דר' יריב גדעוני- מומחה לפוריות

18/09/2026

מחשבות לקראת יום הכיפורים 🕯️

יום הכיפורים מזמין אותנו לעצור לרגע את המרוץ, להתבונן פנימה ולעשות חשבון נפש. גם כבני אדם וגם כרופא שמלווה אתכן ברגעים הרגישים והאישיים ביותר בחיים.

על מה אני מבקש לסלוח לעצמי ומה אני בוחר לשחרר מהשנה החולפת?
את התסכול מאותם רגעים שבהם הרפואה והמציאות לא נענו לרצונות ולתקוות שלנו. אני בוחר לשחרר את האשמה על הדברים שלא היו בשליטתי, ולהזכיר לעצמי שגם בתוך האכזבות, הדרך שבה אנחנו צועדים והאנושיות שמלווה אותנו חשובות לא פחות.

ומה אני מאחל לעצמי ולכולנו לשנה החדשה?
סבלנות, חמלה וכוחות להמשיך להאמין. שנדע לשמור על האופטימיות, לראות את האור גם כשהדרך פתלתלה, ושנזכה לראות השנה כמה שיותר שמחות וחיים חדשים.

ומה אתן מאחלות לעצמכן לשנה החדשה? על מה הייתן רוצות לסלוח לעצמכן ומה הייתן בוחרות לשחרר מהשנה שחלפה?

אשמח לקרוא את המחשבות שלכן בתגובות 👇
גמר חתימה טובה ושנה של בריאות, תקווה והגשמת חלומות 🤍

15/09/2026

אקמול בתקופת טיפולי הפוריות ובהריון: מה באמת אומר המחקר החדש? 🩺💊

מחקר שפורסם ב-Human Reproduction עורר לאחרונה שאלות בנוגע לשימוש בפרצטמול (אקמול) סביב תחילת ההיריון.

כרופא שמאמין ברפואה מבוססת ראיות, חשוב לי לעשות סדר ובעיקר להכניס את הכותרות לפרופורציה.

🔬 מה מצא המחקר?
החוקרים בחנו את השפעת הפרצטמול על השלבים המוקדמים מאוד של התפתחות העובר. במודלים שונים, כולל עוברים אנושיים בתנאי מעבדה, נמצאה האטה בחלוקת התאים בעקבות חשיפה לפרצטמול. החוקרים מעלים אפשרות לקשר לאובדן היריון מוקדם, אך מדגישים שנדרשים מחקרים נוספים בבני אדם כדי לבסס זאת.

אז האם צריך להפסיק להשתמש באקמול?
לא. אבל כן להשתמש בו בשיקול דעת.

חשוב לזכור❗
ממצאים מעבדתיים אינם זהים להשפעה הקלינית בגוף האדם, והמחקר הנוכחי אינו מוכיח שאקמול גורם להפלות. גם חום גבוה שאינו מטופל בהריון אינו מצב שכדאי להתעלם ממנו.

📋 מה עושים בפועל?
כשיש צורך רפואי, משתמשים בפרצטמול במינון האפקטיבי הנמוך ביותר ולזמן הקצר הנדרש. אין צורך בנטילה מיותרת "ליתר ביטחון", ובמקרה של חום ממושך, כאב משמעותי או ספק, מומלץ להתייעץ עם הרופא/ה המטפל/ת.

מחקר חדש הוא סיבה להמשיך ללמוד ולדייק את ההמלצות, לא להיכנס לפאניקה.

🔗 לקריאה נוספת על המחקר >> https://tinyurl.com/yj6k7s5c

המידע נועד להעשרה ואינו תחליף לייעוץ רפואי אישי.

11/09/2026

08/09/2026

חמלה ברפואת פוריות: המרכיב שלא מופיע בבדיקות המעבדה 🤍

טיפולי פוריות מלאים במספרים: הורמונים, בדיקות דם, זקיקים, מינונים, תאריכים וזמנים מדויקים.

אבל בתוך כל אלה יש עוד מרכיב חשוב, שאי אפשר למדוד בבדיקת דם- חמלה.
כרופא פוריות, אני פוגש מדי יום נשים שמתמודדות לא רק עם הצד הפיזי של הטיפול, אלא גם עם הציפייה, חוסר הוודאות, החששות ורכבת ההרים הרגשית שמתלווה לעיתים לתהליך.

