הגר שלו יוגה - Yoga Vidyaa

הגר שלו יוגה - Yoga Vidyaa שיעורי יוגה מעמיקים לכל הרמות, שיעורי פילוסופיה והגות, קורסי העמקה בפראניאמה בליווי טקסטים.

יוגה וידיה | Yoga Vidyā
ידע היוגה – מרכז ללימודי פילוסופיה והיסטוריה של היוגה דרך קריאה בטקסטים המקוריים| בהנחיית ד"ר הגר שלו

הרפיה. שלווה. נוכחות. מובילה מורים ותלמידים בדרך של החכמה היוגית דרך קריאה בכתבים המקוריים ותרגול

30/08/2026

למה בעצם לתרגל מדיטציית ריכוז?
בסרטון הקצר הזה אני משתפת קטע ממש קצר מתוך הראג'ה מרטנדה, חיבורו של הפרשן ראג'ה בהוג'ה ליוגה-סוטרה של פטנג'לי.
ראג'ה בהוג'ה מסביר שכאשר מציבים את התודעה באובייקט עדין (כמו קצה האף), מתעוררת חוויה חושית פנימית עדינה. החוויה הזו מעניקה לתודעה עוגן חדש, ומאפשרת לה לנטוש את האובייקטים הגסים והחיצוניים שהתרגלה להימשך אליהם. כפי שהוא מסכם זאת: ייצוב התודעה באובייקט עדין דרך שמיטת האובייקטים הגסים , הוא הוא היסוד והשורש של תרגול היוגה.
ללמוד את היוגה ממקור ראשון אמנם הטקסט הספציפי הזה נשאר הפעם מחוץ ללימוד של הקורס הקרוב, אבל זו בדיוק הגישה שדרכה אני מלמדת. מבט על הטקסטים המקוריים ועל הפרשנים של הטקסטים בקורס הקרוב וגם בכלל בקורסים השנתיים.
לימוד פילוסופי יסודי דרך הטקסטים והמפרשים של המסורת עצמה מעניק עומק, שקט וביטחון שאין שני להם, גם לתרגול האישי וגם להוראה.
ממש עוד יומיים ב 1.9 נפתח קורס ממוקד של חודש בפילוסופיה ובמדיטציה. זו הזדמנות מצוינת להעמקה בפילוסופיה, להכיר את התכנים ללא תיווך ניו אייג'י, וכמובן לשאול שאלות הרלוונטיות לכם.
כל הפרטים כאן בקישור : https://www.hagarshalevyoga.com/comingup
וגם ליתר בטחון בתגובה הראשונה

איזה גוף אנחנו פוגשים כשאנחנו מתרגלים יוגה? 🌿כשאנחנו פוגשים מושגים כמו נאדיס, צ'אקרות, פראנה וקונדליני, טבעי שננסה להבין...
27/08/2026

איזה גוף אנחנו פוגשים כשאנחנו מתרגלים יוגה? 🌿
כשאנחנו פוגשים מושגים כמו נאדיס, צ'אקרות, פראנה וקונדליני, טבעי שננסה להבין אותם דרך המפה הגופנית שאנחנו מכירים, ולשאול היכן, בגוף שלנו, נמצאים אותם ערוצים, מוקדים וכוחות. אנחנו עשויים לחפש את הצ'אקרה במקום מסוים בגוף, לזהות את הנאדיס עם עצבים או כלי דם, או לנסות למצוא מקבילה אנטומית לתיאור מסורתי.

אבל עצם השאלה איפה זה נמצא בגוף? כבר מניחה שהטקסט המסורתי מבקש מאיתנו להשתמש באותה מפה גופנית שאנחנו משתמשים בה. וכשחוזרים אל המקורות, מתברר שלא תמיד זו הייתה השאלה שעמדה בפניהם.
בהודו הקדם־מודרנית התקיימו מסורות שונות של ידע על הגוף: מסורות רפואיות שתיארו איברים ומבנים גופניים, מסורות שעסקו בנקודות ובאזורים מסוימים בגוף, ולצדן מסורות יוגיות וטנטריות שפיתחו מפות משלהן, שכללו את הנאדיס, הצ'אקרות, הערוץ המרכזי [סושומנה] ואת קונדליני.

