שני סולומון - מנתחת התנהגות

שני סולומון - מנתחת התנהגות מטפלת בשיטת ניתוח התנהגות, בבעיות התנהגות בקרב ילדים ובני נוער, חרדה טבעיות תפקוד.

15/09/2026
10/09/2026
בואו נדבר על ה"חבר" החדש של הילדים שלנו. אם בעבר האתגר ההורים היה לגדל ילדים בעולם של מסכים, לאחר מכן בעולם רשתות חברתיו...
08/09/2026

בואו נדבר על ה"חבר" החדש של הילדים שלנו.

אם בעבר האתגר ההורים היה לגדל ילדים בעולם של מסכים, לאחר מכן בעולם רשתות חברתיות, אז כיום רבותיי אין ספק שהאתר האמיתי הוא הAI.

שלא תבינו, דעתי על הכלי שהוא מדהים, כולנו כחברה מנסים ובודקים אותו יום יום שעה שעה. אך יש שינוי בשטח שכבר מתרחש ושווה לתת עליו את הדעת:

נכון ל2026, לפי סקר של איגוד האינטרנט הישראלי ועמותת עלם, כ96% מהנוער הישראלי דיווחו שהם משתמשים בצ'אט בתדירות יומיומית.
55% דיווחו שהם משתמשים בו כחבר או חברה. ומתייעצים כשצריכים יעוץ רגשי או לפתור דילמה חברתית.

מצד אחד, זה נפלא שיש מערכת שיכולה להנגיש לילדים שלנו כלים רגשיים באופן זמין וברור. לתת מילים ושם במקומות שקשה להם לבטא מול מבוגר. לתת סיוע ללא תחושה של שיפוט.
אבל זה רק קביים. זה לא תחליף לאימון. אם כל התנצלות עוברת פילטר, אם כל הודעה עוברת ניתוח וליטוש, מה באמת נלמד כאן?

וכאן זה המקום שלנו כהורים, לעזור לילדינו להשתמש בכלי הזה כמקום לצמיחה ולגדילה, ולא כמקום לברוח אליו.
עודדו את הילדים לשיח אמיתי בתוך הבית. למדו אותם לקבל דעות גם אם הם נשמעות ביקורתיות.
צמצום ביקורת אל מול מחמאות. תבנו בבית שיח מקרב ועוטף.
והכי חשוב, תזכירו להם שהכלי הזה, הוא לא תחליף לקשר אנושי. ושהיותנו חסרי שלמות, בעלי מגרעות, "ולא בדיוק" זה מה שהופך אותנו לכל כך מיוחדים ויוצאי דופן!

📢📢תזכורת חשובה לקראת שנת הלימודים שבדרך: "כל ילד צריך מבוגר אחד שיאמין בו".  עכשיו זאת כבר לא קלישאה, זה מדעי. במחקר שנע...
23/08/2026

📢📢תזכורת חשובה לקראת שנת הלימודים שבדרך:

"כל ילד צריך מבוגר אחד שיאמין בו". עכשיו זאת כבר לא קלישאה, זה מדעי.

במחקר שנעשה באוניברסיטת מישיגן, ביקשו לבחון השפעות של מבוגרים על ילדים במסגרות חינוך. חוקרים בחרו בכל כתה באופן רנדומלי מספר ילדים, אותם הציגו לצוות החינוכי כמחוננים או בעלי יכולות.

לצוות החינוכי לא היה מושג לגביי המחקר והם התייחסו לילדים האלו כאילו הם אכן מיוחדים או בעלי יכולות יוצאות דופן.

תוצאות המחקר היו חד משמעיות: הילדים שנבחרו באקראי לצורך המחקר ותויגו כמחוננים הציגו יכולות גבוהות יותר. אף על פי שלא הוכח שהם אכן כאלו.

כלומר, ברגע הסביבה האמינה שהילד אכן מיוחד, התייחסה אליו כך, נתנה לילד להאמין שיש לו מסוגלות, אז אכן זה מה שקרה.
לתהליך הזה קוראים "אפקט מצטבר"- פעולה קטנה שחוזרת על עצמה בעקביות: מחמאה, חיזוק, ברכה. דברים קטנים המתרחשים באופן יומיומי.

וזה כל מה שילד צריך. מבוגר אחד שיאמין בו.

הרבה מהפוסטים שלי נוגעים באנשים, במקומות מאוד רגישים. לפעמים הדברים מעוררים דיון או מחלוקת, וזה בסדר! יש המון גישות היום...
20/08/2026

הרבה מהפוסטים שלי נוגעים באנשים, במקומות מאוד רגישים.
לפעמים הדברים מעוררים דיון או מחלוקת, וזה בסדר!
יש המון גישות היום בכל הנוגע לטיפול, לחינוך ולהורות.

