11/05/2026
"הזכות שלי על גופי"- איך מלמדים את זה לתינוקות ולמה זה מאד מאד חשוב?
היום בעידן המי-טו כולם כבר יודעים לדקלם שלכל אישה יש זכות על גופה, שאף אחד לא יכול לגעת בנו בניגוד לרצוננו. אבל המציאות היא מורכבת יותר מזה- הרבה פעמים אנחנו מתקשות לשים את הגבול, לא נעים לנו להגיד כשמישהו עושה משהו שמפריע לנו או מציק לנו.
כשאני עובדת עם הורים ותינוקות בבייבי יוגה, חשוב לי שישימו לב איפה עוברים הגבולות שלהם- מה נעים ועובד- ומה פחות, איפה יש טווח תנועה שגורם לחוסר נעימות או אולי אפילו לכאב.
איך יודעים את זה עם תינוק שלא מדבר? בקלות. כשלא נעים להם נוכל להבחין בכיווץ של שרירי הפנים, בחיוך שפתאום נמחק, ומהצד הנעים של המשוואה נוכל לראות איך משהו מרפה ומתמסר. כמובן שאם תינוק בוכה נגיב לזה ונתחשב ולא נעשה משהו בניגוד לרצונו, אבל הרבה קודם נקשיב לסימנים אחרים שהם יודעים ויודעות לבטא.
כשאנחנו מגיבים לסימנים שהתינוקות מסמנים לנו, אנחנו מעבירים להם מסר חשוב- אני רואה אותך, אכפת לי מאיך שאת מרגישה, אני מכבדת את הגבולות שלך.
זה מסר שאני רוצה שילך איתם- גם כילדות וילדים - לא לגעת ולא לאפשר מגע בנו אם לא נעים לנו ולא מתאים לנו. זה חשוב שנשים לב לזה גם כהורים במפגש של הילדים עם זרים או אפילו עם בני משפחה- לא להכריח לתת חיבוק או נשיקה או לשבת על מישהו, מגע צריך להיות בכל גיל רק מתוך בחירה ורצוו, מלבד מה שקשור בבטיחות ובריאות.
מאמינה שמסר גופני שהוטמע בגיל צעיר ממש יישאר בגוף, מסר של- מכבדים את הגבולות שלי, לרצון שלי יש מקום וכבוד בעולם של האדם שהכי חשוב לי. יש לי זכות לסרב למה שלא נעים לי והקול שלי נשמע, לא רק כשאני בוכה אלא הרבה קודם.
יש לנו אפשרות לגדל דור של נשים שההתנהלות שלהן סביב מגע ומיניות תהיה יותר ממקום של הקשבה עצמית ופחות ממקום של ריצוי.
יש לנו את היכולת לגדל דור של גברים שידעו להקשיב לעצמם, ולתת כבוד גם לגבולות של מי שאיתם.
זו המשמרת שלנו, זו האחריות שלנו.
המחזור הבא של בייבי יוגה בדארמה עם ענת רז מתחיל ב 26.5, מוזמנות להצטרף!
#בייבייוגה
#דארמהיוגה