וגם בתוך המסורות היוגיות והטנטריות לא הייתה מפה אחת מוסכמת. מספר הצ'אקרות, מיקומן, שמותיהן והיחסים ביניהן לבין מבנים אחרים בגוף משתנים מטקסט לטקסט וממסורת למסורת. במילים אחרות, גם בתוך העולם היוגי לא הייתה תשובה אחת לשאלה כיצד בדיוק נראה הגוף שעליו מדברים כי הוא במידה רבה היה גוף ריטואלי].

לכן אולי במקום לשאול מהי המפה היוגית האותנטית מבחינה אנטומית, כדאי קודם לשאול מה היא ביקשה לתאר, ומה היא אפשרה למתרגלים לעשות, לחוות ולדמיין?
כתבתי מאמר באתר שלי ושם אני מנסה להתבונן במפות הגוף האלה מתוך ההקשר ההיסטורי שלהן, בלי להעמיד בפשטות "גוף קדם־מודרני" מול "גוף מודרני".
אם הנושא מעניין אתכם, מוזמנים לקרוא. הקישור בתגובה הראשונה.

האם הפילוסופיה של היוגה היא רק פטנג'לי?כשאנחנו חושבים על פילוסופיית היוגה, פטנג'לי הוא כנראה המקום הראשון שעולה ובצדק:  ...
17/08/2026

האם הפילוסופיה של היוגה היא רק פטנג'לי?
כשאנחנו חושבים על פילוסופיית היוגה, פטנג'לי הוא כנראה המקום הראשון שעולה ובצדק: יוגה סוטרה והיא אכן טקסט יסוד ודרך מצוינת להתחיל ללמוד את הפילוסופיה של היוגה.
אבל היא לא חושפת את הרובדים השונים ואת המוכרבות של מסורת היוגה כמערכת פילוסופית.
היוגה שהתפתחה בהודו לאורך מאות ואלפי שנים היא שדה רחב של מסורות, רעיונות ופרקטיקות, שלא תמיד מחזיקות באותה תפיסה של ידיעה, עצמי או הדרך לשחרור.
אפשר לראות את זה היטב דרך מושג שאנחנו חושבים שאנחנו מכירים היטב: פראניאמה.
אצל פטנג'לי פראניאמה היא אחד משמונת איברי היוגה, אבל הדיון בה קצר יחסית. כשעוקבים אחר המושג במקורות ובמסורות השונות, מגלים שגם כאן, אותה פראניאמה היא לא בדיוק אותה פראניאמה.
במסורות הסגפניות הקדומות היא קשורה לטאפאס, בבהגווד גיטא היא מופיעה כחלק ממודל של הקרבה פנימית, במסורות הוודאנטה היא מובנת כדרך הצמדת חלקי הנשימה למודלים של ידיעה, ובטקסטים של ההאטה-יוגה היא מתגבשת למערכת מפורטת של טכניקות נשימה והשהייתה.
כמו במקרים אחרים גם בהקשר של ריסון הנשימה: מושגים שאנחנו חושבים שאנחנו כבר מכירים מקבלים משמעויות שונות במסורות שונות. כדי להבין אותם, צריך להכיר גם את העולם הפילוסופי שבתוכו הם מופיעים.
על ההתפתחות הזו, ועל הדרך שבה פראניאמה משנה את משמעותה לאורך ההיסטוריה, כתבתי במאמר באתר.
לקריאת המאמר המלא כנסו לתגובה הראשונה:

מזמינה את כל מי שכאן ובכלל מי שיכול להיות לו רלוונטי לקורס פילוסופיה של ארבעה מפגשים במהלך חודש ספטמבר שלא נופל על החגים...
13/08/2026

מזמינה את כל מי שכאן ובכלל מי שיכול להיות לו רלוונטי לקורס פילוסופיה של ארבעה מפגשים במהלך חודש ספטמבר שלא נופל על החגים [ויש גם הקלטות]. מוזמנים לעיין, לשאול שאלות ולהגיע!