ולכן בעיניי, טיפול טוב לא מסתכם רק בפרוטוקול הרפואי הנכון.

חמלה ברפואת פוריות נמצאת דווקא בדברים שלכאורה נראים קטנים:
🤍 להקשיב באמת- לתת מקום לשאלות, לחששות ולתחושות, גם כשאין תמיד תשובה פשוטה.
🤍 לזכור מי נמצאת מאחורי הבדיקה- מאחורי כל תוצאה, אולטרסאונד או הנחיה רפואית יש אישה שעוברת תהליך משמעותי בחייה.
🤍 להיות שותפים לדרך- להתאים את הטיפול לא רק לנתונים הרפואיים, אלא ככל שניתן גם לצרכים, לקצב ולתחושת הביטחון של המטופלת.

סביבה רפואית קשובה ותומכת יכולה לסייע בהתמודדות עם העומס הרגשי ולחזק את תחושת הביטחון לאורך הדרך.

כי רפואה מצוינת היא לא רק ידע, ניסיון וטכנולוגיה.
היא גם היכולת לראות את האדם שנמצא מולנו.

ובתהליך כל כך אישי ורגיש, לפעמים זה בדיוק מה שעושה את ההבדל.

💬 אם את נמצאת או היית בטיפולי פוריות- מה גרם לך להרגיש שבאמת רואים אותך במהלך הדרך?

04/09/2026

🤰🏼: ד"ר גדעוני, אני בהריון ומודה שאני קצת חוששת מחיסונים. המליצו לי להתחסן נגד שעלת במהלך ההריון, אבל אם התינוק ממילא יקבל חיסונים אחרי הלידה, למה חשוב שאתחסן דווקא עכשיו?

🧑🏼‍⚕️: החשש מובן, וזו שאלה שחשוב לשאול.

הסיבה המרכזית לחיסון נגד שעלת בהריון היא למעשה להגן על התינוק דווקא בתקופה שבה הוא עדיין לא יכול להגן על עצמו.

שעלת עלולה להיות מחלה קשה במיוחד עבור תינוקות בחודשים הראשונים לחייהם, עוד לפני שהם מספיקים לקבל את סדרת החיסונים שלהם.

כאשר האם מתחסנת במהלך ההריון, מערכת החיסון שלה מייצרת נוגדנים נגד שעלת. הנוגדנים עוברים דרך השליה אל העובר ומעניקים לתינוק הגנה זמנית כבר מרגע הלידה ובחודשים הראשונים לחייו.

ומתי מומלץ להתחסן? 💉
בישראל ההמלצה היא לקבל את החיסון בין שבועות 27 ל־36 להריון. בתקופה הזו מתאפשר מעבר יעיל של נוגדנים מהאם לעובר לקראת הלידה.

ומה לגבי בטיחות החיסון?
החיסון נגד שעלת שניתן בהריון אינו חיסון חי, ויש ניסיון רב ומידע בטיחותי נרחב לגבי השימוש בו בהריון. החיסון מומלץ על ידי משרד הבריאות וגופי בריאות מובילים בעולם במטרה להפחית את הסיכון לשעלת ולתחלואה קשה אצל תינוקות צעירים.

ולכן, במקרה הזה החיסון שאת מקבלת במהלך ההריון הוא לא רק עבורך. הוא מאפשר לך להעביר לתינוק שכבת הגנה חשובה עוד לפני שהוא נולד. ❤️

01/09/2026

בת 45–50 ומרגישה שמשהו בגוף פתאום "יצא מסנכרון"?

המחזור שהיה מדויק מתחיל להקדים, לאחר או אפילו להיעלם לחודשיים.
השינה פחות טובה, גל חום מגיע משום מקום באמצע יום עבודה, ופתאום יש יותר עייפות, עצבנות או תחושה של "ערפל" שלא הייתה שם קודם.

אם זה נשמע לך מוכר, יכול להיות שאת נמצאת בתקופת הפרימנופאוזה, השלב שמקדים את המנופאוזה.

אז מה בעצם קורה בגוף?