אבל יש מכנה אחד, משותף לכולם. יש משהו אחד שאין עליו עוררין. כשכל מטפל נתקל בקצה דרך, או סימן שאלה:
אהבה היא התשובה.

אהבה היא הכוח הכי חזק שלנו. הכלי הכי אמיתי. הכי יעיל.
אהבה נמצאת בכל המקומות ה"לא מושלמים", הפחות אסתטיים.
אהבה נמצאת ביכולת שלנו להביט בפגמים שלנו, או של יקירינו ולהכיל אותם.
אהבה נמצאת ביכולת שלנו לראות בעצמנו את החוסר, ולסלוח.
אהבה נמצאת ביכולת שלנו לשגות, לטעות וללמוד מכך להמשך.

אז אם לפעמים מרגישים שאבדה הדרך, שלא יודעים בדיוק מה לעשות. תזכרו, שזה המקום שאהבה צריכה להיכנס. כנראה שחסר ממנה.

לייעוץ או שאלות נוספות מוזמנים ליצור קשר:
שני סולומון מנתחת התנהגות

מי לא מכיר את תחושת חוסר האונים הזאת של אמצע אוגוסט?! החום מחניק, אז מחפשים רק מקומות ממוזגים כי אי אפשר להישאר בביתהילד...
16/08/2026

מי לא מכיר את תחושת חוסר האונים הזאת של אמצע אוגוסט?!
החום מחניק, אז מחפשים רק מקומות ממוזגים כי אי אפשר להישאר בבית
הילדים כבר מרגישים את חוסר השגרה כי נגמרו גם הקייטנות
ושוב, צריך להתמודד עם עומסים רגשיים, למרות שקנינו להם *כמעט* כל מה שרצו.

הילדים שלנו מוצפים, בעיקר כי קשה להם לבחור.
כמה שפע חומרי יש היום, כל פריט מגיע בחמש גוונים לפחות... ו"למה לבחור אם אפשר גם וגם"?! אמרו בפרסומות.

התשובה: אנחנו בוחרים כדי להיות מאושרים. כן כן, זאת בדיוק הסיבה. רק כשאנחנו בוחרים אנחנו מצליחים לחוש תחושת סיפוק. תחשבו על ילדים, בעומק ההבנה שלהם כמה זה קשה להיות בלי יכולת בחירה.
כי כשאתה לא מסוגל לבחור, אתה תמיד עסוק בחסר, במה ש"ויתרת" עליו מתוך השפע הקיים.

אז פעם הבאה שקבלתם אומץ והלכתם עם הילדים בקניון, תתחילו לנסות ללמד אותם את המיומנות החשובה הזאת:
רק חטיף אחד. רק משחק אחד.
תחזקו אותם על הבחירות שהם עושים.

אולי בהתחלה זה יהיה קשה, אבל אחר כך הם ילמדו להיות מסופקים יותר, יכירו את עצמם טוב יותר דרך הבחירות שלהם, ובעיקר, יהיה להם סיכוי יותר טוב להיות מאושרים.

לשאלות נוספות, מוזמנים ליצור קשר:
שני סולומון מנתחת התנהגות.

קפה בשקט בבוקר, בכוס האהובה עליימבט לגינה לדקות ארוכותשיר שאני אוהבת באוטוארוחה משותפת פעם ביום עם המשפחהחיבוק של בוקר מ...
05/07/2026

קפה בשקט בבוקר, בכוס האהובה עליי
מבט לגינה לדקות ארוכות
שיר שאני אוהבת באוטו
ארוחה משותפת פעם ביום עם המשפחה
חיבוק של בוקר מהילדים
סוף יום...
מפגש קבוע עם חברות
חיבוק בלילה לפני שינה

זה מה שמחזיק אותי בתקופה הזאת. בהודיה גדולה!

מה הרשימה שלכם?

03/06/2026

שחיקה.
בואו נדבר על זה רגע.

כמה אנחנו שחוקים כחברה? כאזרחים? כאנשים? אני לא באמת צריכה למנות את הגורמים לכך, כל מי שחי במדינה בשש שנים אחרונות יודע.

אבל האם אנחנו יודעים לזהות שאנחנו שחוקים? לא תמיד זה יתבטא בעייפות, דיכאון או דחיינות.
לעיתים זאת פשוט תחושה מתמשכת של "ניצוץ" שאבד. אנחנו קמים כל בוקר לעבודה, מגיעים לסופש, יוצאים למסעדה...אבל ללא ציפייה אמיתית. ללא התלהבות באמת. ללא סקרנות טבעית של "מה יביא איתו הארוע".