קורס פילוסופיה ומדיטציה למורים ולמתרגלים
אתם מתרגלים מדיטציה, אולי גם מלמדים אותה. קראתם על פטנג'לי, שמעתם על מיינדפולנס, פגשתם מושגים מוודאנטה, בודהיזם וטנטרה — אבל האם ברור לכם מה באמת ההבדל ביניהם?
איזו מדיטציה קשורה לפטנג'לי? מה ההבדל בינה לבין התבוננות בודהיסטית או מיינדפולנס? ומה כל מסורת חושבת על התודעה והדרך לשחרור?
כשמכירים הרבה מסורות, קל מאוד שהכול יתערבב. הקורס הזה נועד לעשות סדר בדיוק בנקודה הזו.
במהלך ספטמבר נעמיק בכתבי המקור של ארבע מסורות מרכזיות:
יוגה קלאסית
ודאנטה,
בודהיזם קדום
וטנטרה.

נלמד את תפיסות התודעה שלהן, נקרא קטעים מתוך המקורות, ונתרגל מדיטציות המבוססות עליהן.
המטרה היא לצאת מהקורס עם הבנה ברורה ובטוחה של מה אתם מתרגלים ומלמדים — ומאיפה הדברים מגיעים.
הלימוד כולל:
קריאה, תרגום וניתוח של כתבי המקור
הבחנה בין מושגים ושיטות שנראים דומים אך שונים במהותם
תרגולי מדיטציה המבוססים על ארבע המסורות
כלים מעשיים להוראה ולתרגול האישי
גישה להקלטות ללא הגבלת זמן

הקורס עומד בפני עצמו, ומהווה גם שער כניסה למסלולים השנתיים (למשתתפים תינתן הנחה של 600 ש"ח בהצטרפות למסלול השנתי).
לפרטים מלאים, לסילבוס ולהרשמה קראו את התגובה הראשונה.

למה כל כך קשה לשבת בשקט?נדמה שזו שאלה פשוטה. הרי לשבת בלי לעשות דבר אינו דורש מאיתנו כמעט שום דבר.נדמה שזו שאלה פשוטה. ה...
10/08/2026

למה כל כך קשה לשבת בשקט?
נדמה שזו שאלה פשוטה. הרי לשבת בלי לעשות דבר אינו דורש מאיתנו כמעט שום דבר.
נדמה שזו שאלה פשוטה. הרי לשבת בלי לעשות דבר לא דורש מאיתנו כמעט שום דבר. אבל מי שניסה/תה פעם לשבת כמה דקות במדיטציה, או אפילו סתם לשבת בערסל בלי הטלפון, יודע/ת שזה לא בדיוק כך.
פתאום אנחנו נזכרים במשהו. חושבים על משהו שצריך לעשות. מתכננים. מדמיינים. נזכרים בשיחה שהייתה. מגיבים שוב למשהו שכבר קרה.
ההכרה פשוט ממשיכה לנוע.
החוויה הזאת נמצאת בלב ההגדרה של היוגה אצל פטנג'לי.
כי עבורו, השאלה אינה רק איך להירגע, או איך להרגיש טוב יותר. השאלה היא יותר: מה קורה לנו כאשר ההכרה נמצאת בתנועה בלתי פוסקת? ומה משתנה כאשר היא נעשית שקטה?
במילים אחרות, אולי השאלה "מהי יוגה?" מתחילה בניסיון פשוט מאוד וכמעט בלתי אפשרי: לראות את ההכרה בפעולה, בלי להיסחף מיד עם כל מה שעולה בה. להשקיט את כל המחשבות חוץ מהמחשבה של מוקד הריכוז שלנו.
בהרצאה החדשה שלי ביוטיוב אני חוזרת אל היוגה־סוטרה של פטנג'לי כדי לבחון את השאלה הזו: מהי יוגה לפי אחת ההגדרות המפורסמות ביותר בתולדות המסורת?
בהרצאה אני מלמדת מתוך הכתבים המקוריים:
• מהן תנודות ההכרה (וריטיס)
• מהו תרגול המדיטציה והמאמץ המתמשך (אבהיאסה)
• כיצד נוצרים ההרגלים והתבניות שההכרה מייצרת (סאמסקרות)
• ומהי ההבחנה היסודית בין הרואה לבין כל מה שנראה.
🎥 לצפייה בהרצאה המלאה ביוטיוב כנסו לתגובה הראשונה