בתקופה הזו פעילות השחלות מתחילה להשתנות, ואיתה גם רמות ההורמונים, בעיקר אסטרוגן ופרוגסטרון. בניגוד למה שנהוג לחשוב, לא מדובר בהכרח בירידה הדרגתית ורציפה. רמות ההורמונים יכולות להשתנות באופן משמעותי בתקופה הזו, והשינויים האלה עשויים להתבטא במגוון תסמינים.

5 סימנים שכיחים שכדאי להכיר 👇🏼
🔹 שינויים במחזור: מחזורים קצרים או ארוכים יותר, דימום כבד מהרגיל או הכתמות ממושכות.
🔹 גלי חום והזעות לילה: לעיתים גם עם דופק מואץ או יקיצות במהלך הלילה.
🔹 שינויים בשינה ובמצב הרוח: קושי להירדם, יקיצות מוקדמות, קוצר רוח, תנודות במצב הרוח או "ערפל מחשבתי".
🔹 שינויים גופניים: יובש נרתיקי, ירידה בחשק המיני, מיגרנות או כאבי מפרקים.
🔹 שינויים מטבוליים: תחושת נפיחות או שינוי בחלוקת השומן בגוף.

והנקודה החשובה ביותר: לא צריך פשוט "לסבול עד שזה יעבור".

כיום קיימים מגוון פתרונות שיכולים לסייע, וההתאמה נעשית באופן אישי בהתאם לתסמינים, למצב הבריאותי ולהעדפות של כל אישה.

אם השינויים משפיעים על השינה, האנרגיה, מצב הרוח או איכות החיים, כדאי להגיע להתייעצות. שיחה והערכה רפואית מתאימה יכולות לעזור להבין מה קורה ולהתאים את המענה הנכון והבטוח עבורך.

תקופת המעבר היא שלב טבעי בחיים, אבל זה לא אומר שצריך לעבור אותה בלי תמיכה. ❤️

28/08/2026

🤰🏼: אני בשבוע 38 להריון ראשון, ופתאום כולן מסביב מנסות לעזור לי "לחסוך" את הימים האחרונים 😅. אחד הטיפים שאני שומעת שוב ושוב- וגם קצת מובכת לברר לגביו- הוא שקיום יחסי מין יכול לזרז לידה.
ד"ר גדעוני, יש בזה משהו או שזה עוד מיתוס שעובר מדור לדור?

🧑🏼‍⚕️: זו שאלה שאני שומע לא מעט, ובהחלט אין סיבה להתבייש לשאול אותה.

אז בואי נעשה סדר ☝🏼
יש מאחורי הרעיון היגיון פיזיולוגי, אבל זה לא אומר שיחסי מין הם "כפתור" שמפעיל את הלידה.

למה בכלל חושבים שזה יכול לעבוד?
🔹 פרוסטגלנדינים- נוזל הזרע מכיל פרוסטגלנדינים, חומרים שמעורבים בין היתר בתהליך ההבשלה והריכוך של צוואר הרחם.
🔹 אוקסיטוצין- בזמן אורגזמה משתחרר אוקסיטוצין, הורמון שיכול לגרום להתכווצויות של הרחם וממלא תפקיד גם במהלך הלידה.

ומה קורה בפועל?
למרות המנגנונים האלה, המחקרים לא הראו באופן חד-משמעי שקיום יחסי מין בסוף ההריון אכן מקצר את הדרך ללידה או גורם לה להתחיל.
במילים אחרות: אם הגוף עדיין לא מוכן ללידה, כנראה שאי אפשר "לשכנע" אותו להתחיל רק באמצעות יחסי מין.

ומה לגבי הבטיחות?
בהריון תקין וללא הנחיה רפואית להימנע מיחסי מין, בדרך כלל ניתן לקיים יחסים גם בשבועות האחרונים.

עם זאת, במצבים מסוימים- למשל ירידת מים, שליית פתח או מצבים רפואיים אחרים- יש להימנע מכך ולהתייעץ עם הצוות המטפל.

השורה התחתונה 👇🏼
זה לא קסם לזירוז לידה, אבל יש מאחורי המיתוס בסיס פיזיולוגי מסוים.
ואם אין מניעה רפואית וזה מתאים ונעים לשניכם- אפשר ליהנות מעוד קצת זמן זוגי לפני שהמשפחה מתרחבת. ❤️

שתהיה לידה קלה, בטוחה ובמועד הנכון.

