15/09/2026
אחדות הניגודים- וואו איזה שבוע זה היה... בתוך שבעה ימים יצא לי להיות ולספוג תדרים של ארבע קבוצות כל כך שונות האחת מהשנייה, כשהמשותף הוא ביטוי הגוף והנשמה הקולקטיבית באמצעות תפילות ממעמקים, כל אחת בשפתה.
החוויה הזו, גרמה לי להרהר בדבר כוחן העצום והמרפא של קבוצות כאלו, המביעות כוונה טובה ונוכחות ובחירה באיחוד ובאחדות ההופכת לתפילה ופתיחות ללמידה חדשה ולפתיחת התודעה, ללא קשר לשפה לדת או לאמונה.
כשאני מסתכלת על המפגשים הללו שנקרו בדרכי, ברצף מוזר, ללא כל תכנון מוקדם ( אלו הרגעים הכי מעניינים, שאף אפשרו לי ראייה מערכתית בשל היותם במהלך שבוע אחד) אני מתוודעת להשפעה העצומה שיש לקבוצות הללו בקוסמוס. אצלי זה התבטא בהלך הרוח שלי באותו שבוע, ועל איכות התדרים שנכנסתי אליהם, בהווייה של הרפיה עמוקה. בטוחה שגם מי שהיה באזור, הושפע לטובה גם מבלי דעת על קיומן.
צרוף המקרים הזה, וחווית המעגל, הוכיחו לי את מה שידעתי בתיאוריה, והעברתי בהרצאות שלי במשך שנים, אך לא חוויתי על גופי ברמה כזו:- כאשר קבוצות שונות, ללא תיאום ביניהן, נפגשות לתפילה מעגלית, הן בעלות כוח בלתי רגיל לחולל שינוי מבורך, ריפוי, ולהביא אופטימיות גם במצבים קשים. ככל שיש יותר קבוצות כאלו, זה יותר משפיע כמובן. התדר שהן מביאות לעולם יכול לנדוד ולהיות מורגש למרחקים רבים. ברגע שזה מתחיל, אין לזה גבולות...
אז איפה הייתי? לגמרי במקרה, כלומר דבר מזה לא תוכנן מראש...אך הצילומים שלי מעידים שכנראה הייתי שם.
מפגש ראשון התקיים בירושלים, בחצר הבית של בתי וחתני, מפגש של כמה עשרות נשים, חברות ושכנות של בתי שהגיעו לשמוע מדברי הרבנית האהובה, על המשמעויות הרוחניות של ראש השנה...והתפללו גם לריפוי הלב של הדר. החצר שינתה את פניה כהרף עין, ויצאתי משם מנוחמת ורכה...
מפגש שני, באותו השבוע, התקיים כמאה וחמישים ק"מ משם, בגליל, נכחתי והאזנתי לתפילת נשים נזירות, מתבודדות, במערה יפיפייה, ותחושת נשגבות הצלילים הגבוהים, ההרמוניים מילאה אצלי את התאים...אף נשארה איתי כמה ימים, במהלכן אף נזכרתי שליבי בעצם היה מוכן ו'מורנן' מראש מהמפגש הקבוצתי הקודם, שהתרחש רק ימים ספורים קודם לכן.
יומיים אח"כ, שוב באקראי, חברו יחדיו להקה מוסיקאלית שלא ניגנו ביחד כבר כשלוש שנים, ופרסמו לרגל החג, שהם מתאחדים למפגש צלילים. היו שם נגני קמנצ'ה, עוד ותופים. אחת היצירות נקראה הדיונה שהיוותה מקור השראה להלחנתה, ואצלי מיד עלתה ובאה רוח גדולה שנשאה משם חול נודד. הקהל היה מהופנט. גם התצלום שצילמתי אותם קיבל צבעוניות של דיונה, לא יודעת איך.
