06/02/2026
מלא זמן לא כתבתי כאן, ולפעמים קופץ עולה בי קול שרוצה קצת לשתף, לספר, להיראות.
אז מעשה שהיה כך היה.
מעבר לדברים השונים העצמאיים שאני עושה, אני חונכת (מה שנקרא 'מחנכת' ברוב המקומות שהם לא בית הספר שלי) כיתה א' בבית ספר פתוח/דמוקרטי.
יש לנו צוות מדהים, ולאחת המדהימות נקרא פה ב'.
לפני כמה ימים יצא לנו לדבר, ואמרתי שיש לי תואר בחינוך, ואז היא כזה שאלה - "אה, למדת הוראה?"
ואמרתי לה שכן.
היא נראתה מופתעת, ומשהו בי התכווץ וקצת נעלב. למה? כי פירשתי את זה כאילו היא חושבת שאני לא מספיק ברמה גבוהה או משהו באזורים האלו (דיסקליימר: ברור שגם מישהו שלא למד תואר יכול להיות ברמה מאד מאד גבוהה כמובן ואולי לעתים ברמה גבוהה מכאלו שלמדו באופן פורמלי...).
אני מאד אוהבת וקרובה אליה, וכשנעלבים ממישהו שאוהבים זה כמובן די מבאס. נשאתי את זה איתי בערך יממה, ואז יום אחרי שזה קרה, נזכרתי שכשמישהו אומר משהו ואנחנו מפרשים אותו לא בהכרח כפי שהתכוון, זה מתכון לכאב מיותר.
אז החלטתי לשאול את ב' למה התכוונה בזה שחשבה שלא למדתי תואר, וגם אמרתי לה שאם יש משהו שאני נראית לה לא מספיק מקצועית בו, אשמח לדעת ולהשתפר.
ב' אמרה לי שפשוט היא יודעת שבתחום החינוך יש הרבה שלא למדו תואר, וגם שפשוט זה כל כך טבעי לי והיא רואה שאני חיה את זה ושלכן לא חשבה שבהכרח אטרח ללמוד תואר.
למה אני מספרת את כל זה?
כדי שלפחות לפעמים, נזכור שהרבה דברים שאנחנו קולטים הם פרשנויות שלנו ולעתים הם רחוקים מהאמת. כדי שבמקום להעלב ולהפגע נפתח שיחות ונברר דברים וככה נוכל גם להתקרב (בפגיעות ומתוך אמון שזה בסדר ושאפשר אולי גם לקבל פידבק כדי להתפתח ולהשתפר).
שתהיה שבת טובה ויפה ומחכה להתראות בפוסט הבא - כי יש כל כך הרבה תובנות בחיים האלו והגיע הזמן שוב לשתף בהן 🤍
(בתמונה אני עם אחד מהילדים המופלאים של כיתתנו בזמן שחילקנו להם את התעודה הראשונה שלהם - סיום מחצית א'!)