25/08/2026

יותר מ־57 מיליון בני אדם ברחבי העולם חיים כיום עם דמנציה, וכמעט 10 מיליון מקרים חדשים מאובחנים מדי שנה ☝🏼

דמנציה אינה מחלה אחת, אלא שם כולל למצבים הנגרמים ממחלות ופגיעות שונות במוח, המשפיעים על הזיכרון, החשיבה והיכולת לתפקד בחיי היומיום. מחלת אלצהיימר היא הגורם השכיח ביותר, ולפי ארגון הבריאות העולמי היא אחראית לכ־60%–70% ממקרי הדמנציה.

נכון להיום אין טיפול שמרפא דמנציה, ולכן מניעה והפחתת גורמי סיכון הופכות לחלק משמעותי בהתמודדות עם המחלה.

וכשמדברים על אלצהיימר, יש גם זווית נשית שחשוב להכיר. 🧠

כמעט שני שלישים מהמאובחנים במחלת אלצהיימר הן נשים- והפער הזה אינו מוסבר רק בכך שנשים חיות בממוצע יותר שנים.

כרופא נשים, חשוב לי להעלות למודעות גם את הקשר שבין השינויים שעובר הגוף הנשי לאורך החיים לבין בריאות המוח.

אחת התקופות המשמעותיות בהקשר הזה היא גיל המעבר. הירידה ברמות האסטרוגן משפיעה לא רק על מערכת הרבייה, אלא גם על מערכות נוספות בגוף ובמוח. לצד זאת, גורמים גנטיים, מטבוליים, בריאות כלי הדם ואורח החיים עשויים להשפיע על הסיכון לירידה קוגניטיבית לאורך השנים.

והנקודה החשובה היא שבריאות המוח לא מתחילה בגיל 70.

פעילות גופנית, תזונה מאוזנת, איזון לחץ דם, סוכרת וכולסטרול, שינה טובה, קשרים חברתיים והמשך פעילות קוגניטיבית – כולם חלק מהצעדים שיכולים לסייע בהפחתת גורמי הסיכון.

ומה לגבי גיל המעבר וטיפול הורמונלי?
גם כאן חשוב להימנע מהמלצות גורפות. טיפול הורמונלי מותאם אישית לנשים המתאימות לו עשוי להיות בעל יתרונות בריאותיים שונים, אך הוא אינו מומלץ כיום כטיפול שמטרתו מניעת אלצהיימר בלבד.

בריאות המוח היא משהו שכדאי לחשוב עליו הרבה לפני שמופיעה השכחה הראשונה.

בכתבה המצורפת תוכלו לקרוא עוד על דמנציה, גורמי הסיכון והצעדים שניתן לעשות כבר היום כדי לשמור על בריאות המוח.

לקריאת הכתבה המלאה >> https://tinyurl.com/376rzydc

21/08/2026

👩🏼: לידה ראשונה, ניסיתי בכל הכוח להניק וזה פשוט לא עבד. הלחץ והתסכול גמרו אותי, ונשארתי עם רגשות אשמה מטורפים. איך משחררים את התחושה ש״נכשלתי״?

🧑🏼‍⚕️: לרגל חודש ההנקה, חשוב לי להזכיר לכל אמא חדשה: הנקה היא לא מבחן לאימהות טובה.

אני פוגש לא מעט אימהות שמגיעות עם ציפייה שההנקה תגיע בטבעיות, וכשזה לא קורה- הלחץ, העייפות והתסכול עלולים להביא גם לתחושת כישלון.

אבל הדרך שבה התינוק שלך אוכל לא מגדירה איזו אמא את. אימהות נמדדת באהבה, במסירות, בחום ובביטחון שאת מעניקה לתינוק שלך- לא בדרך שבה הוא אוכל.
אם את נאבקת, מתוסכלת או מרגישה שהמחיר הנפשי כבד מדי, ואם החלטת לחשב מסלול מחדש- מותר לך. זו לא כניעה, וזה בוודאי לא כישלון.

אל תישארי לבד עם התחושות האלה. בקשי תמיכה, שתפי במה שאת מרגישה, ובעיקר זכרי: את לא צריכה להניק כדי להיות אמא טובה.