GeneaShoah, Ramat Gan (2026)

01/06/2026

📜 היום השני בכנס השנתי של העמותה הישראלית לחקר שורשי משפחה (עיל"ם). הנושא השנה: "חידושים על היישוב הישן". והמיקום, כמובן, בהתאמה: טבריה, אחת מארבע ערי הקודש של היישוב הישן.

האולם מלא באנשים שכל אחד מהם מחזיק חוט אחד של סיפור ומחפש לאן הוא מתחבר. יש משהו מרגש בלשבת בין אנשים שמבינים בדיוק למה שם אחד ישן יכול לשנות את כל התמונה.

טיפ קטן למי שיש לו ענף משפחתי ביישוב הישן, כלומר בקהילה היהודית בארץ ישראל עוד לפני 1882: אל תדלגו על מפקדי מונטיפיורי.

המפקדים, שנערכו בין 1839 ל-1875, כוללים לעיתים שם, גיל, מצב משפחתי, עיסוק, ולעיתים גם את ארץ המוצא. לא פעם זה בדיוק הגשר שמחבר בין מצבה בהר הזיתים, מסמך קהילתי ישן, או מסורת משפחתית, לבין עיירה קטנה בגליציה, במרוקו, בליטא או במקום אחר בתפוצות.

כי לפעמים בגנאלוגיה, רק חסר לנו פרט קטן שמחבר את הכול. 🕯️

יש לכם שורשים בירושלים, צפת, טבריה או חברון מלפני סוף המאה ה-19? שתפו את הסיפור בתגובות. 👇

#גנאלוגיה #שורשים #טבריה #עילם
IGS עיל"ם
העמותה הישראלית לחקר שורשי משפחה

21/05/2026

🕯️ The Torah gives us 613 commandments. It also gives us something quieter: a record of who came from whom.

Shavuot begins this evening, the festival when we mark receiving the Torah at Mount Sinai.

We often speak of the Torah as a book of law: 613 commandments, ethics, a framework for living. And it is. But it is also a book of genealogy, of people, families, and the ties between them.

"These are the generations of..."

The Torah pauses, again and again, to record who came from whom: which parents, which children, which family, which tribe. Whole passages exist simply to map a lineage, to hold the line between one generation and the next.

That instinct didn't end at Sinai. It's the same one that makes someone open a drawer of old documents and wonder: where do I actually come from? From whom?

Most of us carry that question. The names of those who came before us. The lives they lived. The links that connect them to us across generations.

For Ashkenazi Jewish families, those answers are often assumed to be lost, a town whose name was half-remembered, a branch of the family that the 20th century scattered. Yet the records exist far more often than people imagine. They are simply spread across archives, languages, and borders, waiting to be connected.

The Torah reminds us that knowing where we come from is worth preserving. I help families recover exactly that: the names, the places, and the family ties that tell them who they are.

Wishing you a meaningful Shavuot — חג שבועות שמח 🌿

What's one story about your family you'd want your children to still know in fifty years? 👇

04/05/2026

🔥 À Lag Baomer, nous nous souvenons des grands. Mais qui se souvient des nôtres ?

À Lag Baomer, la mémoire de Rabbi Shimon Bar Yohaï illumine le monde juif.

Des chants.
Des bougies.
Des feux.
Des prières.
Une mémoire vivante, transmise de génération en génération.

Et peut-être que cette lumière peut aussi nous inviter à penser à d’autres âmes.

Nos arrière-grands-parents.
Nos arrière-arrière-grands-parents.
Ces hommes et ces femmes qui n’ont pas toujours laissé de grands enseignements écrits, mais qui nous ont laissé quelque chose d’immense :
la vie.

Connaissons-nous leurs noms hébraïques ?
Le lieu où ils sont nés ?
La date de leur décès ?
Leur yahrzeit ?

Parfois, une date oubliée peut être retrouvée.
Dans un acte de décès.
Sur une matzevah.
Dans une archive communautaire.
Dans un registre ancien.
Dans un témoignage familial.

Et soudain, ce n’est plus seulement une ligne dans un arbre généalogique.

C’est une bougie que l’on peut allumer.
Un Kaddish que l’on peut dire.
Une âme que l’on replace dans la chaîne de la mémoire juive.

À Lag Baomer, nous honorons la lumière des grands maîtres.
Et peut-être pouvons-nous aussi rallumer la mémoire de ceux qui, plus discrètement, ont porté notre histoire jusqu’à nous.

Parce que dans chaque famille, il existe des yahrzeit oubliés qui attendent d’être retrouvés. 🕯️🔥

20/04/2026

כשהצפירה חודרת אל הלב, היא לא רק עוצרת את הזמן – היא מחברת עולמות. 🕯️

מאחורי כל שם חקוק על אבן, מאחורי כל פנים בלוח המודעות, עומד ענף שלם של עץ משפחתי. ענף שנשבר, אך שורשיו נותרים עמוקים בתוך האדמה הזאת ובתוך הנשמה שלנו.

