בית חולים בילינסון

20/09/2026

בעקבות פניות, ברצוננו להבהיר: שמו של מרכז רפואי רבין לא השתנה, לא הוסר ולא ישתנה.
העדכון המיתוגי הוא גרפי בלבד, ואינו משנה דבר ממהות השם וההנצחה.

המרכז נקרא על שמו של ראש הממשלה ושר הביטחון יצחק רבין ז"ל, מתוך הערכה עמוקה וגאווה גדולה במורשתו של אחד מגדולי מנהיגי מדינת ישראל.
השם וההנצחה הם חלק בלתי נפרד מהזהות וההיסטוריה של מדינת ישראל.

העדכון הוויזואלי נועד אך ורק להקל על המטופלים ובני משפחותיהם בניווט ובזיהוי הקמפוסים של המרכזים הרפואים בילינסון והשרון, כפי שעלה מצורך של מטופלים.

שני בתי החולים פועלים וימשיכו לפעול תחת השם המאגד והמוביל: מרכז רפואי רבין.

גמר חתימה טובה.

20/09/2026

17/09/2026

דלתות האמבולנס נפתחו.
אבל לחדר הלידה כבר לא היה זמן להגיע.

קים משולם קמה בבוקר ולא דמיינה שככה ייראה היום שלה.

באמצע נסיעה עם בעלה, השניים הבינו שהלידה כבר בעיצומה ושצריך להגיע בדחיפות לבית החולים. קים פונתה באמבולנס לבילינסון - אבל כשהגיעה לשערי בית החולים, היה ברור שהתינוקת לא מתכוונת לחכות אפילו עוד כמה דקות.

מאיה סגלוביץ, אחראית חדר הלידה, הבינה מיד:
לא מספיקים להגיע לחדר הלידה.
יולדים כאן. עכשיו. בתוך האמבולנס.

שלוש מיילדות נכנסו במהירות פנימה, ובתוך רגעים הפך האמבולנס לחדר לידה מאולתר.

ושם, ממש בכניסה לבילינסון, הגיחה לעולם תינוקת בריאה ומתוקה במשקל 3.56 ק״ג 🪬❤️

אמא ותינוקת מרגישות מצוין, ואנחנו נשארנו עם סיפור אחד שקשה לשכוח.

יש הפתעות שאי אפשר לתכנן.
ויש דרך מרגשת במיוחד לפתוח שנה חדשה. 🍎❤️

מזל טוב לקים ולמשפחה, וברוכה הבאה לעולם, קטנטנה

16/09/2026

זה בסדר להיות מודאג. זה לא בסדר להיות אלים.

למרכז לרפואה דחופה מגיעים ברגעים שבהם הכי צריכים אותנו.
עם כאב, פחד, דאגה וחוסר ודאות.

ובדיוק ברגעים האלה, הצוותים שלנו כאן.
לטפל, להקשיב, להסביר, להרגיע ולעשות כל שניתן כדי לעזור.

מאחורי כל חלוק, מדים או דלפק יש אדם שבחר להיות כאן בשבילכם.
רופאות ורופאים, אחיות ואחים, מזכירות ואנשי צוות שנותנים מעצמם בכל שעה, בכל יום.

אנחנו מבינים את הדאגה. גם את הלחץ והתסכול.
אבל אלימות, מכל סוג, היא קו שאסור לחצות.

גם ברגעים הכי קשים, אנחנו כאן בשבילכם.
בואו נשמור על מי שנמצאים כאן בשביל כולנו.

צילום: שלומי יוסף

15/09/2026

אפשר לדבר על פריצות דרך. לפעמים הדבר החשוב ביותר הוא פשוט להגיע בזמן 🎀

לרגל חודש המודעות לסרטן השד, פרופ’ רינת ירושלמי, מנהלת יחידת השד במרכז דוידוף לטיפול וחקר הסרטן, השתתפה במפגש בבית הנשיא עם רעיית הנשיא מיכל הרצוג, חברות הוועדה המדעית והוועד המנהל של “אחת מתשע” ועובדות העמותה.

ובתוך השיח על מחקר, טיפולים והתקדמות רפואית, עלה נתון שחשוב לעצור עליו:

כ־25% ממקרי סרטן השד בישראל מתגלים בנשים מתחת לגיל 50.

תוכנית הסקר הלאומית פונה באופן יזום לנשים מגיל 50 ומעלה - אבל הסיכון אינו מתחיל בגיל 50.

