ד"ר אריאל רויטמן - רופא מנתח מומחה אף אוזן גרון בעיות במיתרי קול ונתיב אויר

23/06/2026

‎״אני אוכלת רק כשאני לבד״

המטופלת כבר עברה בדיקות רבות. הכול היה “תקין״, אבל כל ארוחה לוותה בשיעול וחרדה.

בבדיקת FEES (בדיקת סיב אופטי להערכת הבליעה) הצלחנו סוף סוף להבין מה מקור הבעיה, ולבנות יחד תוכנית טיפול מותאמת.

‎זו אחת הסיבות שהחלטתי להתחיל לבצע גם במרפאה הפרטית בדיקות בליעה יחד עם קלינאי התקשורת עידו אגם.

‎אם אתם משתעלים בזמן אוכל, מרגישים שאוכל נתקע או נמנעים ממאכלים מסוימים — לא צריך פשוט להתרגל לזה.

04/06/2026

רעיונות במחקר מתחילים לא פעם מתחושה קלינית פשוטה — שמשהו לא עובד כמו שצריך, או שאפשר לעשות אותו אחרת. ולפעמים פשוט צריך עזרה ממישהו נוסף כדי להתקדם.

זה יכול להיות רעיון, כלי או הסתכלות אחרת על אותה בעיה יומיומית. זה בדיוק מה שמרגיש לי שקורה בשיתוף הפעולה בין כרמל לטכניון, שבו אני לוקח חלק באחד ממיזמי המחקר המשותפים העוסקים בפיתוח שיטות ניתוח חדשניות למיתרי הקול.

אני סקרן ומתרגש לראות את ההמשך.

תודה להנהלות בית החולים כרמל והטכניון, ולשותפי למחקר ד״ר אסף מרום, על האמון והתמיכה.

שילוב כוחות בחזית המחקר הרפואי 🔬🤝
ביה"ח כרמל והטכניון מהדקים את שיתוף הפעולה המחקרי
בית החולים כרמל ממשיך להציב את המחקר הרפואי בראש סדר העדיפויות, במטרה לקדם את רופאיו החוקרים ולהביא את רפואת המחר אל מיטת החולה.

השבוע נערך בבית החולים מפגש התנעה חגיגי לקידום שורת מחקרים משותפים ופורצי דרך של רופאי כרמל יחד עם חוקרי הפקולטה לרפואה והפקולטה להנדסה ביו-רפואית של הטכניון.

המפגש ריכז תחת קורת גג אחת את הצמרת הרפואית והאקדמית של שני המוסדות, בהם המשנה לנשיא למחקר בטכניון, פרופ' נעם אדיר, דיקן הפקולטה לרפואה של הטכניון, פרופ' עמי אהרונהיים וצוות חוקרי הטכניון, מנהל ביה"ח כרמל, פרופ' אבי גולדברג, סגנית מנהל בית החולים, ד"ר שרון קמה, יו"ר רשות המחקר של כרמל, פרופ' וליד סליבא, ויו"ר ועדת חינוך, הוראה ואקדמיה של בית החולים, פרופ' דבי זיסמן.

יו"ר רשות המחקר של כרמל, פרופ' וליד סליבא, הדגיש:
"המחקר הוא מנוע הצמיחה של בית החולים כרמל. אנו רואים במחקר לא רק כלי לקידום המדע, אלא חובה מקצועית שמשפרת באופן ישיר את איכות הטיפול שאנו מעניקים למטופלים שלנו".
המשנה לנשיא למחקר בטכניון, פרופ' נעם אדיר, ציין:
"החיבור בין הידע הקליני המעמיק והניסיון העשיר של רופאי כרמל, לבין היכולות המחקריות והטכנולוגיות המתקדמות של חוקרי הטכניון, הוא מכפיל כוח אמיתי".
במרכז המפגש הוצגו שישה צירי מחקר משותפים המשלבים רפואה, הנדסה ובינה מלאכותית:
🔹 פיתוח שיטות ניתוח זעיר-פולשניות לניתוחי גרון ומיתרי הקול
🔹 מחקר פורץ דרך בתחום הפיברוזיס הריאתי
🔹 שימוש בבינה מלאכותית לאבחון מוקדם של מחלות ריאה
🔹 חקר המוח, המרחב והשמיעה
🔹 פיתוח מערכת שיקום חכמה לאחר החלפת ברך
🔹 איתור הפרעות קצב לב באמצעות שעון חכם ולמידת מכונה
מפגש ההתנעה מהווה יריית פתיחה לשורה ארוכה של מיזמים ועשייה משותפת, כאשר בבית החולים כרמל מדגישים כי ימשיכו להעניק רוח גבית, משאבים ותמיכה מלאה לרופאים החוקרים.

כי המחקר של היום הוא הטיפול מציל החיים של מחר. ✨

24/05/2023

במהלך ההתמחות שלי הגיע אלי מטופל שהתלונן שהוא לא מצליח לגהק (מה שנקרא גרפס, גרעפץ). זה נשמע כמו התחלה של בדיחה אבל לאנשים האלו זה רחוק מלהיות מבדר. זו היתה תלונה מוזרה ולא שגרתית ובאותה תקופה לא היה הרבה מידע לגביה.

