ד״ר סייפן וינברג, פסיכולוג קליני מומחה-מדריך

  • Home
  • Israel
  • Yarhiv
  • ד״ר סייפן וינברג, פסיכולוג קליני מומחה-מדריך

ד״ר סייפן וינברג, פסיכולוג קליני מומחה-מדריך עסק מקומי

פסיכולוג קליני מומחה ומדריך. מורשה בהיפנוזה, מרצה בבית הספר לפסיכולוגיה באוניברסיטת רייכמן,
חבר וועדת הביקורת וחבר לשעבר בועדת האתיקה של האגודה הישראלית להיפנוזה. פסיכולוג ראשי ואחראי התמחות בענף פסיכולוגיה בחיל האויר. בעל קליניקה פרטית.

אתמול התארח בקורס לפסיכולוגיה מבצעית באוניברסיטת רייכמן  גל ניסמן, סולן להקת פול טראנק, יוצר ומלחין. היצירה של ניסמן נוג...
29/04/2026

אתמול התארח בקורס לפסיכולוגיה מבצעית באוניברסיטת רייכמן גל ניסמן, סולן להקת פול טראנק, יוצר ומלחין.
היצירה של ניסמן נוגעת בעקביות באחת החוויות האנושיות המורכבות ביותר, ולצערי עם שכיחות שעולה יותר ויותר - פוסט טראומה. החל מ ״As a Stone״, דרך ״וואלק״ ועד ״אין לזה לאן״, ובדרך עוד ועוד יצירות. לאורך השנים ניסמן הולך ומתפתח ביכולת שלו לגעת במשהו שלרוב קשה מאוד לנסח במילים: חוויה טראומטית שנשארת בך ומשנה אותך. גם אחרי שהאירוע נגמר.
פוסט טראומה בפשטות, היא לא זיכרון של מה שקרה. זאת מערכת שלמה של תסמינים והתבטאויות קשות של קרע בנפש. הגוף, הרגש והמחשבה ממשיכים לפעול כאילו הסכנה עדיין כאן. זה יכול להתבטא בדריכות יתר וקוצר רוח, הימנעות, חודרנות של זיכרונות, ולעיתים גם תחושת ניתוק או קהות. במובן הזה, מדובר לא רק בעבר שלא עובר אלא בהווה שמוכתב על ידי העבר.

יש כמה דברים משמעותיים בטיפול שיכולים לחולל שינוי, ואולי אפילו איחוי מסוים של הקרע בנפש. אחד מהם הוא הרגע שבו אדם מצליח לזהות לעצמו ש״זה מה שקורה לי״, לתת לזה שם או כותרת, לזהות דפוס. ובעיקר להבין שהוא לא לבד בתוך זה. כאן בעיניי יש לשירים של ניסמן תפקיד מאוד מאוד חשוב. יש לו יכולת ייחודית. היכולת שלו לא רק מסבירה את הפוסט טראומה, היא מתארת אותה מבפנים. בלי לעדן, בלי לקצר דרך. למרכז מאסה.
המפגש אתמול עם ניסמן חידד לי משהו נוסף. מעבר ליצירה, ניסמן הוא אדם עם הרבה אומץ להביא את העומק והרגישות שלו לפרונט ואל מול כולם. היכולת לדבר על חוויות מורכבות בגובה העיניים, בלי פוזה ובצורה אותנטית, היא לא דבר מובן מאליו. היכולת שלו לתרגם מציאות פנימית קשה של חוויה ורגש, למציאות חיצונית של מילים ולחן, היא בעיניי הבסיס לכל תהליך של טיפול ואיחוי. והיא יכולה לעזור מאוד לאחרים שאין להם את המילים לשים על החוויה שלהם.
גל, אתה מלך. התרגשתי לארח אותך בקורס. תודה על הנוכחות, על הכנות, ועל היכולת להנכיח חוויה שכל כך הרבה אנשים מתמודדים איתה, גם כשקשה לדבר עליה. הסטודנטיות והסטודנטים ואני הרווחנו.

