Sari Lahav Yoga

02/09/2026

02/09/2026

14/12/2025

היי יוגי'ס
היום חוגגים את יום הולדתו של בלור קרישנאמצ׳אר סונדאריה איינגר.
מעבר לזה שהוא הראשון שהנגיש את היוגה לאנשים "רגילים", חילק את האסאנות למשפחות וכתב את התנ"ך של היוגה - אור על היוגה. הוא הראשון שהבין שצריך להכשיר מורים. הוא בעצמו לא קיבל שום הכשרה ללמד. הוא הגיע אל המורה שלו, קרישנאמצ׳אריה, בגיל 15 חולה וכחוש ממחלת השחפת ממנה סבל בילדותו. הוא כבר לא יכל ללכת לבית הספר והוריו שלחו אותו אל אחותו. היא הייתה נשואה לגורו יוגה שעבד בחצר מלך בדרום הודו, אשר שמר על כושר לוחמים צעירים ובין לבין אירגן מופעי קרקס לארועים חברתיים. הם לא תרגלו יוגה אסאנה להשגת עילוי רוחני, עם עשו זאת לפרנסה דלה. הוא היה נשלח ללמוד לבד ולהביא את עצמו לתנוחות מורכבות ללא הדרכה וללא הכוונה. כדי ללמוד מה עליו לעשות, היה מסתתר מאחורי וילון וצופה בחשאי במורו מתרגל.
בגיל 17 נשלח לפונה לעבוד כמורה ליוגה אף שמעולם לא הוכשר לכך..
בפונה הוא לימד בחדר כושר. עם השנים עלתה ההבנה שתפקידו של מורה ליוגה, הוא ללמד באופן נכון ובטיחותי. להכיר את שלבי האסאנה ואת השפעותיהן על הגוף והרוח.
וכך נולדה ההבנה שיש להכשיר מורים, ראשית כמתרגלים ושנית כמורים. שהתרגול האישי של המורה חשוב לא פחות (ואף יותר) מהוראה שלו. שילוב של התהליך האישי של המורה והידע של המורים שלו הם הבסיס להוראה באיינגר יוגה. המורה אף פעם לא לבד, שרשרת המורים תמיד תהייה נוכחת.
אסיים עם סיפור קצר..
לפני שנים רבות התחלתי ללכת לשיעורים של מורה בכירה בשם ננסי גרדוש. התרגול היה מעניין, מדוייק, מותאם אך יותר מהכל, הוא היה מוכר. הקול שלה, ההתבטאויות שלה, אפילו האנחות שלה הסבו לי רוגע ותחושת מוכרות. יותר מזה, זה נשמע כמוני. במהלך השיעור הראשון היא ניגשה אלי ושאלה אותי מי המורה שלי.
"אוריאן הלל", עניתי בגאווה.
היא פקחה עיניים, חייכה ואמרה בקול רם, "אוריאן!?!? היא תלמידה שלי!"
לא היה צורך להסביר. היה לי ברור. זכיתי להיות חוליית בשרשרת.
יומולדת שמח לכולנו. זכינו להיות חלק משרשרת מכובדת של מורים שהחמלה והאמת מוליכה את דרכם.

10/12/2025

אתמול בשיעור סיפרתי שהיוגים של פעם פעם היו מורדים שנדחפו לשולי החברה. גם נחשבו לחסרי מעמד ולרוב הם היו חסרי נכסים ולא היו אטרקטיבים מידי לנישואין.
אגב, עד היום תראו בהודו ובסרילנקה באבות מסתובבים עם לבוש מינימאלי וקערה לנדבות. הם האמינו שלכל אדם יש ערוץ פתוח לחיבור אל העצמי (האטמן) ואל הנשמה הקולקטיבית (פורושה). הם לא הסכימו לקבל את המוסכמות של אותה התקופה ופרצו את דרך בכך שטענו שלכל אדם יש אפשרות להשתחרר מסבל בזכות עצמו ולא בזכות טקסים ותשלומים.

הזכרתי גם את הסוטרה 2.47
"שלמות האסאנה מושגת ע"י הרפיית המאמץ ותמזגות עם האינסוף."

אשמח לשמוע איפה זה פוגש אתכם בתרגול שלכם? האם התרגול אתמול הצליח לכוון אתכם למקום של מאמץ לא מאומץ?
והאם אתם מרגישים באבות לפעמים?