09/09/2026
יש אנשים שלא מפסיקים להסביר את עצמם , לא כי הם דברנים, אלא כי עמוק בפנים הם מפחדים שלא יקבלו אותם.
אני פוגשת את זה לא מעט בטיפול.
“אני רק רוצה שהוא יבין למה עשיתי את זה.”
“אני חייבת להסביר לה שלא התכוונתי.”
“אני רוצה שיבינו שאני לא בן אדם רע.”
ומתחת לכל ההסברים האלה מסתתרת לפעמים שאלה הרבה יותר כואבת:
“אם הוא לא מבין אותי, אולי משהו בי לא בסדר?”
הצורך להסביר את עצמנו שוב ושוב יכול להיות קשור לפחד מדחייה, לריצוי, לביטחון עצמי נמוך ולצורך חזק באישור מהסביבה.
והעבודה היא לא ללמוד להגיד: “לא אכפת לי מאף אחד”.
ממש לא.
העבודה היא לבנות בתוכנו מקום שבו אני יכולה להקשיב לאחר, לבדוק את עצמי ואפילו לשנות את דעתי, בלי שהערך שלי יהיה תלוי בזה שהוא מסכים איתי.
אני אומרת הרבה בקליניקה:
תבדקי את עצמך, אבל אל תאבדי את עצמך.
כי כשאני יודעת מי אני ומה נכון לי, אני כבר לא צריכה להילחם כדי שכולם יבינו אותי.
לא כולם צריכים להבין אותי.
אני צריכה להבין אותי.
ואולי משם מתחיל משהו מאוד חשוב ,
היכולת לחיות את החיים שלי, ולא את הציפיות של כולם ממני.
אם גם אתם מרגישים שאתם עסוקים כל הזמן במה חושבים עליכם, אולי הגיע הזמן לבדוק מה אתם חושבים על עצמכם.