Full Trunk
בית ספר ברוך איבצ'ר לפסיכולוגיה - אוניברסיטת רייכמן

בשבוע שעבר נתבקשתי על ידי חברת אלעל להעביר סדנה לטייסי החברה שבמקביל משרתים גם כטייסים מבצעיים. כולם סיימו בימים אלה תקו...
23/04/2026

בשבוע שעבר נתבקשתי על ידי חברת אלעל להעביר סדנה לטייסי החברה שבמקביל משרתים גם כטייסים מבצעיים. כולם סיימו בימים אלה תקופה אינטנסיבית של כ 40 יום של שירות מילואים מבצעי במסגרת ״שאגת הארי״. במקביל לשירות מבצעי זה, הם דילגו במקביל אל הקוקפיט האזרחי. לכאורה, אותה מיומנות ואותו מקצוע. בפועל מדובר בשני עולמות שונים (קישור לכתבה של חדשות 13 על הסדנה בתגובה ראשונה).
בעולם המבצעי הם פועלים בתוך מרחב שבו מהירות, יוזמה ויכולת לקבל החלטות תחת אי-ודאות הן קריטיות. זה עולם שבו אין זמן להיסוסים, והמשימה עומדת במרכז. בעולם האזרחי, לעומת זאת, הם נדרשים לפעמים לדבר ההפוך: להאט, להיצמד לפרוטוקולים, לנהל סיכון בצורה שמרנית, לעבוד בתוך מערכת שמקדשת בטיחות מעל הכול כי יש מאחוריהם קבינה עם 180-200 נוסעים.
השאלה שהובילה את הסדנה לא הייתה “איך להתמודד עם לחץ”, אלא משהו אחר ושונה: איך אפשר לשפר את המעבר בין המצבים השונים כך שלא יהיו זליגות בין התנהגויות שמאפיינות מצב אחד, להתנהגויות שמאפיינות את המצב השני.
פרספקטיבה תיאורטית רלוונטית בעיניי בעבודה עם אוכלוסיות שמתמודדות עם מצבים אינטנסיביים היא תיאוריית מצבי העצמי, כפי שנוסחה בין היתר על ידי Philip Bromberg. לפי הגישה הזו, האישיות שלנו אינה מקשה אחת, אלא מורכבת ממספר “מצבים”. בשונה מהתיאוריה הטופוגרפית של פרויד, שמתארת את הנפש כמבנה אחיד שמחולק לחלק מודע (קצה הקרחון), מתחתיו חלק סמוך למודע, ומתחתיהם התת מודע (רוב הקרחון), ברומברג מתאר קיומן של מערכות שלמות של תפיסה, רגש ופעולה, שמופעלות בין היתר בהתאם להקשר. אנחנו לא מפעילים את אותה מערכת בכל סיטואציה; אנחנו עוברים ביניהן, לרוב בצורה חלקה ואינטואיטיבית ולא מודעת, אבל לעיתים התנועה פחות חלקה.
הבעיה מתחילה כשהמעבר הזה פחות תואם את הסיטואציה. כשדפוס פעולה שמותאם היטב להקשר אחד “זולג” להקשר אחר. בהקשר של טיסה אזרחית, זליגה כזו יכולה להתבטא, למשל, בהחלטה מהירה מדי במקום שבו נדרשת האטה, או בהעדפת שיפוט אישי על פני תהליך מובנה. לא כי הטייס “טעה”, אלא כי מצב עצמי מסוים ״תפס את ההגאים״ באופן אינסטינקטיבי על חשבון מצב העצמי הרלוונטי לאותה סיטואציה.
מטרת הסדנה היתה יצירת מרחב מקצועי מובנה לעיבוד חוויות ״מצב עצמי״ מתקופת השירות המבצעי, ולהקל את המעברים האינטואיטיביים בין מצבי העצמי השונים. אחרי ארוחת בוקר טוב התחלנו הפעלה של גוף - נפש דרך תרגול יוגה. מטרתו היתה הפחתת מתחים והכנה לקראת החלק העיבודי. משם עברנו לעבודה קבוצתית שמטרתה היתה לאפשר אינטגרציה בין עולמות התפקוד השונים, לזהות פערים אפשריים בדפוסי קבלת החלטות, תפיסת סיכון וסגנונות פעולה, ולחזק יכולת מעבר גמישה בין הזהויות באופן התומך שימור כשירות מקצועית, בטיחות טיסה וחוסן אישי וארגוני.
הנקודה המרכזית שאני לוקח מעבודה עם אוכלוסיה זו, היא שהיכולת לנוע בין מצבי עצמי אינה רק עניין של מודעות פנימית, אלא יכולה להיות מיומנות מקצועית לכל דבר. זה נכון כמובן לא רק לטייסים. כמעט כל אחד מאיתנו נע בין הקשרים שונים: עבודה, בית, לחץ, שגרה, ומביא איתו דפוסים שלא תמיד מתאימים להקשר החדש.
העבודה היא לא לבטל מצבים, אלא להכיר אותם, לזהות אותם בזמן, וללמוד לעבור ביניהם בצורה קצת יותר קוהרנטית ואינטגרטיבית.

מעניין לשמוע איך זה פוגש אתכם בעבודה שלכם.

