17/06/2026
האם אפשר לטפל בטראומה כשהגוף מורעב? מסקנות מהכנס בהולנד:
חזרתי לאחרונה מכנס מקצועי בהולנד שעסק בהפרעות אכילה, וחזרתי עם תובנה שמלווה אותי מאז. הופתעתי לגלות פער משמעותי במודעות העולמית לקשר שבין טראומה להפרעות אכילה.
באחד המושבים, הוצג מקרה:
מטופלת עם אנורקסיה חמורה, בתת-משקל קיצוני, שמבקשת עזרה דחופה סביב סימפטומים של PTSD. השאלה שנשאלה מהקהל הייתה פשוטה: איך מתקדמים?
1. מטפלים קודם כל באנורקסיה (ייצוב גופני ועלייה במשקל).
2. עוצרים את הטיפול באנורקסיה כדי להתפנות לטיפול ב-PTSD.
3. מציעים טיפול משולב ואינטגרטיבי לשני הדברים במקביל.
4. הכל תלוי במטופלת – כל מקרה לגופו.
הופתעתי לראות שרוב הקהל הצביע לאופציה 3 – טיפול משולב. אני, יחד עם עוד אחד בלבד בחדר, הצבעתי לאופציה 1: קודם כל מטפלים באנורקסיה.
אני רגילה לא להיות בדעת הרוב, רגילה ללכת נגד הזרם כשצריך, אבל כאן לא מדובר ב"דעה" אלא בפיזיולוגיה בסיסית.
למה טיפול בטראומה לא יכול לעבוד כשהגוף מורעב?
אדם בתת-תזונה נמצא במצב הישרדותי. המוח שלו מורעב – גם אם המטופלת לא מדווחת על תחושת רעב, זה לא סותר את זה שפזיולוגית הגוף מורעב. תחשבו על זה: גם אדם בריא לגמרי, כשהוא רעב, הופך לעצבני, חסר ריכוז ולא מסוגל לעבד תכנים עמוקים. איך אפשר לצפות ממוח במצב הישרדותי "להיכנס" לעומק הטראומה?
זה מתחבר לי יום-יום למטופלות שמגיעות לאלמה. הן מגיעות ואומרות: "לא באתי לטפל בהפרעת אכילה, באתי לטפל בטראומה".
והתשובה שלי תמיד נשארת זהה: התרופה הראשונה היא האוכל.
אנחנו חייבות לאפשר לגוף להתייצב, לצאת ממצב החירום הפיזיולוגי, ורק אז נוכל להוביל את הנפש למקומות העמוקים והכואבים. זה לא אומר שצריך לחכות שנה, אבל זה כן דורש סבלנות. הנפש תאותת לנו כשיגיע הרגע הנכון.
הפרעת האכילה הגיעה כדי "להגן" על הנפש מהתמודדות עם הטראומה. כל עוד הסימפטומים בשיאם והגוף מורעב, הטראומה תישאר מוגנת בתוך דיסוציאציה.
אנחנו חייבות להחזיק את שני הדברים – גם את הפרעת האכילה וגם את הטראומה – אבל לא כשהגוף נמצא בסכנת חיים. הטיפול בטראומה הוא מסע, והשלב הראשון בו הוא קודם כל לצאת מהסכנה.
אשמח לשמוע האם לדעתכן/ם אפשר להפריד בין הגוף לנפש בתהליך הטיפולי, או שהם תמיד שלובים?
#הפרעותאכילה #טיפולבטראומה #בריאותהנפש #אנורקסיה #אלמהביתמאזן #פסיכותרפיה Anais Alma Kornberg אנאיס קורנברג - פסיכותרפיה למתמודדות עם הפרעות אכילה, אכילה רגשית