כגנאלוג, אני פוגש יום-יום את השרשרת שאינה נגמרת. אני רואה איך הזיכרון הופך לכוח, ואיך הידיעה "מאין באנו" מעניקה משמעות עמוקה יותר להקרבה של אלו שבזכותם אנו כאן. ככל שאנחנו מעמיקים בשורשים שלנו, כך אנחנו מבינים שהסיפור שלהם הוא למעשה הסיפור שלנו.

ביום הזה, יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולנפגעי פעולות האיבה, אנחנו לא רק זוכרים את הנופלים. אנחנו מכבדים את החיים שהם היו, את החלומות שהיו להם ואת השושלת שהם חלק ממנה.

יחד, נשמור על הלהבה בוערת. נזכור את העבר כדי להבטיח את העתיד.

נזכור את כולם. יהי זכרם ברוך. 🇮🇱

#יוםהזיכרון #יזכור #גנאלוגיה

14/04/2026

🕯️ Yom HaShoah 2026

Il y a 82 ans, Max Emanuel Wolfgang était déporté de Drancy par le Convoi 73, le seul convoi de France dirigé vers les Pays baltes. 878 hommes. 22 survivants. Lui n'est pas revenu.

Max Emanuel Wolfgang était mon arrière-grand-père.

Sa fille, ma grand-mère Monique, a porté cette histoire toute sa vie. Elle n'en parlait pas souvent. Mais un jour, elle a accepté de témoigner devant une caméra du Mémorial de la Shoah. Ce témoignage existe. Il est accessible à tous.

Ma grand-mère nous a quittés il y a quatre mois. Elle ne pourra plus raconter. Mais sa voix, elle, reste.

Aujourd'hui, en ce Yom HaShoah, je pense à ceux qui croient encore que le mal peut être apaisé par la compromission. L'Europe l'a appris dans le sang. Certains semblent l'avoir oublié. Le monde fait face, encore aujourd'hui, à des régimes qui asservissent leurs propres peuples et menacent les autres.

Hier comme aujourd'hui, face à la barbarie, certains choisissent la compromission dans l'espoir illusoire d'éviter la guerre. Mais l'histoire nous apprend que le prix de la faiblesse est toujours plus lourd.

Savoir d'où l'on vient, c'est aussi comprendre pourquoi il y a des choses pour lesquelles on ne transige pas.

🔗 Le témoignage de ma grand-mère est en commentaire.

03/04/2026

כשאמרנו "בכל דור ודור" השנה הרגשנו את זה במיוחד. 🍷

בין האזעקות, ההכנות והעייפות של הימים האחרונים, לרגע אחד סביב שולחן הסדר, הזמן עמד מלכת.

הבטנו באנשים סביב השולחן, שוחחנו על יציאת מצרים ועל המציאות שלנו, וראינו את עצמנו (ממש עכשיו) יוצאים ממצרים. המטוסים שטסו למרחקים להגן עלינו הם רק תזכורת נוספת לכך ששרשרת הדורות שלנו לעולם לא תיקטע.

התפקיד שלנו הוא להיות הגשר. לחבר את הדור הבא לשורשים שלהם כדי שיהיה להם הכוח לעמוד איתנים מול כל מה שיבוא.

אני מאחל לכולכם חג פסח כשר, שמח, שקט ומשפחתי. שנדע לשמור על הסיפורים של אלו שקדמו לנו, כדי לתת כוח לאלו שיבואו אחרינו.

מועדים לשמחה ושקט לכל בית ישראל. 🇮🇱✨

#פסח #גנאלוגיה #שורשים

18/03/2026

There is a profound sense of "beginning" in the air this week as we approach Rosh Chodesh Nissan. In the Jewish calendar, this is the first of months, the season of renewal and the birth of our collective story. 🌸

Every new beginning draws its strength from what came before. For our people, that strength flows through three timeless currents: Roots. Resilience. Renewal.

Living through these historic days in Israel—amidst the echoes of operations "Roaring Lion" and "Epic Fury," and the quiet strength of our communities—I am reminded that we are never truly alone in our struggles. Our roots run deep, reaching back through centuries of Jewish history, all across the world, shaping the resilience we feel in our veins today.

You may find yourself noticing, as history unfolds around us in real-time, a growing desire to understand the specific chapters your own ancestors wrote. How did they stand firm? What gave them the strength to begin again, time and time after?

Tracing your lineage is more than just finding names on a page; it is about recovering the blueprint of survival that is already part of who you are. As you look at the lion in this image, whose very strength is fueled by his roots, you might realize that knowing your past is the most powerful way to embrace your future.

As you reflect on the energy of this new month, perhaps it is the right time to bridge the gap between your history and your heritage. If you are ready to discover the stories waiting in your lineage, I am here to guide that journey.

