07/10/2026
היום אנחנו מציינים את השבעה באוקטובר.
לימדתי הבוקר, ולא יכולתי שלא לדבר עם החבר'ה על הדבר הזה - על כמה חשוב שנלמד להחזיק באמת את מה שבינינו.
חורבן בית ראשון וחורבן בית שני נקשרים אצלנו לשנאת חינם. ואני חושבת ששנאה היא לא רק לשנוא את האחר. לפעמים היא גם חוסר היכולת לשאת את זה שמישהו חושב אחרת ממני, שהוא רואה את העולם אחרת ממני.
וביום כזה, יום שמוקדש לזכר הנופלים, אני חושבת על כמה הקשר בינינו הוא הדבר הכי יקר שיש לנו.
כי כשאנחנו מפרקים את הקשר בינינו, משהו מתפרק. ולא תמיד אנחנו יודעים בזמן מה יהיו ההשלכות של זה.
וברגע שקורה אירוע כזה, פתאום כל ההבדלים בינינו מתגמדים. פתאום אנחנו מרגישים עד כמה החיים שלנו קשורים זה בזה. עד כמה מה שקורה לאחר הוא גם משהו שנוגע בנו. הרגשנו שזה החיים שלנו.
ולצערי חלק מאיתנו כבר לא איתנו.
אז אני מאחלת לנו מבט קצת אחר אחד על השני. פחות לראות את מה שמפריד בינינו, ויותר לזכור את מה שמחזיק אותנו יחד.
הלוואי שנדע לשמור על הקשר הזה, גם כשאנחנו לא מסכימים.
והלוואי שככה, בדרך שבה אנחנו חיים כאן יחד, ננציח את זכרם בטוב.
