31/03/2026
מוקסיפן זה החיים!
וגם, ילדי קשב שלא מפסיקים לדבר, גם אחרי שביקשנו מהם הם צריכים עוד מילה להוסיף או עוד פעם אחת להגיד. זה לא התנהגותי! זה המוח שלהם… 🧠
זה יפורש כחוסר התחשבות בסביבה, או בעיה של הבנת סיטואציות חברתיות, כשבפועל המוח המורכב מאוד שלהם הוא זה שמביא להתנהגות הלא נשלטת הזו ויש 2 סיבות מרכזיות.
הראשונה, זו דרך לווסת את עצמם. המוח שלהם מחפש אירועים דופמינרגים כדי להעלות את רמת העוררות שלו. זה ניסיון לטיפול עצמי בעצם. הם צריכים להעלות את רמת העוררות שלהם כדי לתפקד, כדי להתרכז במשהו הם ממש זקוקים לגירוי מתמיד. הדיבור עם אחרים או אפילו עם עצמם עוזר להם לשמר על רמה מסוימת של דופמין ושקט יכול להיות ממש אסון עבורם.
הסיבה השניה, שהיכולת לעצור דחף, גם מילולי וגם מוטורי, נמצאת בקורטקס הפרה פרונטלי. זה בעצם התפקוד הניהולי שנקרא ״עיכוב תגובה״. ואצל ילדי קשב החלק הזה במוח מתפתח בעיכוב ולכן אין להם את הברקסים שצריך כדי לעצור דחף להגיד משהו. מהרגע שעולה בילד דחף להגיד משהו עד שהוא אומר אותו, זה מיידי ואין שם שום מרחב לבחירה גם אם ממש ביקשתי ממנו לא לדבר עכשיו. זה קושי אמיתי ואורגני לעצור רכבת שכבר יצאה מהתחנה.
אצל מבוגרים אגב זה משתפר אבל עדיין מאתגר אותנו במידה רבה והרבה פעמים נתפס כחוסר התחשבות או חוסר טאקט.. או חוצפה.
הבנת המנגנונים הביולוגיים היא קריטית כדי לסייע לילדים וגם למבוגרים עם הפרעת קשב. גם כדי להבין מה הסיבה שזו ההתנהגות שנראה, וגם כדי לשדך אסטרטגיה מותאמת שמתבססת על המנגנונים האלו בדיוק.
לחצי על הלינק וקבלי פרטים על ״מאסטר בקשב״
https://www.rachelikarissi.com/masterbekeshev3