וזאת רבותיי, שחיקה. זה אומר שאנחנו מוצפים ושאין לנו באמת מספיק חוסן להתמודד עם הכל אז עברנו לאוטומט. עבור רבים זה יכול להיות אוטומט טוב, אבל זה עדיין זה.

החדשות הטובות? יש דרכים לצאת ממצב האוטומט, לחזק חוסן נפשי ולאט לצאת ממצב שחיקה מתמשך:

• תנהלו עם עצמכם דיאלוג פנימי. ממש תדברו אל עצמכם בגוף שני "קומי כבר ותתחילי" , "יאללה, תתאפס תתחיל את היום". כאילו מדובר במישהו אחר שאתם פונים אליו ומסייעים לו.

• קול פנימי ככוח. במקום לשאול שאלות כמו : "למה דווקא היום?" "למה זה קורה לי". תשאלו "מה אני עושה עכשיו?" " מה הפתרון שהכי מתאים לי עכשיו". הקול הפנימי שואל שאלה, המוח מחפש תשובות. לפי השאלות שנשאל את עצמינו, המוח יבנה דפוס חשיבה.

• תפילה. תפילה היא כלי מאוד חזק כי היא מזכירה לנו פרופורציות. את מקומנו האמיתי בעולם ואת העובדה שיש בסופו של דבר בורא שמנהל הכל.

לסיום, לא חייבים להתמודד לבד עם עומסים רגשיים. רצוי תמיד לשתף אדם קרוב ואהוב, וגם עזרה מקצועית כשמרגיש צורך.

בברכה,
שני סולומון מנתחת התנהגות 🌷

04/05/2026

אם היינו צריכים לדמיין את הכלי הכי חזק שלנו, החרב הכי גדולה, השריון הכי עמיד, כוח העל -מה הוא היה?

התשובה אולי תפתיע אותכם, אבל הכלי הזה נקרא: חמלה עצמית.

חמלה עצמית היא הכלי שעוזר לנו לעבור את המציאות באופן הטוב ביותר, עוזרת לנו להפוך לגרסה הכי טובה של עצמינו, עוזרת לנו לעזור לאחרים והכי חשוב, עוזרת לנו להתגבר על כל פגיעה/טראומה. עוזרת לכל פצע להתאחות במהרה עוזרת לנו לנוע הלאה באופן הטוב ביותר. זאת לא הגזמה.

חמלה עצמית היא הבית הפנימי שלנו, היא זאת שעוזר לנו להגיע בסוף כל יום לחוף מבטחים.
אז למה כל כך קשה לנו ליישם את זה? למה אנחנו לא מצליחים לסלוח לעצמנו?

כי לסלוח לעצמנו, דורש לשחרר מאיזה חלום שאולי יהיה אחרת.
כי לסלוח לעצמנו דורש לשחרר מהיותנו צודקים.
כי לסלוח לעצמנו דורש לשחרר את הפחד, שאם אסלח, אטעה שוב.

כי לסלוח לעצמנו דורש לשחרר דפוס הישרדותי, שאם לא אסלח, אשמור על עצמי.
חמלה עצמית דורשת הכרה בחוסר השלמות שבנו.

וכן זה קשה. אני מוצאת את זה האתגר הכי גדול בתרבות ה"שלמות" שאנחנו חיים בה. אבל גם לא לסלוח זה קשה. לא לסלוח אומר שקשה לי לנוע. לא לסלוח אומר לחזור למחשבות טורדניות של כעס ותסכול. לא לסלוח כובל אותנו למחשבות, לאנשים, לרגשות שכבר לא רלוונטיים בהווה הקיים ובעתיד שנרצה.

חמלה עצמית ניתן לתרגל, כל יום, שעה שעה. זאת שפה שהנשמה צריכה ללמוד.
עלינו לומר לעצמנו שאנחנו טובים, אנשים עם כוונות טובות, שאנחנו עושים את הכי טוב שלנו וזה לא מושלם, לא נועדנו להיות מושלמים. תסלחו לעצמכם על מה שאמרתם, או על מה שלא אמרתם, או על מה שניסחתם לא טוב. זה הדברים הקטנים שחשובים.
זאת עצה שאני משתדלת להזכיר לעצמי. זאת עבודה לא קלה, אבל אפשרית.

שני סולומון מנתחת התנהגות 🌷

Address

הרצל 82
Rehovot

Alerts

Be the first to know and let us send you an email when שני סולומון - מנתחת התנהגות posts news and promotions. Your email address will not be used for any other purpose, and you can unsubscribe at any time.

Contact The Practice

Send a message to שני סולומון - מנתחת התנהגות:

Shortcuts

Share