09/05/2026
אחרי המלחמה, זה כאן?
איזו מלחמה? ״שאגת הארי״? המלחמה שהתחילה ב 7.10 ומאז כולנו לא בדיוק אותו דבר? המלחמה שכל רגע אנחנו חוששים שתפרוץ שוב?
לפני שבוע ביקשתי מהרופאה שלי לעשות בדיקות דם. הרגשתי נורא עייפה כל הזמן וחששתי שזה אומר שחסר לי ברזל. תודה לאל לא היה חסר כלום, רק כנראה ״שקט ושלווה״, כמו שמטופל שלי אומר, שהוא מייחל לזה כל פגישה, כל שבוע כבר הרבה מאוד זמן..
וסטרס כידוע לנו משנה לנו את השינה, משפיע על מערכות גופניות רבות, מוריד אנרגיה, מעלה חרדה ועוד.
הילדים שלנו לא שונים ממנו.
כשהיו צפירות בימי הזיכרון, לא סתם גננות ומורות הכינו בעיקר לזה שזו אינה אזעקה, אלא צפירה. לא רבות דובר על ימי הזיכרון לתחושתי. הילדים זוכרים יותר מדי מהזמן האחרון, שקשה לבקש שיפנו מקום בליבם לזכור היסטוריה, שלא כה רחוקה מחייהם.
אני יכולה לכתוב עוד ועוד דוגמאות למה קורה לנו ״אחרי המלחמה״. הקליניקה שלי, הסביבה שלי והחדשות מראות המוני דוגמאות לכך.
אבל מחר בערב, אני רוצה להיות אתכם ועם אחרי המלחמה שלכם.
בואו לערב בו:
✅נעכל קצת את מה שעבר עלינו ועל הילדים
✅נלמד ונבין מהם התגובות שמופיעות דווקא ביום שאחרי המלחמה
✅איך מתמודדים עם רגרסיה של ילדים?
✅איך מחדשים כוחות התמודדות?
✅ומתי זה כבר לא נורמטיבי וצריך לפנות לייעוץ מקצועי?
מחר ב 20.30 אני מתארחת בזום של עיריית גבעתיים
לינק לרישום בתגובה הראשונה