אז מה אפשר לעשות קודם?

צעד ראשון הוא להכיר את הסיכון האישי שלך. מילוי שאלון להערכת סיכון עשוי לזהות צורך אישי להתחיל בדיקות סקר בגיל מוקדם יותר.

פרופ’ ירושלמי שיתפה מהניסיון שנצבר בבילינסון ומהשינוי שעוברת רפואת סרטן השד - מאבחון מדויק יותר ועד טיפולים מתקדמים ומותאמים אישית.

טלי רוזין, מנכ”לית “אחת מתשע”, הדגישה שגם הגילוי המוקדם הולך היום לכיוון אישי יותר: התאמת המעקב לגורמי הסיכון של כל אישה. לדבריה, כל אישה מגיל 25 ומעלה צריכה לפחות פעם אחת למלא שאלון להערכת סיכון ולפנות איתו לרופא.

כי גילוי מוקדם לא מתחיל רק בבדיקה.
הוא מתחיל בלדעת מה הסיכון שלך - ולא לחכות לגיל שבו מישהו יזמין אותך להיבדק.

11/09/2026

בחג הזה יש מי שירימו כוסית 🥂
ויש מי שיעביר את החג במשמרת ❤️

בזמן שרובנו נהיה סביב שולחן החג,
הם יהיו כאן - במחלקות, בחדרי הלידה, במלר״ד, בטיפול נמרץ, במטבח ובכל מקום שבו צריך אותם.

אז רגע לפני שהחג נכנס, ביקשנו מהאנשים שישמרו עלינו גם השנה החדשה לעצור לכמה שניות ולאחל לכם משהו משלהם.

ומה נאחל אנחנו?
שנה של בריאות, בשורות טובות ורגעים משמחים.
ושניפגש כאן בעיקר בנסיבות טובות 😊

שנה טובה מכל משפחת בילינסון ❤️

10/09/2026

יש מפגשים שקשה למצוא להם את המילים הנכונות.

בערב יום העצמאות האחרון, בנימין ימנו זלקה ז״ל הגיע לבילינסון במצב קשה לאחר אירוע הדקירה בפתח תקווה. במשך שעות ארוכות נלחמו אנשי ונשות הצוות על חייו. הם עשו כל שניתן, עד הרגע האחרון.

השבוע, כמה חודשים אחרי אותו לילה, חזרה אחותו, יירוס זלקה, לבילינסון. הפעם היא הגיעה כדי לומר תודה ולאחל שנה טובה לצוות שנלחם על חייו של אחיה.

יחד עם עדינה בזונך, בת דודתו, ואסייה אלמו, חברה טובה של יירוס, היא פגשה שוב את אנשי ונשות הצוות שהיו שם באותו לילה: ד״ר איליה קגן, מנהל מחלקת טיפול נמרץ כללי, אנה קופמן, האחות האחראית, העובדות הסוציאליות דורין שמיר־ברנון ורונית הילל, שליוו את המשפחה ברגעים הקשים ביותר, ולצדם הרופאות והרופאים, צוות הסיעוד ושאר אנשי הצוות שהיו שם עבור ימנו ומשפחתו.

יירוס עברה ביניהם, חילקה עציצים קטנים לשנה החדשה ובעיקר ביקשה להודות. על המאמץ. על הטיפול. על כך שלא ויתרו ונלחמו על אחיה בכל דרך שיכלו.

המפגש התקיים בשיתוף מיזם ״משהו קטן וטוב״, מיזם התנדבותי שפועל כדי להכניס רגעים של אנושיות, חום וטוב לחוויית האשפוז בבתי החולים בארץ.

מאז מותו של ימנו, יירוס מנסה להמשיך בדרכה את מה שהיה כל כך מזוהה איתו - טוב הלב שלו, הנתינה והיכולת לראות את מי שנמצא מולו.

עבור הצוות בבילינסון, שגם אותו טלטל אותו לילה, המפגש הזה היה רגע עוצמתי במיוחד.
לפגוש שוב את המשפחה. לחבק. להיזכר. ולשמוע שתי מילים שלא מובנות מאליהן: תודה שנלחמתם.

ימנו איננו, אבל הטוב שהיה בו ממשיך לעבור מאדם לאדם.

והשבוע, רגע לפני שנה חדשה, משהו קטן ממנו חזר לבילינסון 🌱

יהי זכרו של בנימין ימנו זלקה ז״ל ברוך 🙏

08/09/2026

חדש אצלנו. ולא, הפעם זו לא טכנולוגיה רפואית 😉

אותו שם. אותה עשייה. מראה חדש.

