08/06/2026
עזרה ראשונה נפשית מבוססת CBT - שיטת קפד"ן לטראומה חריפה ומניעת החמרה
(הסבר מפורט על שיטת קפד"ן במאמר ובסרטון שבקישור https://psagot.com/psagot-method-for-acute-trauma/)
אתמול החלה הסלמה ביטחונית. העורף הישראלי נמצא ברמת דריכות גבוהה במיוחד. במצבים של חשיפה לאירועים בטחוניים או התקפי חרדה חריפים, התגובות הראשוניות של הגוף והנפש יכולות להיות דופק מהיר, רעד, קפאון, חוסר ריכוז או בלבול. אלו תגובות נורמליות לחלוטין למצב שאינו שגרת החיים התקינה.
כדי למנוע פגיעה נפשית ארוכת טווח ולסייע להקלה מיידית פיתח ד"ר ניר עישר את שיטת קפד"ן. זהו פרוטוקול מובנה, יעיל ופשוט ליישום עבור בני משפחה וכל מי שנמצאים בקו החזית הבטחוני או בעורף האזרחי, אלה כלים שיכולים לעזור כעת גם לאנשי טיפול המחפשים שיטה לסיוע, ואלו ארבעת שלביה:
שלב ראשון:
ק – קרקוע מורחב (Grounding)
בזמן חרדה עוצמתית שגורמת להצפה רגשית או לניתוק (דיסוציאציה), המטרה הראשונה היא להחזיר את האדם אל ה"כאן ועכשיו", לא כהסחת דעת מהחרדה, אלא כטכניקה שנותנת יציבות מול החרדה.
איך מיישמים: מנחים את האדם להתמקד במרחב הפיזי, המוגן. מבקשים ממנו לנקוב בשמות של חפצים שהוא רואה סביבו, לגעת בהם, לתאר מה שומע כרגע וכך בכל החושים. בשונה מתרגילי קרקוע אחרים קרקוע מורחב ממשיך את התרגיל בכך שהאדם מתבקש לתאר גם מידע מהחושים כשהיה באירוע הטראומטי, או שיתאר מה יחווה כשיהיה אירוע לחץ נוסף. לתאר ממש מה ההבדל בין עכשיו לבין המצב האחר.
שלב שני:
פ – פעילות אקטיבית
חוסר אונים ופסיביות הם מנבאים מרכזיים להתפתחות פוסט-טראומה (PTSD). מעבר מיידי לפעולה ועשייה משנה את החיווט במוח ונוצרת תפיסה עצמית של יכולת לתגובה יעילה, לעומת חוסר אונים.
איך מיישמים: שואלים, ורותמים את האדם לפעולות פשוטות, מוגדרות בתוך המרחב המוגן. למשל: "תוכל לעזור לי לחלק כוסות מים?", "תחזיק את התיק הזה בבקשה" או "בוא נסדר יחד את הכיסאות", "תוכל לעזור לי להחליף סדינים?".
פעילות שאינה עבור אחרים וגם יעילה היא פעולה מאומצת פיזית כמו ריצה במדרגות, כפיפות מרפקים, קפיצה בחבל או כל דרך אחרת לפריקת מרץ.
שלב שלישי:
ד – דמיון מודרך
לאחר הפעלת הגוף, משתמשים בכלים קוגניטיביים ממוקדים כדי לתת וודאות מסוימת, וודאות באותן פעולות שתלויות באדם עצמו.
איך מיישמים: מבקשים מהאדם לדמיין מה תמונת הניצחון בעיניו כרגע, למשל, לשבת על חוף הים עם כוס שוקו קר וטעים.
ואז, מבקשים שיפרט מהן כל הפעולות שתלויות בו בכדי שהתמונה תקרה.
למשל, לחכות שתהיה הזדמנות לצאת כדי להחליף לבגד ים, לארוז קרם הגנה ובד נעים לישיבה על החול, לקחת מגבת גדולה ובקבוק מים קרים, חטיפים, ללכת למכונית, להניע את הרכב, לסוע.. וכדומה. לתאר את כל הפעולות הכי קטנות ככל הניתן לדמיין- עד להגעה לתמונה הרצויה (לא לשכוח לשלם על השוקו🙂).
שלב רביעי ואחרון:
נ – נרמול מחשבות ותגובות
בשורה התחתונה- כל רגש, תחושה גופנית או מחשבה שעולים הם נורמליים במצבי לחץ, בין אם זה כעס, גלי קור או חום, רעד, גועל, אשמה, סלידה, דופק מהיר או חזק, חרדה ואימה.
אלו סימנים שמערכת האיתות על סכנות תקינה.
איך מיישמים: מסבירים לאדם בצורה רגועה וברורה כי הרעד, הדופק או הפחד שהוא חווה כעת אינם מעידים על חולשה או אובדן שליטה. להפך, אלה הן דרכן של המחשבות ושל הגוף לפרוק את האנרגיה האצורה בו. זהו מנגנון הישרדותי תקין.
המטרה שלנו ברגעים אלו היא אחת: לעבור ממצב של פסיביות וחוסר אונים למצב של תקשורת על הקשיים והנעה לפעילות ברורה ומתוכננת ככל הניתן.
שימוש נכון בארבעת השלבים הללו מצמצם משמעותית את הסיכון להיווצרות משקעים פוסט-טראומטיים בעתיד.
שתפו את המדריך כדי שיהיה זמין לכל מי שזקוק לעוגן ברגעים אלו.
בברכת ימים שקטים ובטוחים,
צוות מכון פסגות