מה הקיץ מלמד אותנו על ההכרה שלנו?הקיץ הישראלי מביא איתו לא רק עומס חום, אלא פעמים רבות גם עומס פנימי.כשאני מתבוננת על עצ...
04/08/2026

מה הקיץ מלמד אותנו על ההכרה שלנו?
הקיץ הישראלי מביא איתו לא רק עומס חום, אלא פעמים רבות גם עומס פנימי.
כשאני מתבוננת על עצמי ועל תלמידים בעונה הזו, אני שמה לב עד כמה קל לזהות את התנועה בין שתי איכויות שהמסורת היוגית מתארת דרך מושג הגונות (Guṇas):
מצד אחד ראג'ס (Rajas) – תנועה, אי־שקט, דחף להספיק, לעשות ולהמשיך הלאה.
ומצד שני טמאס (Tamas) – כבדות, עייפות, חוסר בהירות ולאות שמגיעה יחד עם החום והעומס.
אז רציתי להביא כמה רעיונות מתוך אחד הטקסטים המעניינים שעוסקים בנושא הזה – אודהאווה גיטה (Uddhava Gītā) , המופיעה בספר ה־11 של הבהאגווטה פוראנה .
זהו דיאלוג בין קרישנה לבין אודהאווה, המשלב תפיסות של וודאנטה עם מסורת הבהקטי, ועוסק בשאלות היסוד של התודעה, העצמי והשחרור. בפרק 25 של הטקסט מתוארים הגונות.

כך למשל מוגדר הראג'ס (פסוק 3):
Kāma īhā madas tṛṣṇā stambha āśīr bhidā sukham
mad-utsāho yaśaḥ-prītir hāsyaṁ vīryaṁ balodyamaḥ
תשוקה, מאמץ חסר מנוחה, יהירות, השתוקקות, נוקשות, ציפייה לגמול, תפיסת נפרדות, רדיפת עונג, התלהבות של החושים, אהבת כבוד, לעג, הפגנת כוח ומאמץ כוחני.
ומיד לאחר מכן מתואר התמאס (פסוק 4):
Krodho lobho 'nṛtaṁ hiṁsā yācñā dambhaḥ klamaḥ kaliḥ
śoka-mohau viṣādārtī nidrāśā bhīr anudyamaḥ
כעס, חמדנות, שקר, אכזריות, תחנונים, צביעות, עייפות, מריבה, יגון, אשליה, דכדוך, מצוקה, שינה, ציפיות שווא, פחד וחוסר מעש.
המסורת היוגית מציעה לטפח את סאטווה (Sattva),אותה איכות של בהירות, איזון ושקט.
גם כאן הטקסט מפרט את האיכויות שמטפחות הכרה בהירה יותר:
Śamo damas titikṣekṣā tapaḥ satyaṁ dayā smṛtiḥ
tuṣṭis tyāgo 'spṛhā śraddhā hrīr dayādiḥ sva-nirvṛtiḥ
שלוות ההכרה, ריסון החושים, סבלנות ועמידות, התבוננות והבחנה, משמעת, אמת, חמלה, זיכרון העצמי, סיפוק, ויתור, אי־היאחזות, אמונה, ענווה, נדיבות ושמחה פנימית.

כאשר אנחנו מעמיקים בפילוסופיה של היוגה והוודאנטה, אנחנו מגלים שטיפוח הסאטווה הוא רק שלב בדרך. גם הסאטווה, בהירה ועדינה ככל שתהיה, עדיין שייכת לעולם התופעות ולתנועות המשתנות של ההכרה. המטרה של השקטת ההכרה וטיפוח הסאטווה היא לאפשר לנו לזהות דבר עמוק יותר:
את העד (Sākṣī) – את הפורושה של היוגה, את האטמן או את הברהמן במסורת הוודאנטה.
אותו עיקרון יציב ובלתי משתנה, אור של מודעות טהורה, שנוכח בתוך כל חילופי הגונות, מן התנועה של ראג'ס, דרך הכבדות של טמאס ועד הבהירות של סאטווה, ואינו כבול לאף אחת מהן. השחרור מכל אלו אינו אומר להיות תמיד במצב סאטווי. הוא ההכרה שהעצמי העמוק מעולם לא היה מוגדר על ידי הגונות מלכתחילה.

