23/08/2026
אני לא מנסה להיות אמא שנמצאת ליד הילדים 24/7. אני מנסה להיות אמא שהם באמת מרגישים כשהיא איתם.
וזה הבדל גדול.
אני מנהלת חברה בע״מ, בניתי עסק שכבר עברו בו מעל 21,000 לקוחות, יש לי צוות, אחריות, יעדים ושאיפות מאוד גדולות. אבל לצד כל זה, יש כמה דברים שחוזרים אצלי שוב ושוב בדרך שבה אני מתייחסת לאימהות:
אני מכניסה את הילדים לתוך החיים שלי ולא משאירה אותם מחוץ לקריירה שלי.
אני לא מחכה שיום אחד יהיה פחות עמוס כדי ליצור איתם חוויות. גם כשהעסק ממשיך לעבוד, אני נוסעת איתם, מחפשת מה ישמח אותם, מתכננת ימים סביב החוויה שלהם ושואלת את עצמי שוב ושוב: מה יגרום להם לעוף על היום הזה?
אני מחפשת חוויות משותפות, לא רק “זמן איכות”.
ים, טיול, משחק, שוק, קרטינג, פעילות מצחיקה, ארוחה ביחד. מבחינתי הנוכחות נוצרת בתוך החיים עצמם.
אני רוצה לייצר להם זיכרונות של משפחה.
אני שמה לב לפרטים הקטנים שלהם.
לא רק “הילדים נהנו?”, אלא מי נהנה ממה, מה משעמם אותם, מה מרגש אותם, מה מפחיד אותם ומה יגרום לכל אחד מהם להרגיש שרואים אותו.
ואולי הדבר שהכי השתנה אצלי לאחרונה: אני מתחילה להבין שנוכחות לא נמדדת בכמה הספקתי עבורם , אלא בכמה הייתי שם באמת במעט הזמן שיש לי איתם.
ואני חושבת שיש כאן מסר מאוד חזק דווקא לכל אישה שמרגישה ש״נקרעה לה הגלימה״:
הילדים שלך לא צריכים שתהיי פחות שאפתנית כדי שתהיי אמא נוכחת.
הם צריכים לדעת שכשהם איתך יש רגעים שבהם הם לא מתחרים בעסק על תשומת הלב שלך.
את יכולה להיות האישה שרוצה לבנות אימפריה, להשפיע על עשרות אלפי נשים כל חודש ולהמשיך לגדול
ובאותה נשימה להיות האמא שיושבת עם הילדים על החוף, צוחקת איתם, מקשיבה להם ומרגישה שאין כרגע שום מקום אחר שהיא צריכה להיות בו.
תייגי אמא שצריכה לקרוא את המילים האלו עכשיו ❤️