בהמשך לפוסט הקודם, בו תיארתי את עיקרי הדברים מתוך הרצאה שהעברתי ביום עיון של איגוד הטייסים הישראלי, מצורף קישור להרצאה ע...
13/01/2026

בהמשך לפוסט הקודם, בו תיארתי את עיקרי הדברים מתוך הרצאה שהעברתי ביום עיון של איגוד הטייסים הישראלי, מצורף קישור להרצאה עצמה.

אשמח לענות על שאלות או להתייחס להערות! מוזמנות ומוזמנים לכתוב בתגובות ואתייחס.

צפייה נעימה!

Enjoy the videos and music you love, upload original content, and share it all with friends, family, and the world on YouTube.

לפני מספר ימים זכיתי להשתתף בכנס של איגוד הטייסים הישראלי.  הכנס סיכם את מבצע "עם כלביא". ההרצאה שלי עסקה בהתמודדות עם ל...
21/12/2025

לפני מספר ימים זכיתי להשתתף בכנס של איגוד הטייסים הישראלי. הכנס סיכם את מבצע "עם כלביא". ההרצאה שלי עסקה בהתמודדות עם לחץ נפשי באופן כללי, עם התמקדות במאפייני הלחץ הנפשי המאפיינים אנשי צוות אוויר המתמודדים עם משימה בעלת מאפיינים ייחודיים, חשיבות אסטרטגית והשפעות בינלאומיות כמו מבצע זה.
פתחתי בניסוח של מצב לחץ כפי שתואר על ידי לזרוס, המתאר תפיסה סובייקטיבית של הטיה בין תפיסת היכולת לתפיסת דרישות המציאות, לטובת המציאות ועל חשבון היכולות. המשכתי בהגדרה של חוסן נפשי - היכולת להמשיך לתפקד כראוי אל מול מצבי לחץ, ואף לצמוח מהם. לאחר הקדמה קצרה זו, ציינתי כי תפקוד אופטימלי מתרחש בדרך כלל אל מול מידת לחץ מתאימה.
לאחר מכן סקרתי את מאפייני הלחץ האופייניים לתפקוד בתנאים כמו אלה שעמם מתמודדים אנשי צוות האוויר במבצע "עם כלביא" ולאחר מכן הצעתי טכניקות זמינות ופשוטות לוויסות לחץ ולהתמודדות עם לחץ.
לקראת הסוף, הדגשתי תסמינים אפשריים של הפרעת דחק, אשר יכולים להצביע לנו על כך שכדאי להתייעץ עם איש מקצוע:
- פגיעה בתפקודים קוגניטיביים: ירידה בריכוז,
- היבטים רגשיים: ערנות מוגברת, קושי בוויסות רגשות, אשמה, ביטויים דיסוציאטיביים והימנעות חברתית.
- ביטויים פיזיים: הפרעה בשינה, כאבי ראש/כאבים חריגים אחרים בגוף.

סיכמתי בהדגשת העיתוי הנוכחי, המאופיין בירידה מסוימת בעוצמת המלחמה ובלחץ כללי, ואפשרות לעלייה בהפרעות חרדה שונות כתוצאה מכך.

מצפה לשיתוף פעולה מתמשך בעתיד עם איגוד הטייסים!

Stay tuned
04/11/2025

Stay tuned

הקשיבו למה שיש לרן החכם והמוכשר לומר. אי אפשר להמעיט בחשיבות של הנושא שהוא מדבר עליו, והמסר שלו מאוד נכון בעיניי וממש חש...
11/09/2025

הקשיבו למה שיש לרן החכם והמוכשר לומר.
אי אפשר להמעיט בחשיבות של הנושא שהוא מדבר עליו, והמסר שלו מאוד נכון בעיניי וממש חשוב.
מדובר בדיני נפשות.

https://www.facebook.com/share/p/1BM4KyzRQ6/?mibextid=wwXIfr

היום מציינים את *היום הבינלאומי למניעת אובדנות* - ולמרבה הצער והדאגה, רמת האובדנות בישראל עלתה מאוד בשנתיים האחרונות.

רן זילבר, פסיכולוג קליני ונציג פורום הארגונים למען הפסיכולוגיה הציבורית, התראיין לרדיו 103fm, על חשיבות השקעת המדינה בתוכנית למניעת אובדנות, על מניעת האובדנות בקהילה, ועל חשיבות הטיפול באובדנות בידי גורמי המקצוע המתאימים.

"קריטי להמשיך ולהכשיר שומרי סף, אנשים בקהילה ובמשפחה שלא מפחדים לשאול את השאלות על אובדנות אם מודאגים ממישהו. חשוב שנדע לדבר על אובדנות בגובה העיניים - *זה מציל חיים*.

