29/04/2026
אתמול התארח בקורס לפסיכולוגיה מבצעית באוניברסיטת רייכמן גל ניסמן, סולן להקת פול טראנק, יוצר ומלחין.
היצירה של ניסמן נוגעת בעקביות באחת החוויות האנושיות המורכבות ביותר, ולצערי עם שכיחות שעולה יותר ויותר - פוסט טראומה. החל מ ״As a Stone״, דרך ״וואלק״ ועד ״אין לזה לאן״, ובדרך עוד ועוד יצירות. לאורך השנים ניסמן הולך ומתפתח ביכולת שלו לגעת במשהו שלרוב קשה מאוד לנסח במילים: חוויה טראומטית שנשארת בך ומשנה אותך. גם אחרי שהאירוע נגמר.
פוסט טראומה בפשטות, היא לא זיכרון של מה שקרה. זאת מערכת שלמה של תסמינים והתבטאויות קשות של קרע בנפש. הגוף, הרגש והמחשבה ממשיכים לפעול כאילו הסכנה עדיין כאן. זה יכול להתבטא בדריכות יתר וקוצר רוח, הימנעות, חודרנות של זיכרונות, ולעיתים גם תחושת ניתוק או קהות. במובן הזה, מדובר לא רק בעבר שלא עובר אלא בהווה שמוכתב על ידי העבר.
יש כמה דברים משמעותיים בטיפול שיכולים לחולל שינוי, ואולי אפילו איחוי מסוים של הקרע בנפש. אחד מהם הוא הרגע שבו אדם מצליח לזהות לעצמו ש״זה מה שקורה לי״, לתת לזה שם או כותרת, לזהות דפוס. ובעיקר להבין שהוא לא לבד בתוך זה. כאן בעיניי יש לשירים של ניסמן תפקיד מאוד מאוד חשוב. יש לו יכולת ייחודית. היכולת שלו לא רק מסבירה את הפוסט טראומה, היא מתארת אותה מבפנים. בלי לעדן, בלי לקצר דרך. למרכז מאסה.
המפגש אתמול עם ניסמן חידד לי משהו נוסף. מעבר ליצירה, ניסמן הוא אדם עם הרבה אומץ להביא את העומק והרגישות שלו לפרונט ואל מול כולם. היכולת לדבר על חוויות מורכבות בגובה העיניים, בלי פוזה ובצורה אותנטית, היא לא דבר מובן מאליו. היכולת שלו לתרגם מציאות פנימית קשה של חוויה ורגש, למציאות חיצונית של מילים ולחן, היא בעיניי הבסיס לכל תהליך של טיפול ואיחוי. והיא יכולה לעזור מאוד לאחרים שאין להם את המילים לשים על החוויה שלהם.
גל, אתה מלך. התרגשתי לארח אותך בקורס. תודה על הנוכחות, על הכנות, ועל היכולת להנכיח חוויה שכל כך הרבה אנשים מתמודדים איתה, גם כשקשה לדבר עליה. הסטודנטיות והסטודנטים ואני הרווחנו.
Full Trunk
בית ספר ברוך איבצ'ר לפסיכולוגיה - אוניברסיטת רייכמן