הלוגו של בילינסון התחדש - מדויק יותר, עדכני יותר, אבל מאחוריו נשאר בדיוק אותו בילינסון :
האנשים, המקצועיות, החדשנות והרגעים הגדולים והקטנים שמתרחשים כאן בכל יום.

כי לוגו יכול להתחדש.
אבל הלב שמאחוריו נשאר אותו לב 💙

נעים להכיר מחדש - בילינסון

07/09/2026

קרינה שמסוגלת לפגוע בגידול בדיוק של מילימטרים.
לעקוב אחרי הנשימה.
ובחלק מהמקרים - לקצר שבועות של טיפול לימים ספורים.

זו הרדיותרפיה של היום.

ב־7 בספטמבר מציינים ברחבי העולם את יום הרדיותרפיה הבינלאומי - הזדמנות לדבר על אחד הכלים המרכזיים בטיפול בסרטן, ובעיקר על הדרך העצומה שהוא עבר.

הרדיותרפיה עצמה אינה חדשה.
אבל רמת הדיוק שאליה היא הגיעה - בהחלט כן.

היום, הרבה לפני שהקרינה הראשונה ניתנת, מתחיל תכנון מדויק של הטיפול. באמצעות הדמיות מתקדמות ממפים את הגידול ואת האיברים שסביבו, מתכננים את כיוון ועוצמת הקרינה ומתאימים את הטיפול לכל מטופל ומטופלת.

ובחדר הטיפולים, הטכנולוגיה ממשיכה לעבוד: מערכות הדמיה מאפשרות לוודא שהקרינה מגיעה בדיוק למקום שתוכנן, ובטיפולים מסוימים ניתן אפילו להתחשב בתנועת הגוף והנשימה בזמן אמת.

כי כשמדובר בקרינה, לפעמים מילימטרים עושים הבדל.

הדיוק הזה מאפשר במקרים רבים לתת מינון גבוה וממוקד יותר לגידול, תוך צמצום החשיפה של הרקמות הבריאות. ובחלק מסוגי הסרטן הוא מאפשר גם לעבור מסדרות טיפול ממושכות למספר קטן יותר של טיפולים.

וכדאי לדעת עד כמה הרדיותרפיה משמעותית:
כמחצית מחולי וחולות הסרטן יזדקקו לטיפול בקרינה בשלב כלשהו במהלך מחלתם – כחלק מטיפול שמטרתו ריפוי או לצורך הקלה על תסמינים.

אבל מאחורי כל טיפול מדויק כזה אין רק טכנולוגיה.

יש צוות שלם של רופאות ורופאים, פיזיקאיות ופיזיקאים רפואיים, רנטגנאיות ורנטגנאים, אחיות ואחים ואנשי ונשות מקצוע נוספים, שמתכננים, בודקים ומוודאים פעם אחר פעם שכל פרט נמצא במקום הנכון.

יותר מ־100 שנה של התקדמות הפכו את הקרינה מכלי טיפולי עוצמתי - לכלי עוצמתי ומדויק הרבה יותר.

וזה בדיוק הסיפור של הרדיותרפיה המודרנית:
לא רק להגיע אל הגידול.
אלא לדעת להגיע אליו בצורה מדויקת ככל האפשר - ולשמור על מה שסביבו.

06/09/2026

מה הקשר בין חיזוי מחלת הסרטן לבינה מלאכותית?

בעולם הרפואה המסורתי, ההחלטות תמיד התבססו על סטטיסטיקה. שאלנו את עצמנו: "מה עובד עבור רוב האנשים?". אם טיפול מסוים עזר ל-60% מהחולים, הוא נחשב להצלחה.

אבל מבחינתנו, המטופל שמולנו הוא לא אחוז מסוים. הוא 100% עולם ומלואו. אנחנו לא רוצים לדעת מה עובד עבור "הרוב", אנחנו רוצים לדעת מהו הטיפול המדויק והנכון ביותר עבור האדם הספציפי שיושב מולנו בחדר. כאן נכנסת המהפכה הגדולה ביותר של ה-AI: יכולת החיזוי. 🤖✨

פרופ' גל מרקל, מנהל מרכז דוידוף לטיפול וחקר לסרטן בבילינסון, מסביר למה זה משנה חיים.