כאשר אנחנו, כמורים וכמתרגלים, מבינים את ההבחנות האלה מתוך הטקסטים עצמם, משהו ביחס שלנו למדיטציה ולתרגול משתנה.
אז מהי תודעה? כיצד מסורות שונות מבינות את העצמי? וכיצד התרגול מוביל אותנו מעבר להזדהות עם תנועות ההכרה?
בדיוק בשאלות האלה נעסוק בקורס ארבע מסורות של תרגול ושחרור שייפתח בספטמבר הקרוב.
בקורס נעמיק דרך קריאה בטקסטים מקוריים ותרגול מדיטטיבי בארבע מסורות מרכזיות:
היוגה הקלאסית של פטנג'לי, הבודהיזם הקדום, הוודאנטה והשיוויזם הטנטרי.
כל הפרטים על הקורס וההרשמה מופיעים בתגובה הראשונה.
ולמי שרוצה קודם להכיר את הלימוד והגישה שלי, מוזמנים להצטרף גם לקבוצת הווטסאפ השקטה שבה אני משתפת מדי שבוע קטעים מהטקסטים, תרגומים והעמקות מתוך מסורות היוגה. גם הקישור לקבוצה יופיע בתגובה השנייה.
אשמח לראותכם, ללמוד ולתרגל יחד. 🌸

למה התרגלנו להפריד בין תרגילי נשימה לבין ישיבה למדיטציה?אחת השאלות המעניינות שמלוות את תרגול היוגה לאורך ההיסטוריה היא ש...
28/07/2026

למה התרגלנו להפריד בין תרגילי נשימה לבין ישיבה למדיטציה?

אחת השאלות המעניינות שמלוות את תרגול היוגה לאורך ההיסטוריה היא שאלה שנראית במבט ראשון פשוטה, אבל התשובה אליה מורכבת :

על מה אנחנו בעצם עושים מדיטציה?

כאשר אנחנו יושבים לתרגל, השאלה הזו עולה באופן טבעי:

האם להתמקד בנשימה? במנטרה? בדימוי? בתחושה בגוף?

אבל השאלה החשובה יותר אינה רק מהו האובייקט הנכון למדיטציה, אלא:

מהו התפקיד של האובייקט בתהליך המדיטטיבי?
מדוע התודעה זקוקה למאחזים כדי להתייצב?
וכיצד עוברים בהדרגה מתלות באובייקטים אל מודעות שקטה שאינה נשענת עוד על דבר?

אחת התשובות שלדעתי מעניינת במיוחד לשאלה הזו נמצאת ביחס שבין פראניאמה (Prāṇāyāma) ומדיטציה.

בעולם המודרני אנחנו רגילים לעיתים לראות בפראניאמה סדרה של תרגילי נשימה פיזיולוגיים, המופרדים מן המדיטציה עצמה. אבל כאשר חוזרים אל הטקסטים ההודיים הקדומים, מהספרות האפית ועד כתבי הוודאנטה, מגלים שהנשימה מעולם לא נתפסה רק כפעולה גופנית.

היא הייתה כלי מרכזי לעבודה עם ההכרה עצמה: דרך לייצב, לאסוף ולכוון את התודעה. במילים אחרות פראנימה היא היא סוג של דהרנה- מיקוד באובייקט.

אחת העדויות המוקדמות לכך מופיעה ב־Mokṣadharma, החלק העוסק בדרך השחרור בתוך הספר ה־12 של המהאבהרטה.