הקבוצה הרביעית באותו השבוע, נגלתה לי בתמונה על הקיר, בדירת האירוח ששכרנו בגליל. תצלום או ציור ישן, יפיפה, שלא הכרתי, של קבוצת עלמות בכותנות לילה צחורות, רוקדות במעגל לילי ביער, וברגע המתועד כולן מקשיתות גבן לאחור, ונושאות עיניהן לשמיים, אולי ללבנה המלאה, לפי האוחר שבצד העליון הימני של התמונה. הצבע החום של התצלום, צבע ספיה, מעניק למעגל הנשי הזה תחושה של קדמוניות, של אירוע בראשיתי שאינו פרטיקולרי דווקא למעגל כלשהו.
שבוע אחד, ארבע קבוצות, יהודית, נוצרית, מוסיקאלית ופגאנית כולן העבירו מסר מיסטי שמעל למציאות הנגלית. בכולן התקיימה הקדושה המאחדת.
באווירת תחילת שנה חדשה, נפגשות הקבוצות במרחק קילומטרים וזמנים האחת מהשנייה והן אולי לא מודעות שהן מאוחדות בתדר קוסמי אחד, לא יודעות האחת את אירועי חברתה המתרחש באותו השבוע בדיוק.
ועכשיו אני מדמיינת, שקבוצות קטנות וגדולות מתרבויות שונות, נפגשות באותם הזמנים במקומות שונים בעולם, לעשות את מה שהן יודעות הכי טוב – לשים כוונה ונוכחות. כל אחת בשפתה, בין אם זו שפת המוסיקה, הריקוד, תפילה יהודית או תפילה נוצרית, או כל קבוצה מכל סוג שהוא. והן מתרבות בעולם. מה יקרה למטרייה האנרגטית החובקת כל? לשלום? לאהבה?...
נ.ב. שממשיך את צירופי המקרים – לגישה הטיפולית שלי , לסל הכלים שברשותי, קראתי "אחוויה", שם שהופיע בפני לפני מספר שנים והתעקש להישאר. שנים קודם לכן התעסקתי בריפוי הפלנטה, וביחסי אדם טבע, התמקדתי במערכות פוגעניות מול הטבעי והזקוק לשימור, ורק שנים אח"כ הגעתי לטפל באדם הבודד (סיפור בפני עצמו) . לא ידעתי מדוע שם זה הופיע בפני, אבל למדתי לא להתווכח כשמשהו חוזר ועולה. לימים גיליתי שזו מילה מהקבלה. התכוונתי במילה הזו למה שהיא מכילה בתוכה – חוויה, אחווה, ואחדות- יה. היו שהעירו לי שזה לא קליט, ובאמת הרגשתי שזה מסורבל, אז אחווייה הייתה הרבה שנים שם פנימי, רק עבורי, והופיעה רק כשהרגיש לי נכון ויכולה הייתה לשפוך אור על סוג הטיפולים שאני נותנת ומה שהם יוצרים בגוף, בנפש ובנשמה.
השבוע הקבוצתי-מעגלי המיוחד הזה, הראה לי גם את האותנטיות של המילה שהופיעה אצלי לפני שנים ולא הבנתיה עד תומה – טיפוח האחדות המרפאת. אחדות אברי הגוף, אחדות הניגודים, אחדות המשפחה, החברה, האדם, אחדות המערכת האקולוגית, אחדות היקום. אחדות כערך פנימי שנוצר מחוויה ומתחושת אחווה. זו התמצית.
• עוד הערה חשובה - יש היום אנשים בעולם, שיודעים את זה בחושים שלהם, הם מטיפים ל- "ביחד". אם תפגשו אותם, נסו לחבור אליהם, או עשו כמוהם. מוזמנים לציין כאלו בתגובות אם אתם מכירים
שי זכאי
Niv Amir זמן מדבר - אתר אקולוגי רוחני לשלום אמנות אקולוגית #מרכזלצילוםואמנותאקולוגית