"לגבי טיפול ע"י 'תומכי בריאות הנפש' בקופת החולים - אנחנו בפורום מתנגדים לכך. נותנים לאנשים שלא עברו הכשרה מספקת לטפל במקרים "קלים", הרי אי אפשר לדעת מראש שזה "קל", ואנחנו לא רוצים לשים אנשים במצב אובדני בידיים לא נכונות ולא-מיומנות, זה פלסטר שיכול להזיק הרבה יותר."

זכרו - אם אתם חשים מצוקה, אל תישארו לבד ואל תשאירו אחרים לבד, פנו בהקדם לעזרה מקצועית!

פורום הארגונים למען הפסיכולוגיה הציבורית
הסתדרות הפסיכולוגים בישראל
Zilber

בסוף השבוע האחרון התקיים במלון עין גדי הכנס השנתי של האגודה הישראלית להיפנוזה. הכנס עסק השנה בעבודת חלקים והסדנאות שלקחת...
11/05/2025

בסוף השבוע האחרון התקיים במלון עין גדי הכנס השנתי של האגודה הישראלית להיפנוזה.
הכנס עסק השנה בעבודת חלקים והסדנאות שלקחתי עסקו בעיבוד טראומה ובעבודה עם חלקי עצמי.
המדבר, השקט והמנחים המקצועיים המובילים בארץ איפשרו לכנס להיות מעולה.
בסופו קיבלתי מיו״ר האגודה היוצאת, אלה בר, תעודת הוקרה על 6 שנים של התנדבות בוועדת האתיקה של האגודה.
מחכה כבר לכנס הבא…

https://www.facebook.com/share/1VdUndMjmp/?mibextid=wwXIfrחשוב לקרוא ולהכיר
09/05/2025

https://www.facebook.com/share/1VdUndMjmp/?mibextid=wwXIfr

חשוב לקרוא ולהכיר

מלאת בן חיים היא שורדת מהנובה. כמו רבים אחרים היא סובלת מפוסט טראומה.
הנה דברים חשובים שהיא כתבה שהחכימו אותי וכדאי שכולם יכירו ביחס לאנשים שסובלים מפוסט טראומה:
**
דברים שלמדתי מאז שיש לי פוסט טראומה והלוואי שכולם יבינו

כשיש חוויה טראומיתית קשה - המוח ממש משנה את עצמו. המסלולים המוחיים שנוצרו במשך חיים שלמים משתבש ים ולמרות שחוזרים אחר כך לסיטואציות ״נורמטיביות״ המוח מפרש דברים מתוך החוויה הטראומתית. כל זה כדי להגן עלינו, רק שלפעמים זה מרגיש שזה הורס לי את החיים.

התגובות שלנו של חרדה, עצב עמוק, בכי, פחד או שיתוק - נראות לפעמים מוגזמות וקשה לעין חיצונית לא לחשוב שאנחנו סתם דרמטיים. משפטים כמו ״את במקום בטוח אין סיבה ללחץ״ לא מספיקים כדי להרגיע או להוציא מהמצוקה. כי כמו שהסברתי - המוח שלנו פיזית השתנה. התגובות שלנו, קיצוניות ככל שיהיו, הן אמיתיות לחלוטין ומצריכות כלים טיפוליים עמוקים יותר מהסברים פשוטים שאנחנו רגילים לתת לחבר.ה שלחוצים או עצובים. הגיון לבדו לא יוציא אותנו מזה. המוח שלנו כבר למד שגם ב״מקום בטוח״ כמו בית או פסטיבל - אפשר לחוות סכנה ממשית.

רוב הזמן המוח עסוק בטראומה. זה הופך אותי לחסרת סבלנות. אני לא רוצה להיות כזאת אבל האמת היא שכמעט כל סיטואציה מעמיסה על המוח והלב שלי כל כך עד שאין לי כוח להיפגש או אפילו לדבר עם אנשים. כשאני בחרדה אני יכולה להיתפס כקצרה, לא נחמדה או תוקפנית. זה לא אישי נגד אף אחד. אלה תגובות לא רצוניות שנובעות מתוך פרשנות שגויה של המציאות שאין לי שליטה עליה.

כמעט כל דבר יוביל את המוח שלי לחשוב שאני במצוקה ואז או שאברח, או שאתקוף, או שאקפא. קיפאון יכול להיראות כמו קושי ביכולת לזוז ואי יכולת לדבר. זו תחושה נוראית כי ברגעים האלה אני מרגישה כלואה בתוך עצמי. אני רוצה לצעוק מלא דברים ואני רוצה טישו ומים וחיבוק ולברוח. אבל אני קפואה ומבוהלת.