בדיאלוג בין החכם יאג'נוולקיה (Yājñavalkya) לבין המלך ג'נקה (Janaka), מתוארים שני אופנים של תרגול יוגי:

dviguṇaṃ yogakṛtyaṃ tu yogānāṃ prāhur uttamam |
saguṇaṃ nirguṇaṃ caiva yathā śāstranidarśanam ||

את פעולת היוגה העליונה מתארים כמורכבת משני סוגים: סגונה, עם תכונות, ונירגונה, ללא תכונות.

השלב הראשון (Saguṇa) הוא תרגול שבו התודעה נעזרת בעוגן: נשימה, מנטרה, צליל או דימוי. האובייקט אינו המטרה בפני עצמו, אלא אמצעי לאיסוף ההכרה ולייצובה. מיקוד בפראנה הוא בהחלט מיקוד שחוזר על עצמו והוא לא רק שלב מקדים בסולם [כמו בסולם של פטנג'לי] אלא מוקד לגיטימי ואחד שחוזר על עצמו בהרבה טקסטים. פשוט בגלל שהוא גם גשמי ושייך לגוף הגס הוא יחסית קל לשליטה ולהבחנה.

רק לאחר שהתודעה מתייצבת, מתאפשר המעבר אל Nirguṇa, תרגול ללא אובייקט מובחן, שבו ההכרה מרפה בהדרגה מן הצורך להיאחז במושאים ונשענת פחות ופחות על תמיכות חיצוניות.

ההבחנה הזו מופיעה גם במסורת הוודאנטה ובטקסטים של היוגה-אופנישדס כמו השאנדיליה-אופנישד [אם מעניין אתכם אשתף את הציטוט המדויק מה Śāṇḍilya Upaniṣad בהמשך]

כשעוקבים אחר הרעיונות האלה לאורך ההיסטוריה, מתגלה דמיון מעניין בין מסורות שונות בהודו: למרות ההבדלים הגדולים ביניהן, רבות מהן מתחילות מתוך הבנה דומה, התודעה האנושית במצבה הרגיל היא מפוזרת, ולכן היא זקוקה למוקד יציב של ריכוז. השאלה שמפרידה בין המסורות היא לא רק במה להתמקד, אלא מהו תפקידו של המוקד הזה ולאן מוביל התרגול לאחר שהתודעה מתייצבת.

המסורות השונות בהודו הציעו תשובות שונות לשאלות:
מהי תודעה?
במה יש להתמקד?
ומהו השינוי שאנו מבקשים ליצור באמצעות התרגול?

אולי זו גם הסיבה לכך שתרגולי נשימה ומדיטציה מקבלים היום כל כך הרבה צורות שונות. אותה שאלה בסיסית, כיצד לאמן את התודעה, במה להיאחז ומתי להרפות מן ההיאחזות, קיבלה לאורך ההיסטוריה תשובות שונות במסורות שונות.

אחת הסיבות שקשה לעיתים להבין את ההבדלים בין המסורות היא השפה עצמה.
כאשר אנו משתמשים במילים כמו תודעה, עצמי, פראניאמה, מדיטציה או שחרור, אנחנו לעיתים מניחים שיש להן משמעות אחת ברורה אבל בפועל, כל מסורת מעניקה להן הקשר ומשמעות שונים. כדי להתחיל להתמצא בתוך העושר הזה, יצרתי מילון המושגים בפילוסופיה של היוגה. זו לא הייתה עבודה קלה כי לא ידעתי מאיפה להתחיל.

בסופו של דבר בחרתי להתמקד במושגי יסוד שמאפשרים להתחיל להתמצא במפה הגדולה הזו, מהספרות הוודית, דרך היוגה הקלאסית והטנטרה ועד הוודאנטה.

מי שעדיין לא הוריד את מילון המושגים מוזמן לקבל אותו בתגובה הראשונה.

ומי שכבר קרא בו , אשמח לשמוע:
אם אכין חלק נוסף למילון, אילו מושגים הייתם רוצים שאכלול בו?

ובספטמבר נפתח הקורס "ארבע מסורות של שחרור ותרגול", שבו נעמיק יחד דרך קריאה בטקסטים מקוריים ותרגול מדיטטיבי ביוגה הקלאסית של פטנג'לי, הבודהיזם הקדום, הוודאנטה והשיוויזם הטנטרי.

