04/08/2026
אריאנה גרנדה ודיבור על הפרעות אכילה... תמונה שראיתי בYNET.
תמונה מטגררת? בהחלט! האם יכולה להשפיע על א.נשים עם הפרעות אכילה? בהחלט! האם השיח כולו משפיע על א.נשים עם הפרעת אכילה או א.נשים בסיכון לפתח הפרעת אכילה? בהחלט! כל סוג של רזון או עיסוק ברזון או עיסוק בשקל גוף או עיסוק במתכונים או עיסוק במסעדות או עיסוק ב"אכילה בריאה" זה טריגר לאנשים שעסוקים בהפרעות אכילה. הם לא צריכים את אריאנה בשביל זה, כי זה בכל מקום. זה במבט השופט שמקבלים מההורים או החברים. זו החרדה מהשמנה שנמצאת במערכת הבריאות, מערכת החינוך ובתוך המשפחה. לא צריך את אריאנה בשביל זה. כן, היא מודל יופי. כן, היא חלק מהמערכת. אבל היינו מצפים שבעולם שהתחיל מזמן עם פוטושופ והיום הוא בעיקר תמונות שנוצרו על ידי AI, ניקח קצת יותר אחריות כבוגרים ואנשי מקצוע. נתבונן על התמונות, ונעביר מסר שאין לנו כל צורך להראות כמו המודלים הבלתי אפשריים האלה. להבין שאל לנו לשפוט את עצמנו או אחרים על סמך מראה חיצוני.
אנחנו בטח שלא יכולים לאבחן את אריאנה גרנדה באנורקסיה.
זה ממש לא משהו שמאבחנים לפי תמונה ומראה חיצוני (טעות שגם רופאים עושים לפעמים). פגשתי נשים עם אנורקסיה במשקל 130 קילו (אם תהיתם איך זה קורה, תוכלו לקרוא בספר או לשמוע הרצאה בנושא). פגשתי גם אנשים רזים מאוד, או אנשים שירדו במשקל באופן קיצוני, ולא בלל אנורקסיה.
הפרעת אכילה היא הפרעה פסיכיאטרית מובחנת עם סימפטומים מחשבתיים, תפיסתיים והתנהגותיים. התוצאה הנצפית במשקל, היא רק אחת ההשלכות של הפרעת האכילה. יש הרבה אנשים עם הפרעת אכילה חמורה ביותר, בלי שום סממן חיצוני במראה.
איך אפשר לשפוט מישהי על סמך המראה?
אריאנה גרנדה שבתמונה היא מותג, לא אדם פרטי. אפשר ללרלר על כך שזה המותג שרוצים לקדם, כי יש בזה פרסום וכסף (תעשיית הדיאטות מגלגלת כל כך הרבה כסף שאפילו קשה לדמיין). אפשר ללרלר על זה שמודל היופי רזה מדי. אפשר גם להבין שאין לנו כל צורך להיות משהו או להידמות למותג אחר.
לגבי אריאנה כאדם ואישיות פרטית? אם הייתי פוגשת אותה לשיחה מקצועית, הייתי יכולה לעשות הערכה של המצב שלה מבחינת הפרעת אכילה. כל עוד זה לא קורה, אין לי כל דרך לדעת מה המצב. לכן, אין לי צורך להביע כעס או אמפתיה או דאגה לתמונה, שמבחינתי היא מותג בלבד. למותג אין רגשות או סכנה. לאריאנה הפרטית, כניראה יש. אבל את זה לא נראה על המסך, אלא אם היא תבחר לשתף בזה בעצמה, כפי שעשתה למשל טיילור סוויפט, כששיתפה בהתמודדות האישית שלה עם אנורקסיה. כפי ששיתפה ליידי גאגא בהתמודדות עם הפרעה בי-פולרית. דווקא זה היה יכול להוריד קצת את הסטיגמה ולהביא אנשים לאבחון וטיפול מותאם, במקום הסתרה ו"גיבוי" מצד התקשורת.
הטיפול בהפרעת אכילה הוא מייגע, הוא קשה. כל חשיפה ועיסוק תקשורתי בתחום מפעיל אצל המטופלות שלי ושלנו המון מחשבות ומעורר את הסימפטומים שלהן ביתר שאת, כי הן מאוד מאוד רגישות לשיח על הנושא.
חבל שכחברה אנחנו נותנים כל כך הרבה מקום לשיח הזה.
כפי ששמתם לב, אני לא מרבה לכתוב על סלבריטיס או לעסוק בכלל בשיח כי זה מגביר את הטרפיק של הנושא.
אבל הפעם זה גדול ממני - אז אם אפשר קצת קצת להפחית את העיסוק האובססיסי הזה במראה החיצוני של אחרים ושל עצמנו, ובמה אכלנו ואיזו דיאטנה חדשה עשינו ואיזו קופת חולים משווקת זריקות הרזייה במחיר הכי טוב, ואיך מזמינים אותן בטלגרם, יהיה קצת יותר קל פה.
מספיק קשה פה גם ככה.