16/02/2026

🇬🇧 The detective of your family history, version 2.0! 🕵️‍♂️💻

I joined the international AI caricature trend. While the image is fun, it perfectly captures the GeneaShoah spirit: combining passion for genealogy with cutting-edge tech to decipher the past.
Between old records and modern tools, I’m ready to connect the dots of your history.

🇫🇷 Le détective de votre histoire familiale, version 2.0 ! 🕵️‍♂️💻

J'ai cédé à la tendance internationale des caricatures IA. Si l'image est fun, elle résume parfaitement l'esprit GeneaShoah : allier la passion de la généalogie aux technologies les plus pointues pour déchiffrer le passé.
Entre vieux registres et outils modernes, je suis prêt à connecter les points de votre histoire.

🇮🇱 הבלש של ההיסטוריה המשפחתית שלכם, גרסה 2.0! 🕵️♂️💻

הצטרפתי לטרנד הקריקטורות הבינלאומי של הבינה המלאכותית (AI). אמנם התמונה משעשעת, אבל היא מסכמת בדיוק את הרוח של GeneaShoah: שילוב של תשוקה לגנאלוגיה עם הטכנולוגיות המתקדמות ביותר כדי לפענח את העבר.
בין רישומים ישנים לכלים מודרניים, אני מוכן לחבר את הנקודות של ההיסטוריה שלכם.

#גנאלוגיה

01/02/2026

🌳🌸ט"ו בשבט ה'תשפ"ו. כגנאלוג, ט"ו בשבט הוא תמיד רגע של התבוננות עבורי. הבוקר ראיתי תמונה של שקדייה פורחת. היא לא מחכה שהסערה תעבור. היא פורחת בתוך החורף, בתוך המתח, בתוך המציאות הישראלית שלנו. היא מזכירה לנו שבתקופת ט"ו בשבט, משהו עמוק מתחיל לקרות: השרף עולה.

השרף הזה הוא לא רק מים ומינרלים. בתוך העץ המשפחתי שלנו, השרף הוא הסיפור. הוא השמות, המקומות והזיכרונות שזורמים מהשורשים העמוקים שלנו, ומגיעים עד אלינו, כאן ועכשיו.

לפעמים, בתוך הרעש מסביב, אנחנו שוכחים כמה עוצמה יש בשורשים האלו. אנחנו שוכחים שהם אלו שמחזיקים אותנו יציבים כשבחוץ הרוחות מנשבות.

גנאלוגיה היא הדרך שלנו להזרים מחדש את השרף הזה. כשאנחנו מגלים מאיפה באנו, אנחנו לא רק חוקרים את העבר. אנחנו נותנים לעץ שלנו את הכוח ללבלב מחדש עבורנו ועבור הילדים והנכדים שלנו. אנחנו מתחברים למשהו שגדול מהרגע, למשהו נצחי.

השנה, בט"ו בשבט, אני מזמין אתכם לעצור לרגע ולהקשיב לשורשים שלכם. איזה סיפור הם מנסים לספר לכם?

חג אילנות שמח, וצמיחה מתוך שורשים חזקים. 🍷🍇

#טובשבט #גנאלוגיה #שורשים

27/01/2026

27 janvier 1945. Les grilles du camp d'extermination d'Auschwitz s'ouvrent.
81 ans plus t**d, des millions de noms restent sans visage. Des familles entières, effacées des arbres généalogiques.

Parmi les outils les plus précieux pour redonner une existence à ces disparus : les Feuille de Témoignage de Yad Vashem. Ces formulaires, souvent remplis à la main, contiennent bien plus qu'un nom :
→ Un lieu de naissance, parfois un shtetl aujourd'hui disparu
→ Une profession, un visage parfois
→ Le nom des parents
→ Et surtout... le lien avec celui qui témoigne.

📜 Et alors que vous lisez ces lignes, vous réalisez peut-être qu'une recherche n'est pas qu'une question de dates. Imaginez : découvrir que votre arrière-grand-oncle, dont personne ne parlait, a été inscrit par un cousin survivant en 1958. Qu'il existait. Qu'il était tailleur à Lublin. Qu'il avait trois enfants.

Ce n'est pas seulement de l'histoire. C'est la mémoire de votre famille qui reprend vie.

En ce jour de mémoire, vous ressentez sans doute ce besoin profond de savoir d'où vous venez. Si vous êtes prêt à lever le voile sur ces silences, je suis là pour vous accompagner avec la rigueur et l'empathie que votre histoire mérite. 🕯️

Parlons de votre histoire.

GeneaShoah

01/06/2026

21/05/2026

04/05/2026

20/04/2026

14/04/2026

03/04/2026

18/03/2026

16/02/2026

01/02/2026

27/01/2026

Address

Website

Alerts

Contact The Practice

Shortcuts

Share

Category