פרטי המילון והסמינר בתגובה הראשונה.

כיצד מסורת משתנה ועדיין נשארת יוגה?אחת השאלות המעניינות ביותר בהיסטוריה של היוגה אינה רק כיצד השתנתה המסורת לאורך אלפי ש...
21/07/2026

כיצד מסורת משתנה ועדיין נשארת יוגה?
אחת השאלות המעניינות ביותר בהיסטוריה של היוגה אינה רק כיצד השתנתה המסורת לאורך אלפי שנים, אלא כיצד אנחנו מזהים המשכיות בתוך שינוי.
כאשר אנחנו פוגשים כיום את היוגה המודרנית, עם רצפים דינמיים, תרגולי גוף מורכבים ועבודה פיזית עשירה, עולה לעיתים השאלה: מהו היחס בין צורות התרגול הללו לבין המסורות הקדומות של היוגה?
אבל אולי השאלה העמוקה יותר אינה רק:
האם זה חדש או ישן?
אלא:
מה מאפשר למסורת להשתנות, ועדיין להישאר אותה מסורת?
דווקא בתוך מסורות היוגה עצמן, שינוי אינו נתפס כתופעה מקרית או חיצונית. בעולם התופעות של הפרקריטי (prakṛti), הגוף, החומר והחוויה, השינוי הוא חלק בלתי נפרד מן הקיום והוא נקרא לרב פארינאמה. גם הגוף משתנה, גם דרכי החשיבה משתנות, וגם הצורות שבהן בני אדם מתרגלים ומעבירים ידע משתנות לאורך הזמן.
לכן, הציפייה שמסורת חיה תישאר זהה לחלוטין לאופן שבו תורגלה לפני מאות או אלפי שנים, מעלה שאלה מעניינת: האם קיפאון הוא דווקא נאמנות למסורת?
גם הטקסטים שאנחנו מכנים כיום "קלאסיים" לא הופיעו בחלל ריק. היוגה־סוטרה של פטנג'לי עצמה היא חלק מתהליך ארוך של איסוף, ניסוח וארגון של רעיונות ותרגולים שהתקיימו במסורות שונות לפניו. הפרשנים שבאו אחריו לא רק שימרו את הטקסט, אלא גם פירשו אותו, הרחיבו אותו והתאימו אותו לשאלות ולצרכים של זמנם.
ההיסטוריה של היוגה אינה סיפור של מסורת טהורה שנשמרה ללא שינוי, אלא סיפור של המשכיות לצד יצירתיות. של טקסטים שנקראו מחדש, של פרשנויות שנבנו על גבי פרשנויות קודמות, ושל מפגשים תרבותיים שהולידו צורות חדשות של תרגול.
מתוך כך, אולי השאלה המעניינת באמת אינה האם היוגה המודרנית היא העתק מדויק של העבר.
אלא:
מהו החוט שממשיך לקשור בין הצורות השונות של היוגה לאורך ההיסטוריה?
אילו עקרונות עמוקים ממשיכים לעבור דרך השינויים, חקירת התודעה, טיפוח תשומת הלב, העבודה עם הנשימה, והשאיפה לשחרור?
על המתח הזה שבין שינוי והמשכיות, בין גוף למסורת, כתבתי במאמר בבלוג. במאמר אני חוזרת אל הטקסטים המקוריים, הפרשנויות הקלאסיות וטקסטים מאוחרים יותר של ההאטה־יוגה, כדי לעקוב אחר הדרך שבה השתנה מקומה של האסנה [התנוחה היוגית] לאורך ההיסטוריה של היוגה.
🔗 לקריאת המאמר המלא: https://www.hagarshalevyoga.com/post/yogaasanapatanjali

מהי הסמסרה? ולמה במסורות היוגה והמדיטציה מדברים על סבל?כשאנחנו שומעים את המילה "סבל" בהקשר של יוגה או בודהיזם, היא יכולה...
14/07/2026

מהי הסמסרה? ולמה במסורות היוגה והמדיטציה מדברים על סבל?