כל יציאה מהבית, כל מפגש חברתי וכל משימה - דורשת ממני פי חמש יותר אנרגיות מפעם. יש ימים שלענות לוואטסאפ, להתקלח או להכין לעצמי קפה - מציף אותי ומרגיש לי בלתי אפשרי. בימים האלה אני שופטת את עצמי מאוד. מה שמתיש אותי עוד יותר. וככה יכול לעבור יום או שבוע שאני בלופ. לא יוצאת מהבית, לא עונה, לא מתקלחת, לא מצליחה להביא לעצמי מים. ואני חושבת כל הזמן - מה דפוק בי? רק קומי לקחת מים. אבל עוברות עוד שלוש שעות על הספה. ואין לי כוח. ועם הזמן אני מנסה ללמוד לפחות לא לשנוא את עצמי על זה.

חשוב לזכור - בזמן של תגובה קיצונית אי אפשר לצפות לקיים שיח מיטיב וללמוד בו איך לעזור. ולא מומלץ להיכנס לדיון או ויכוח. אם את.ה מכיר מישהו עם פוסט טראומה נסו ללמוד כיצד לעזור להם *ביום נטול טריגרים* כדי שבזמן הטריגרים תוכלו לתפקד טוב בלי לשאול הרבה שאלות את מי שבמצוקה. ועם כל הקושי - נסו לא להיעלב ולא לקחת אישית שום אמירה או התנהגות. אם ברחתי, תשמרו עליי ותוודאו שאני במקום בטוח. אם אמרתי משהו מעליב תנסו לראות את זה כהבעת מצוקה ולא כנסיון לפגוע. זה קשה אבל זה יכול להציל מערכות יחסים.

לפעמים אני צריכה שיאמינו בי ויראו לי שיש בי כוחות לקום.
לעיתים הרבה יותר קרובות אני צריכה שיעזרו לי לא לבקר את עצמי. לא להרגיש כל כך דפוקה.
ותמיד אני צריכה שיהיו מודעים לכמה אני רגישה וינסו להתחשב או לפחות להבין כשאני מגיבה בצורה קיצונית.

אם מצאת את עצמך בתיאורים שלי - אני שולחת חיבוק ומקווה שעזרתי לנרמל קצת.

אם את.ה מכירים מישהו עם פוסט טראומה אני מקווה שזה יעזור לכם להיות שם עבורם.

שתפו כדי שעוד אנשים ילמדו על המצב של שליש מהמדינה שלנו❤️‍🩹

היום הקדשתי את ההרצאה בקורס פסיכולוגיה מבצעית ב Baruch Ivcher School of Psychology - המרכז הבינתחומי לנופלי יחידת שלדג ב...
29/04/2025

היום הקדשתי את ההרצאה בקורס פסיכולוגיה מבצעית ב Baruch Ivcher School of Psychology - המרכז הבינתחומי לנופלי יחידת שלדג במלחמת ״חרבות ברזל״.

13 הרוגים.

סיפרתי על קרידו, ועל איך זה היה לא נתפס שהטיטאן הזה בכלל יודע גם להיהרג.
סיפרתי על יצהר, על העשייה שלו ועל כך שחודש לפני שנהרג חטף כדור ברגל במסגרת קרב אותו הכריע אחרי שהחליט להתערב בו כי היה בסביבה - נפצע וחזר להילחם.
סיפרתי על לייטר המפל״ג המחוספס והרגיש שכמה שהיה קשוח ככה גם היה אמפטי ומבין.
סיפרתי על דובי, על בנבה ועוד...

מורשתם היא ציווי עבורנו.

זן נדיר.

משה לייטר ז״ל
עידו רוזנטל (קרידו) ז״ל
יצחק בן בשט (בנה) ז״ל
יצהר הופמן ז״ל
ליאור ארזי ז״ל
שילה כהן ז״ל
עידו יהושוע ז״ל
רום שלומי ז״ל
יפתח שחר ז״ל
דב משה (דובי) ז״ל
יונתן חצור ז״ל
יהונתן צור (ברנש) ז״ל
אהד כהן (בודי) ז״ל

Address

Yarhiv
45858

Alerts

Be the first to know and let us send you an email when ד״ר סייפן וינברג, פסיכולוג קליני מומחה-מדריך posts news and promotions. Your email address will not be used for any other purpose, and you can unsubscribe at any time.

Contact The Practice

Send a message to ד״ר סייפן וינברג, פסיכולוג קליני מומחה-מדריך:

Shortcuts

Share

Category