22/10/2025
״לרגע שכחתי לגמגם,
ופשוט ביקשתי שיפנק עם הפטריות על הפיצה…״,
כך שיתף אותי בחור מגמגם אחרי תקופה של טיפול שבועי.
לכבוד יום המודעות לגמגום ב-22.10, מביאה לכם עוד ממה ששיתף:
״ברגיל - הייתי מסתפק במה ששמו לי על הפיצה (אם בכלל הייתי מצליח להיכנס לפיצריה, לבקש ולהזמין…), ופתאום שכחתי לבדוק האם אתקע בדיבור - פשוט ביקשתי.
אנשים לא מעלים על דעתם מה זה להיות מגמגם; תמיד לתהות האם אצליח לדבר…., וזה עוד בלי להתייחס לדברים מורכבים יותר כמו היכולת להתווכח, להסביר מה קרה, לבקש הנחה או חלילה לבקש העלאה בשכר״.
כך הוא שיתף אותי, ובואו נזכור זאת יחד.
היום, ה-22.10 יום המודעות לגמגום,
ולתחום בעקבותיו בחרתי ללמוד הפרעות בתקשורת.
זו זכות עצומה לתת מענה לאנשים שמגיעים אלי לקליניקה. כל אחת ואחד שונה,
יש את אלה שנשמעים כמדברים בשטף, אך בפנים - מתאמצים עבור כל מילה.
יש את אלה שמגמגמים בכל מילה כמעט, ואף מעדיפים לגמגם…, כי לדבר בשטף זה מבהיל - ואף פעם לא מחזיק מעמד עבורם לאורך זמן.
יש את אלה שמדברים מהר, וזקוקים לטכניקה טובה יותר של הדיבור והפקת הקול.
יש את אלה שלא זקוקים לשום טכניקה, אבל זקוקים מאוד להקשבה משותפת לתחושות שלהם. שמישהו יידע עד כמה הלשון מתכווצת, כמה קוצני מרגיש הגוש בגרון, וסוף סוף… לקבל תחושה בטוחה במהלך התקשורת… בלי לחשוב על התקיעות.
כל אדם שונה, ויש רק דבר אחד משותף.
האנשים מגיעים בשביל לחוות חוויה נעימה ואיכותית יותר באינטראקציה,
וכל מפגש בו זה מתאפשר,
ממלא את הלב, ובדרך כלל מאוד מועיל.
יום מודעות מעשיר ומיטיב
