?
הרבה נשים אחרי גירושין חוות חרדה כלכלית:
"איך אתמודד?"
"אני לא מבינה בזה"
"אני לא רוצה לפתוח את החשבון בכלל"

מזמינה אותך לסדנה בדיוק עבורך

במהלך המפגשים אנחנו מחברות בין רגש וכסף בין מה שהלב סוחב לבין מה שהראש חושב.
את תלמדי לראות את המספרים מבלי לפחד מהם.
בסוף הסדנה תביני שתקציב זה מצפן -זו הדרך להגשמת חלומות ולא מחסום
כי כשיש לך שליטה יש לך שקט

מתחילות ביום שני הבא 11.5.2026 ברחובות

רישום לסדנה שקט פיננסי הוא שקט נפשי
https://h5a.info-cloud.co.il:1443/Login?loginFor=Registration

מחכה לך,
מיכל אוליאל
מטפלת רגשית ומלווה פיננסית בפרידה וגירושין

ואם את מתלבטת או לא בטוחה אם הסדנה מתאימה לך , מוזמנת לפנות להתייעץ
מיכל אוליאל - 050-6512958

Address

Nili

Alerts

Be the first to know and let us send you an email when מיכל אוליאל - מלווה רגשית ופיננסית בתהליכי פרידה וגירושין posts news and promotions. Your email address will not be used for any other purpose, and you can unsubscribe at any time.

Contact The Practice

Send a message to מיכל אוליאל - מלווה רגשית ופיננסית בתהליכי פרידה וגירושין:

Shortcuts

Share