10/09/2026
בכל שנה אנחנו מאחלים לעצמנו אושר.אבל אולי השנה הייתי רוצה לאחל לנו משהו אחר.
יכולת להרגיש.
גם כשזה לא נעים.
להתרגש בלי לחשוב אם זה הגיוני.
להתגעגע בלי למהר להסיח את הדעת.
לבכות בלי להרגיש שנכשלנו.
להודות שאנחנו מפחדים.
להגיד למישהו שאנחנו אוהבים אותו, גם כשזה קצת מביך.
כי החיים לא באמת נעשים טובים יותר כשאנחנו מצליחים להרגיש רק את מה שנעים.
הם נעשים עמוקים יותר כשאנחנו יכולים להרגיש את כל מה שיש.
את השמחה.
את העצב.
את הפחד.
את התקווה.
את האהבה.
ואולי זו בכלל לא שנה שבה צריך להיות מאושרים יותר.
אולי זו שנה שבה נוכל להיות יותר חיים.
ועכשיו אני רוצה להזמין אתכם לעשות משהו.
בחרו מתוך ערכת קלפים כלשהי שלושה שהייתם רוצים שיהיו נוכחים יותר בחיים שלכם בשנה הקרובה.
לא את מה שאתם חושבים שצריך לבחור.
אלא את אלה שכאשר אתם פוגשים אותם, משהו בתוככם אומר:
כן. זה מה שאני רוצה שיהיה יותר בחיים שלי.
ועכשיו קחו חומר כלשהו - חימר, דאס, פלסטלינה, נייר, או כל חומר שיש לכם בבית - ובנו ממנו את השנה שאתם רוצים ליצור.
לא צריך לבנות בית.
לא אדם.
לא משהו יפה.
פשוט צורה.
תנו לידיים לחשוב במקום הראש.
כשהפסל מוכן, התבוננו בו ושאלו:
מה הדבר הראשון שאני רואה?
איפה הוא יציב?
איפה הוא עדין או שביר?
מה חסר בו?
ומה הוא מבקש ממני?
ועכשיו כתבו לו כמה שורות, שמתחילות במילים:
״השנה אני לא מבטיחה לך ש...
אבל אני כן מבטיחה לך ש...״
הניחו ליד הפסל את שלושת הקלפים שבחרתם.
והתבוננו.
אולי זו התמונה של השנה שאתם רוצים לחיות.
לא שנה מושלמת.
לא שנה בלי פחד, עצב או אכזבה.
אלא שנה שיש בה יותר ממה שחשוב לכם באמת.
כי אולי שנה חדשה לא צריכה להפוך אותנו לאנשים אחרים.
אולי היא רק מזמינה אותנו לבנות, לאט ובידיים שלנו, קצת יותר מהחיים שאנחנו רוצים לחיות.
שנה טובה 🤍
נ.ב. אהבת? מוזמנת להצטרף.למסלול המלא בייעוץ רגשי בשילוב אמנויות אחרי החגים. נשאר מקום 1. תכתבי לי בפרטי. חג שמח!