במצב רגיל קיים שריר בשם קריקופרינגאוס (Cricopharyngeus muscle) שנרפה בכל בליעה ומאפשר לאוכל ולשתייה להמשיך למטה לוושט ולקיבה. כשאנחנו מגהקים אותו שריר נרפה ומאפשר לאוויר לצאת. ביתר הזמן השריר נשאר מכווץ.

בתסמונת הזו ( ) השריר נשאר מכווץ כל הזמן והאוויר לא יוצא דרך הפה, דבר שגורם לנפיחות בבטן, גזים או קולות גרגור מהגרון.
מה שמדהים בתסמונת שנקראת בשפה המקצועית הוא שרק ב-2019 היא התגלתה! עד אז הרפואה לא ידעה איך אפשר לעזור למטופלים הללו כך שהם אובחנו עם מצבים רפואיים אחרים כמו רפלוקס, צרבת, תסמונת המעי הרגיז ועוד.
הטיפול במצב הזה (אחרי שמוודאים שאכן מדובר בה) הוא זריקה של בוטוקס לשריר המדובר. הזריקה גורמת לחולשה של השריר, ריפיון שלו וכך האוויר יכול להשתחרר בקלות. במקרים רבים זריקה אחת בלבד יכולה לתקן את המצב, לעיתים יש צורך ביותר.

חבל שלא יכולתי לעזור לאותו מטופל אבל כיום המצב שונה לחלוטין! מדהים איך הרפואה ממשיכה להתפתח כל הזמן גם בדברים בסיסיים כמו גיהוק ועכשיו אנחנו יכולים לעשות את החיים של המטופלים האלו הרבה יותר טובים.

12/05/2022

אי ספיקה גלוטית

מושג השבוע נכתב ע"י ד"ר אריאל רויטמן, נערך ע"י פנינה ארנטל, עיצוב ע"י תמי קצין

אי ספיקה גלוטית מאופיינת בסגירה לא שלמה של מיתרי הקול האמיתיים בזמן הפקת קול, דבר הגורם לדליפה של אוויר בין המיתרים. מצב זה יכול לגרום לצרידות ולסיכון מוגבר לאספירציה ("הקדמת קנה לוושט") ולדלקת ריאות.
לאי ספיקה גלוטית קיימים גורמים רבים וביניהם שיתוק או חולשה של מיתר קול, דלדול מיתרי הקול וצלקות במיתרי הקול. גורמים אלה מפריעים לסגירת המיתרים וכתוצאה מכך נגרמת הצרידות המתוארת בקליניקה כקול נשיפתי.
האבחנה מתבצעת בבדיקה אנדוסקופית של הלרינקס ובעיקר בבדיקה סטרובוסקופית המאפשרת הערכה של התנועה העדינה של המיתרים ומידת הסגירה שלהם. לעיתים ניתן לבצע אלקטרומיוגרפיה - רישום ההולכה החשמלית בשרירי הלרינקס בעת הפקת קול. הבדיקה מערבת החדרת אלקטרודת מחט לשריר דרך הצוואר ויכולה לסייע באבחנה בין סיבה מכנית להיעדר תנועה במיתר הקול (קיבוע/ הצטלקות של המפרק המניע את מיתר הקול) לסיבה עצבית.
הטיפול באי ספיקה גלוטית יכול להיות שמרני כמו טיפול קול ע"י קלינאי/ת תקשורת, או יכולה להיות התערבות פולשנית.
מטרת ההתערבות הניתוחית בשיתוק מיתר לדוגמא, הינה לגרום לשינוי המנח של מיתר הקול המשותק לקו האמצע (מדיאליזציה) כדי לאפשר למיתר השני להגיע אליו לסגירה מיטבית. הטכניקות הנמצאות בשימוש הינן הזרקה של חומר מילוי למיתרי הקול, הכנסת שתל ללרינקס בניתוח פתוח, שינוי מנח המפרק המניע את המיתר וחיווט מחדש של העצב ללרינקס.
חומרי ההזרקה העיקריים הינם שונים ומשפיעים לתקופות שונות בהתאם לזמן בו הם נספגים - בין מספר שבועות למספר חודשים או אפילו ליותר משנה. את ההזרקה ניתן לבצע בהרדמה כללית בחדר ניתוח או בהרדמה מקומית במרפאה, כאשר הגישות העיקריות במרפאה הן הזרקה דרך הצוואר או דרך הפה.
ניתוחים נוספים לטיפול באי ספיקה גלוטית הם ניתוח צוואר פתוח הנותן אפקט ממושך ובו מוכנס שתל פלסטיק קבוע (Medialization thyroplasty) ובמקרים מסוימים ראינרבציה של העצב הפגוע - ביצוע חיווט מחדש של העצב המעצבב את מיתר הקול לעצב אחר בצוואר (Laryngeal reinnervation).
הבירור והטיפול באי ספיקה גלוטית הינם מורכבים ונדרש כי המקרה ינוהל ע"י לרינגולוג (רופא א.א.ג המתמחה בהפרעות קול) יחד עם צוות מולטידיסיפלינרי. במרבית המקרים המטופלים יופנו לטיפול קול עם או ללא טיפול ניתוחי במקביל.
Pnina Erenthal Ariel Roitman #קלינאיתקשורת #לרינגולוגיה #מורהלפיתוחקול #פיתוחקול