15/11/2022
הגיגים של יום חול על הזנה וסיפוק.
לכבוד חגיגות השופינג התוקפות אותנו מכל כוון בואו נדבר רגע על צריכה וצרכנות, סיפוק והגזמה.
העולם שלנו בהצפה מתמדת. אנחנו חיים בתרבות שפע מוגזמת~ של תוכן, של מידע, של גירוי חושי, של אינטראקציות, של מזון, של מוצרים וחומרים.
זה גורם לאיזו תחושת חוסר סיפוק ומרדף תמידית שמובילה לעוד צריכה ועוד ייצור ועוד הצפה וחוזר חלילה.. החוויה הזאת נוגעת לכולנו בצורה כזו או אחרת וחולשת על כל תחומי החיים בערך.
לאחרונה אני פוגשת בעצמי ובקליניקה סוגיות של לא מספיק ויותר מדי. שאלות של איך אפשר להיות ולעשות ולרצות גם וגם וגם. מה הציפייה שלי מעצמי וכמה היא מושפעת מההצפה שאני חשופה אליה מבחוץ.
נניח איך להיות גם אמא במשרה מלאה, ובת זוג, גם לעבוד ויש את הסדנא הזאת שרציתי, והקורס הזה, ופודקאסט לשמוע ואיזה משהו שהתחלתי לתפור לפני חודשיים ועוגה שבא לי להכין והכביסה עוד בגיגית ועוד לא פינינו מרזבים וסדר במסמכים ו... הההההה
תחושה של חנק וצפיפות בכל הגוף. וחוויה פנימית עמוקה של לא מספיק.
אין מספיק מהכל ואני בעצמי פשוט לא מספיקה. מן חור שחור שניזון מכל השפע שסביבנו...
ואז אני מנסה לעצור לרגע~ לנשום עמוק, קצת בכח לפעמים, ולשאול שאלה אחת שגיליתי שעושה לי הרבה סדר בראש
__מה מזין אותי__?
יש דברים שממלאים אותנו בשמחה, פותחים את הלב, ומזרימים את הצי ועושים לנו חשק לחיות ולהיות ויש את הדברים שמכבידים ומעיקים וגוזלים. לפעמים הם מתעתעים ומתחפשים ומחליפים מקומות.
עכשיו זה כמובן לא פשוט. וממש לא אומר שאפשר לעשות רק מה שרוצים. החיים הרי הם משחק של איזונים.
אבל חשוב לזכור שהמיכל שהוא אנחנו הוא גמיש, וגם הזמן. כן כן הזמן.
סדרי עדיפויות. ולעבוד עם מה דחוף ומה יכול לחכות. וכדאי ללמוד להאציל סמכויות ולבקש עזרה כשאפשר.
בעיקר~ להפעיל את המסננות הכל כך חכמות שלנו למה נכנס מבחוץ ומה מניע אותי מבפנים. כי מה שאחרים עושים, או מה שהפרסומות משכנעות שכדאי לקנות, לאו דווקא קשור למה שיזין אותי באמת.
ממש כמו שהעור, הריאות ומערכת העיכול שלנו בוחרים ובוררים מהאוויר והמזון~ מה ייכנס ויהפוך להיות חלק מאיתנו ומה יישאר בחוץ או יצא החוצה כפסולת.
ושוב~ זה נכון למזון שנבחר לאכול, לאוויר שנבחר לנשום, לחברה ולתוכן שנחשף אליהם.עצירה להקשיב ולהתבונן במבט רחב על מי אני ומה אני מבקשת היום~ עכשיו, והבנה שאני לא יכולה ולא רוצה להיות ולעשות הכל. אלא לברור את המעט המדוייק שנכון לי.
לפעול ממודעות ובחירה ולא מכח האינרציה שלפעמים מסחרר אותנו בלי שליטה.
מוזמנות לקליניקה, לרגעים של קשב.