כשאנחנו שומעים את המילה "סבל" בהקשר של יוגה או בודהיזם, היא יכולה להישמע כמו תפיסה פסימית של החיים.
אבל עבור החכמים בהודו הקדומה, נקודת המוצא הייתה התבוננות עמוקה במנגנון התודעה האנושית: אנחנו נמשכים שוב ושוב למה שנעים, מנסים להתרחק ממה שכואב, ופועלים מתוך דפוסים והרגלים שהשתרשו בנו.

כך נוצר המעגל שנקרא סמסרה (Saṃsāra) — מעגל של השתוקקות, דחייה, פעולה ותוצאה.

אבל השאלה המרכזית שהעסיקה את מסורות השחרור בהודו הייתה:
אם הגוף, הרגשות והמחשבות שלנו משתנים כל הזמן, אז מי אנחנו באמת?

השאלה הזו היא בליבם של הוויכוחים והדיונים בהודו הקלאסית ביותר והיא מלווה את מסורות היוגה, הוודנטה והבודהיזם [וגם עוד מסורות שפחות מוכרות במערב].

בהרצאה אני עוסקת בשאלה:
מהי הסמסרה? מדוע הקיום הרגיל נתפס כמצב של אי־נחת? וכיצד מסורות שונות בהודו ניסו לענות על השאלה מהו האדם ומהי האפשרות להשתחרר?

🎥 להרצאה המלאה:
[https://www.youtube.com/watch?v=j7TVegkcJ8Q&t=919s]

קורס קצר של פילוסופיה ומדיטציה למה יש כל כך הרבה סוגי מדיטציה, ואיך הן קשורות ליוגה, לוודאנטה ולבודהיזם? 🤔אם יצא לכם לקר...
09/07/2026

קורס קצר של פילוסופיה ומדיטציה
למה יש כל כך הרבה סוגי מדיטציה, ואיך הן קשורות ליוגה, לוודאנטה ולבודהיזם? 🤔

אם יצא לכם לקרוא טקסטים של יוגה, ללמוד ממורים שונים או להיחשף למסורות שונות, בוודאי נתקלתם בכך שאותן מילים מקבלות לפעמים משמעויות שונות מאוד.

מהי מדיטציה, ומה משמעותם של השמות השונים שהיא מקבלת במסורות השונות?
מהו העצמי שאותו אנחנו מבקשים להכיר או לשחרר?
ומהו תפקיד התודעה בתוך התהליך הזה?

האם כל המסורות היוגיות באמת מדברות על אותו דבר, או שכל אחת מהן יוצאת מנקודת מבט אחרת לגמרי?

בקורס "ארבע מסורות של שחרור ותרגול" אלמד אודות ארבע מסורות מרכזיות שעיצבו את עולם היוגה והפילוסופיה ההודית: היוגה של פטנג'לי, הבודהיזם המוקדם, הוודאנטה והטנטרה.

דרך קריאה בטקסטים הפילוסופיים המקוריים (בתרגום שלי לעברית) נבחן כיצד כל מסורת מבינה את התודעה, את מקור הסבל, את משמעות השחרור ואת הדרך המדיטטיבית המובילה אליו. לאחר מכן אנחה תרגול מדיטציה כפי שהיא מופיעה בכל אחת מן המסורות, מתוך ההקשר הפילוסופי שממנו צמחה.

הקורס מיועד למורי יוגה ולמתרגלים ותיקים וגם למתעניינים שיש להם פחות היכרות המעוניינים להכיר את הרעיונות והמקורות שעיצבו את המסורות שאנו פוגשים בתרגול.

📅 ארבעה מפגשים אונליין במהלך חודש ספטמבר
🎥 כולל גישה להקלטות

פרטים מלאים, תאריכים וסילבוס:
https://www.hagarshalevyoga.com/comingup

Address

הבוסתן 6
Zafririm
9982500

Alerts

Be the first to know and let us send you an email when הגר שלו יוגה - Yoga Vidyaa posts news and promotions. Your email address will not be used for any other purpose, and you can unsubscribe at any time.

Contact The Practice

Send a message to הגר שלו יוגה - Yoga Vidyaa:

Shortcuts

Share

Category